Page 17 - medorledor28
P. 17

‫מקום בטוח‬                                                       ‫‪...‬ואולי לא היו הדברים מעולם‬

  ‫מאת‪ :‬ירדן אורון מעצבת פנים ויועצת פאנג שוואי ‪052-8281198‬‬       ‫מאת‪ :‬אפרת ננר ‪ -‬ייעוץ ארגוני ואימון לעסקים ‪050-9282798‬‬

  ‫שבועות האחרונים אנו חשים ירידה בהרגשת הבטחון‬                  ‫שבוע שעבר ציינה מדינת ישראל ‪ 20‬שנים לרצח ראשב‬
                                ‫האישי שלנו מחוץ לבית‪.‬‬
                                                                ‫הממשלה יצחק רבין‪ .‬ללא קשר‪ ,‬סיימתי בימים אלה‬
‫והתגובה הראשונית שלנו‪ ,‬היא להשאר כמה שיותרב‬                     ‫לכתוב ספר ביוגרפיה על שלמה ענבר‪ .‬סיפורו של‬
                           ‫ואפשרי במקום הבטוח מכל – ביתנו‪.‬‬      ‫שלמה ומשפחתו‪ ,‬מתחיל בסוף המאה ה‪ 19-‬בעיר וילנה‬
  ‫ועם הגיענו ‪ ,‬אנו בודקים באם דלת הכניסה נעולה כדי להגביר‬       ‫שברוסיה הלבנה‪ .‬ממשיך ומתאר את ההגירה לארץ ישראל‬
                                                                ‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה הקודמת‪ .‬ההתיישבות במושבה פתח‬
                                            ‫את הרגשת הבטחון‪.‬‬    ‫תקוה‪ ,‬גאולת הקרקע ופיתוח ענף ההדרים‪ .‬את צמיחתו של‬
                                          ‫מדוע אנו נוהגים כך?‬   ‫דור ישראלי צעיר וגאה‪ ,‬הנוטל חלק משמעותי בהגנה על‬
  ‫מפני שהבית משמש לנו מקור בטחון ועונה על הצרכים‬                ‫היישוב‪ ,‬מתגייס לצבא הבריטי ובשובו מהקרבות באירופה‪,‬‬

