Page 20 - medorledor20
P. 20
מספיק שינוי אצל בן זוג אחד בכדי שהזוגיות
תשתנה .מפתיע?
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
תפקידו של המטפל יהיה לעזור לו להבין שההבדלים בקצב עידן בו אחוז הגירושין הוא בסימן עליה ,נוצריםב
אינם נובעים מחוסר התחשבות ואולי אפילו אינם ניתנים
לשינוי .מעצם התובנה הזו ,דפוס החשיבה לגבי בן-הזוג ישתנה מצבים בהם אחד מבני-הזוג מעוניין לעשות כל מה
שביכולתו בכדי להציל את המערכת המשפחתית
ותשתנה גם האסטרטגיה להתמודדות עם המצב.
והזוגית.
המטופל שפנה לייעוץ לחפש פתרונות להתמודדות עם הקושי הראשון ביצירת הטבה במערכת הזוגית ,הוא חוסר
קשיים יעשה שימוש יעיל בהבדלים בינו לבין בן-זוגו בכדי המוטיבציה של בן/בת הזוג להיעזר באיש מקצוע.
להגיע לפתרון בעיות יעיל יותר ואף ייתן להבדלים האישיים
חשוב להבין שאין צורך בנוכחות בפועל של שני בני-הזוג
לגיטימציה. בטיפול בכדי לשנות את המערכת הזוגית.
בעקבות זאת ,גם תגובותיו של בן הזוג כלפיו ישתנו.
ברגע שמטופל לא יצפה שבן הזוג יהיה/יפעל כמוהו והוא יבין על-פי רוב ,המערכת הזוגית היא תבניתית ,בני-הזוג נתקלים
ויהיה מודע להיכן הוא "נופל" בציפייה הבלתי-אפשרית הזו, בעימותים תמיד באותה הצורה וסביב נקודות תורפה
יצאו בני-הזוג מהסבך ותיווצר הקלה גדולה בתקשורת הזוגית אופייניות .לדוג' :זוג עם שני ילדים שמרבה לריב על זמן
וביכולת ליצור פתרונות יעילים ומקובלים על שניהם.
ברור מאליו שכתוצאה מכך המערכת הזוגית תהיה יותר התארגנות בשעות הבוקר.
מספקת ופחות רווית מתחים .המסקנה :שינית זווית ראייה - אחד מהם זריז ונוטה להתעצבן אם הדברים לא עומדים בקצב
מצאת פתרונות ,שינית פרשנויות והרווחת איכות חיים. הנראה לו סביר .ואילו השני מתקשה להבין מדוע קצב העשייה
נכון ,הפעם דברנו על תכונה מולדת אך הדבר נכון גם לגבי
שלו "מוציא מהדעת" את בן/בת הזוג.
הבדלי אופי בין בני-זוג ו/או תפיסות חיים. יש להניח ששני בני-הזוג מאופיינים ע"י קצב פעולה שונה
וקצב זה הוא נתון מולד ,משמע ,שיהיה מאוד קשה על סף
הבלתי-אפשרי להגיע למצב בו אחד עונה לציפיות של השני.
קרוב לוודאי שהבדלי הקצב יוצרים חיכוכים ועימותים לא
רק סביב ההתארגנות בבוקר והעימותים כרוכים בהאשמות
הדדיות היכולות ליצור תסכול מצטבר ומתמשך .אלה ,לטווח
הארוך ,שוחקים את הזוגיות ומחזקים תחושה של חוסר קבלה,
אכפתיות ,הבנה ואכזבה הדדית.
הם מתחדדים כאשר בני-הזוג נסחפים לעמדה שיפוטית בה
אחד פוסל את השני היות ולדעתו "מתנהל לא נכון".
מאחר שציינו שקצב פעילות הוא נתון מולד ,הרי שאין "מה
נכון ומה לא נכון" .יש קצב שנכון לי ויש קצב שנכון לך.
אם רק אחד מבני-הזוג יגיע לטיפול ויהיה מודע למצב לאשורו
-במקרה זה מדובר בהבדלים מולדים בקצב -יהיה קל יותר
לבני-הזוג להגיע לפיתרון מעשי על בסיס הנתונים הקיימים.
כיצד ?
20מגזין מדור לדור