האופק מתחיל אצל מי שיושב לידנו
מאת: עמיר ברדה-בוסידן בתחילת שנת לימודים נכנס תלמיד חדש לכיתה. כולם יודעים לומר את הדבר הנכון: חשוב לקבל אותו, לעזור
הילד עולה כיתה. אבל האם הדרך כבר מוכנה לו?
מאת: עמיר ברדה-בוסידן ביום הראשון במסגרת חדשה הילד אינו מגיע רק עם תיק, קלמר ומערכת שעות. הוא נכנס לעולם שיש
ערבות: "אני פה, אני איתך"
כשאנחנו שומעים את המילה "ערבות", אנחנו חושבים בדרך כלל על להיות שם זה בשביל זה. לעזור, לתמוך, לא להשאיר אדם
האור שנשאר – סרן (במיל') שאולי גרינגליק ז"ל
1998 – 2023 לדעת מה אתה שווה, בלי להרגיש שאתה שווה יותר כשקראתי על שאולי גרינגליק ז"ל, דווקא הניגודים שבו
כוונה שיוצרת חיבור ופותחת אופק
שנת תשפ״ז עומדת בפתח, ובתקופה שבה מדברים על התחלות חדשות, מטרות ותוכניות, אני מוצאת את עצמי חושבת דווקא על הכוונה
האור שנשאר – מתי ועמיר וייס ז"ל
1954 – 2023 שני אנשים, דרך אחת ואהבה שנשארה גם אחריהם. יש סיפורי חיים שמזכירים לנו שהדברים הגדולים באמת נבנים
גמישות – לא לוותר על הערכים, אלא למצוא דרך חדשה
יש מי שחושב שגמישות היא ויתור. שאדם גמיש משנה את דעתו לפי הנסיבות או מתפשר על מה שחשוב לו. אבל
לא להחזיק את המידה, אלא לכוון אותה
מאת: עמיר ברדה-בוסידן כשאנחנו חושבים על תכונות אופי, אנחנו נוטים לדבר עליהן כאילו הן קבועות: אדם הוא נדיב או קמצן,
מה קורה כשאנחנו יוצרים יחד?
לאורך השנים גיליתי שהדברים המעניינים ביותר קורים דווקא במפגש שבין אנשים, רעיונות ועולמות שונים. אני פוגשת את זה בשני העולמות
איך מפגש אחד יכול לשנות דרך שלמה ?
יש מפגשים שאנחנו מתכננים מראש. הם רשומים ביומן, יש להם שעה ומקום, ולעיתים גם מטרה ברורה. ויש מפגשים שפשוט קורים.
מפגש שמוביל לקשר
אנחנו פוגשים אנשים בכל יום. את הילדים בבוקר, את בן או בת הזוג בסוף היום, חברים, קולגות, שכנים ואנשים שפוגשים
מה שמתגלה רק כשנפגשים
מאת: עמיר ברדה-בוסידן יש דברים שאדם לא יכול לגלות על עצמו לבד. הוא יכול לחשוב, לנתח, לתכנן ולדמיין איך יגיב