                                                ‫הבסיסיים שלנו‪:‬‬                 ‫חובר לצה"ל ומשתתף במלחמת הקוממיות‪.‬‬
                             ‫הגנה פיזית – המבנה עצמו‪.‬‬           ‫סיפור חייו של שלמה‪ ,‬כמו סיפור חייהם של בני דורו‪ ,‬שזור‬
             ‫רצון להיות שייך‪ -‬המשפחה שלנו הגרה בו‪.‬‬
                    ‫להשביע את רעבנו – האוכל שיש בו‪.‬‬                               ‫בסיפור הולדתה של המדינה ובתקומתה‪.‬‬
  ‫להרגיש נאהבים – באמצעות התנהגותם של בני הבית‬                  ‫כלי התקשורת ציינו את האירוע בסיפורים ובראיונות‬
                                                                ‫מהתקופה‪ .‬האזנתי לשירים של אז‪ ,‬נזכרתי‪ ,‬כמו חלמתי גם‬
                                        ‫ובעיקר בני זוגנו‪.‬‬       ‫אני והשתעשעתי במחשבה שבמעשה כתיבת הביוגרפיות‪,‬‬
                                                     ‫ועוד‬
                                                                                                     ‫יוצאת אני ברווח גדול‪.‬‬
                            ‫ואני מוסיפה‪ ,‬הבית שלנו מגן עלינו‪,‬‬                                         ‫להלן קטע מהפרולוג‪.‬‬
                               ‫גם כשאנו לא שוהים בתוכו‪ .‬בכל‬     ‫"‪ ........‬פגישתנו כתמיד הייתה חמה ולבבית‪ .‬שלמה ישב‬
                                ‫בית יש אנרגיות טובות ואנרגיות‬   ‫בכורסתו ובידו "דואט בבירות"‪ ,‬ספרו החדש של משקה‬
                                 ‫ירודות‪ .‬במידה שהאנרגיות‬        ‫בן דוד שזה יצא לאור‪ .‬בפגישתנו הקודמת החלפנו רשמים‬
                                  ‫הטובות ממוקמות במבנה‪ ,‬כך‬      ‫מספרו הנפלא של עמוס עוז "הבשורה על פי יהודה"‪ .‬איש‬
                                   ‫שהן בתנאים הטובים להן –‬                                             ‫ספר‪ ....‬כבר אמרנו?!‬
                                     ‫הן זורמות ונותנות הרגשה‬    ‫שנינו ידענו שזו פגישתנו האחרונה‪ .‬פגישת סכום‪ .‬פרדה‪.‬‬
                                      ‫טובה והגנה ליושבי הבית‪.‬‬   ‫תיקה‪ ,‬העובד הנפאלי המסור‪ ,‬מיהר להגיש תה בכוס גדולה‬
                                      ‫בית שיש בו אנרגיות‬        ‫והשאיר אותנו לבדנו כשאוזנו קרויה לכל בקשה וצורך של‬
                                      ‫טובות‪ ,‬אינו יכול למנוע‬    ‫שלמה‪ .‬אחזנו ידיים והתכופפתי לנשקו‪ .‬שיחתנו התארכה‬
                                     ‫אירועים לא סימפטיים‬              ‫לכדי שעתים שחלפו ביעף‪ .‬הזמן אזל בלא שהרגשנו‪.‬‬
                                     ‫בחיי אדם‪ .‬אבל‪ ,‬הוא יכול‬    ‫יצאתי אל חצר הבית המרוצפת באריחים אוריינטליים‪,‬‬
                                    ‫להקטין את הנזק של אותם‬      ‫עמדתי בטבורה והרהרתי‪ .‬בסתר לבי ידעתי שלא אראהו‬
                                    ‫אירועים‪ .‬הבית‪ ,‬המזל של‬      ‫יותר‪ .‬המטרה שלשמה נפגשנו הושגה ובקרוב תצא לאור‬
                                                    ‫אותו אדם‬
                                                                                                                 ‫הביוגרפיה‪.‬‬
               ‫והתנהלותו‪ ,‬יעשו את ההבדל בכל אותם מקרים‪.‬‬         ‫השמש כבר נשקה ל‪ 12-‬וחומה הסמיך גבר על צלילות‬
  ‫וההבדל יהיה בין ליפול על המדרכה ולשרוט את הברך‪ ,‬לבין‬          ‫הבקר‪" .‬שנים רבות נשא שלמה את בדידותו בהשלמה‬
                                                                ‫ובהסכמה‪ ,‬כמו מקבל את הגורל‪ ,‬הרהרתי‪ .‬מהלך חייו‬
                                         ‫ליפול מכמה קומות‪....‬‬   ‫התנהלו כצו קריאה‪ ,‬כשליחות‪ .‬זו הדרך שהכיר ולפיה פעל‬
  ‫ואיך יודעים אם הבית מגן עלינו?! קודם כל מרגישים‪....‬ואם‬        ‫כשהתגייס ל"הגנה"‪ ,‬לצבא‪,‬לעבודה בשירות המדינה‪ .‬איש‬
                                                                ‫של נתינה‪ ,‬שלעצמו אינו זקוק לדבר‪ .‬תן לו ספר טוב וטיול‬
                         ‫רוצים לדייק‪ ,‬מזמינים יועץ פנג שואי!‬
  ‫ואי אפשר בלי טיפ‪ :‬רוצים למנוע הפתעות לא צפויות‪/‬לא‬                                                            ‫ראוי ודי לו"‪.‬‬
  ‫נעימות בחייכם? המנעו מלשבת עם הגב לדלת הכניסה של‬              ‫היום‪ ,‬ממרום גילו‪ ,‬נראה כאילו אי אפשר היה אחרת‪ .‬היו‬
                                                                ‫תנאים‪ ,‬היה מצב‪ ,‬הייתה אמונה והיה ביטחון בצדקת הדרך‪,‬‬
        ‫אותו חלל בו אתם נמצאים‪ .‬ולא משנה אם זה בביתכם‪,‬‬          ‫הם אלה שסללו את חייו של שלמה כמו את חייהם של‬
                                    ‫בעבודה או בכל מקום אחר‪.‬‬     ‫בני דורו בוני המולדת‪ .‬בשפתו של שלמה נשמעים הדברים‬

‫מגזין מדור לדור ‪17‬‬                                                                                         ‫בעצמה הראויה‪:‬‬
                                                                ‫"‪....‬היינו מלוכדים ומגובשים כמקשה אחת‪...‬למען הצלת‬

                                                                                    ‫שארית הפליטה ולמען תקומת ארצנו‪".‬‬
                                                                ‫"יפי הבלורית והתואר" הולכים ומתמעטים‪ .‬בניהם ונכדיהם‪,‬‬
                                                                ‫שנושאים אף הם בדאגה ובאהבה אין קץ את המולדת ספוגת‬
                                                                ‫הדמעות‪ ,‬הזעה ודם החברים‪ ,‬הבנים‪ ,‬הנכדים‪ .....‬הם‪ ,‬אנחנו‪,‬‬
                                                                ‫טיפה בים השמונה מליון שמושגים כמו "רעות"‪" ,‬הקרבה"‪,‬‬
                                                                ‫"אחריות אזרחית"‪" ,‬קדושת החיים" ו"אהבת האדם" באשר‬

                                                                                         ‫הוא‪ ,‬נמוגים‪ ,‬אינם רלוונטיים עוד‪.‬‬
                                                                                          ‫‪ ....‬ואולי לא היו הדברים מעולם?‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22