האור שנשאר – מתי ועמיר וייס ז"ל
1954 – 2023 שני אנשים, דרך אחת ואהבה שנשארה גם אחריהם. יש סיפורי חיים שמזכירים לנו שהדברים הגדולים באמת נבנים
גמישות – לא לוותר על הערכים, אלא למצוא דרך חדשה
יש מי שחושב שגמישות היא ויתור. שאדם גמיש משנה את דעתו לפי הנסיבות או מתפשר על מה שחשוב לו. אבל
לא להחזיק את המידה, אלא לכוון אותה
מאת: עמיר ברדה-בוסידן כשאנחנו חושבים על תכונות אופי, אנחנו נוטים לדבר עליהן כאילו הן קבועות: אדם הוא נדיב או קמצן,
מה קורה כשאנחנו יוצרים יחד?
לאורך השנים גיליתי שהדברים המעניינים ביותר קורים דווקא במפגש שבין אנשים, רעיונות ועולמות שונים. אני פוגשת את זה בשני העולמות
איך מפגש אחד יכול לשנות דרך שלמה ?
יש מפגשים שאנחנו מתכננים מראש. הם רשומים ביומן, יש להם שעה ומקום, ולעיתים גם מטרה ברורה. ויש מפגשים שפשוט קורים.
מפגש שמוביל לקשר
אנחנו פוגשים אנשים בכל יום. את הילדים בבוקר, את בן או בת הזוג בסוף היום, חברים, קולגות, שכנים ואנשים שפוגשים
מה שמתגלה רק כשנפגשים
מאת: עמיר ברדה-בוסידן יש דברים שאדם לא יכול לגלות על עצמו לבד. הוא יכול לחשוב, לנתח, לתכנן ולדמיין איך יגיב
האור שנשאר – רון שמר ז"ל
2000 – 2023 יש אנשים שמטיילים בעולם כדי לראות אותו. רון טייל בו כדי לאהוב אותו.יש אנשים שהלב שלהם גדול
מי באמת צריך להתאמץ רק בשביל להבין?
מאת: עמיר ברדה-בוסידן יום הגאווה האוטיסטי, המצוין מדי שנה ב 18 ביוני, מזמין אותנו לדבר על אוטיזם מזווית מעט אחרת,
הדברים שנשארים אחרינו
מאת: עמיר ברדה-בוסידן יש אנשים שנכנסים לנו לחיים בלי לעשות הרבה רעש. בלי נאום גדול.בלי רגע דרמטי.לפעמים אפילו בלי שנשים
הדהוד של דרך מה נשאר מאיתנו אחרי המפגש?
יש מפגשים שמסתיימים ברגע שבו נפרדים לשלום.ויש מפגשים שממשיכים ללכת איתנו עוד הרבה אחרי. לפעמים זו מילה שנאמרה בזמן הנכון.לפעמים


