ג'ובראן חליל ג'ובראן בספרו "הנביא" כותב:  עת נותן אתה מקבל אתה יותר משפט פשוט לכאורה אך נושא בקרבו מסר ענק

בימים האחרונים שאלתי את עצמי על מה אכתוב הפעם. חיפשתי, התיעצתי עם סיגל שהיא הגרפיקאית במגזין וכמובן עם עוד כמה

כל מטופל שני המגיע/ה אלי לקליניקה מגיע עם תחושת ערך נמוכה. מחשבות כגון: "מה אני שווה", "אני לא מספיק….." "אילו

כמה פעמים אני שומע מהמטופלים שלי אומרים לי את המשפט אינני יכול לשנות דבר.  ההתנהגות הזו היא יותר חזקה ממני

הכניסה לכתה א' מעוררת חששות ותקווה הן אצל ההורים והן אצל הילדים. ההורים וגם הילדים מרגישים שמחה וגאווה על מעבר

רכבת הרים אינו רק ביטוי פיזי אלא גם מטאפורי  כדי לתאר את העליות והירידות שבחיים שכן רכבת הרים עולה במעלה

בתקופה האחרונה לא פעם אני שואלת את עצמי:" למה אני זקוקה יותר?האם לעבודה? האם לבילויים? האם לכסף?" ובכל פעם אני

לכולנו אבל ממש לכולנו אם תשאלו אותנו נאמר שהאנשים הכי חשובים שבחיינו הם בן/בת הזוג וילדינו. עוד נוסיף ונאמר לשואל

אנו ההורים הישראלים מאד רוצים שהילדים שלנו יהיו אהובים בחברה ושהם עצמם ידעו להיות חברים טובים. אנו רוצים שילדינו יהיו

בעיני רשת חברתית הם הקשרים שאנו בונים עם הסביבה שלנו. ראשית עם המעגל הראשון כמו אחים ואחיות, אבא ואמא, סבא

המאה ה21 מביאה איתה דפוסי חשיבה והתנהגות אשר משנים את פני ההסטוריה האנושית, כל תינוק יודע היום על קיומם של

"למה הם עושים לי את זה?" "זה לא פייר!", " אין להם זמן בשבילי" "הם לא אוהבים אותי". משפטים ששמעתי