Page 19 - medorledor20
P. 19
הוא סתם פנסיונר
אני מבקשת ממנו לראות מה מטריד אותו במיוחד ומשפיע מאת יהודית פסטרנק -מאמנת אישית 052-2575454
עליו לא טוב?
שראל מגיע אליי בעקבות לחצים רבים של אשתו.י
ישראל מצביע מיד על דבר אחד שקפץ לו מול העיניים
״שאין לי סבלנות לשום דבר ולאף אחד״ מהוסס וחשדן הוא מתיישב על הכורסה ומסתכל עליי
אני שואלת -ומה היית רוצה במקום זה? בעיניים מכווצות כאילו בוחן אותי מרחוק .הוא נושם
נשימה עמוקה ואומר שבכלל זה לא בשבילו כל העניין הזה
ישראל עונה -הייתי רוצה להפסיק לחכות ,אני כל הזמן של שיחות אימון ושהוא ממש מסתדר עם עצמו ,רק יש לו
מחכה שמשהו ישתבש .לא? אני מזדקן מה כבר נשאר לי? קצת בעיה עם העניין הזה שפרש לגמלאות ולא כל כך מוצא
כמה זמן ? הא ? עוד טיול ועוד סרט ומה אחר כך לחזור
את עצמו.
לאכול לישון? אני שואלת למה הוא מתכוון ״לא מוצא את עצמו״
אני שואלת -למה אתה מחכה בקוצר רוח כזה ?
ישראל שותק ,אחר כך מדבר באטיות כאילו הוא סופר את הוא חושב רגע ,מזיז ידיים ואומר שגם מה שאמר כנראה לא
המילים " אני חושב שאני מפחד שהכול ילך וישתבש " מדויק כי באמת כבר ערך שני טיולים גדולים לאוסטרליה
ולדרום אמריקה יחד עם חברים מהעבודה שפרשו כמוהו
שואלת -למה? ושניסה להיפגש באופן קבוע עם קבוצת חברים אבל זה
ישראל -כי מה כבר נשאר אם לא לחכות לסוף ...את יודעת באמת משעמם כי מדברים כל הזמן על פוליטיקה ועל סתם
דברים חסרי חשיבות כשבעצם הוא לא עושה שום דבר
אני ממשיכה לשאול -איזה סוף ?
ישראל -את יודעת! עכשיו נשאר להעביר את הזמן עד אמתי.
אני שואלת מה זה אמתי בשבילך?
המוות ,לא? הוא עונה שהוא לא מרגיש שמח ,אפילו הנכדים זה יפה ,זה
אני מספרת לו שאני מבינה ושואלת אותו אם היה מודע עד נחמד הוא מאוהב בהם ,אבל בפנים ,בפנים הוא לא ממש
שמח עם עצמו ,שנכנס לשגרה של פעולות שמטרידות אותו
עכשיו לפחד הזה?
ישראל מודה שלא שם לב לפחד הזה שכל הזמן מטייל בראש כי זה מרגיש כמו סתם.
הכי מציק זה שאין לו סבלנות לשום דבר ולאף אחד.
שלו ושלא העז לבדוק את זה עד עכשיו.
אני ממשיכה לשוחח אתו ולומדת דרכו על מה שזה עושה לו אני אומרת לו שאני מבינה אותו מאוד ,שזהו דיבור שבחלקים
רבים עולה גם אצלי ואצל חברים רבים במשפחות שאני
עכשיו אחרי שכבר זיהה את הפחד למות.
והוא מספר בחיוך "את רוצה לדעת את האמת ? זה כבר לא מכירה.
אני יושבת מולו שקטה ,מתבוננת ולומדת דרכו את המצב.
כל כך מפחיד אפילו קצת מצחיק אותי. ישראל הוא גבר מבוגר ראשון שמסכים לבוא לשוחח אתי,
למה ? כי פתאום אני רואה דברים אחרים שאני רוצה לעצמי. רוב האחרים מסרבים בתוקף .בשבילי השיחה אתו היא
הוא מתפלא מעצמו ושואל -באמת יהודית איך יכול להיות אולי פריצת דרך לחשיבה ממקום חדש על משמעות הזקנה
שאני מרגיש הקלה כזאת? עכשיו כשתחולת החיים היא בעלייה מתמדת.
אני מספרת לו שזה חלק מהלמידה והעבודה שאני עושה ישראל עבד שנים רבות בתפקיד בכיר בחברה רצינית ,הגשים
כאן יחד עם אנשים ושאשמח שנמשיך לעשות זאת גם בקשר יעדים ,מטרות והישגים מרשימים .עכשיו כל זה הסתיים וזה
לזקנה .אני משתפת אותו בידע חדש שמצביע על כך שכל
מה שחשבנו פעם על זקנה כבר לא תופש בתקופה שלנו ,ולא חסר ,מה בעצם קורה כאן?
רק לגבי זקנה אלא בכל מה שקשור למחזורי קריירה .יחסים,
משפחה וחברות .אנחנו בתקופה חדשה שלא מאפשרת לנו אני מציעה שנסתכל יחד ומקרוב על הדברים שאמר ממש
בתחילת הפגישה .קראתי בקול רם את הדברים שאמר ואני
להמשיך ולדבוק באמונות ובסגנון חיים שעבר זמנם מבקשת ממנו לנסות לזהות אילו רצונות עולים בו? ושאפילו
ישראל אומר שהדברים שאני אומרת מעניינים מאוד ושהוא
ירשום לעצמו תוך כדי האזנה.
רוצה להמשיך להיפגש. אני קוראת לאט ורואה את ישראל מקשיב קשב רב .אני
אני שואלת אותו מהו הדבר שהוא רואה נגד עיניו כמשימה רואה היסוס קל ,אני מזכירה לו לרשום מה לא מתאים לו
בכל פעולה שעשה? מה חסר בה בכל פעילות שדיבר עליה.
עד לפגישה הבאה? אני רואה שהוא מתחיל לרשום דברים .אני מזמינה אותו
הוא אומר שהוא הולך להתבונן בעצמו כדי לזהות מה באמת להיות מדויק עם עצמו כי הכתיבה היא כמו לדבר עם עצמו.
משמעותי בשבילו עד לפעם הבאה שניפגש( .הוא מחייך הוא מסתכל בתימהון ,חושב רגע ונראה שהוא לא מתלהב
אבל משהו נפתח בו והוא ממשיך לכתוב בהתלהבות .כן
ומוסיף :לדבר עם עצמי כמו שלימדת אותי היום) מתאים לו להיות קצת יותר מדויק במה שהוא מרגיש .הוא
ישראל יוצא בצעדים קלים ובאור בעיניים. עורך מעין סינון של דברים שנראים לו חשובים יותר לדברים
מגזין מדור לדור 19 שמעוררים אצלו שאלות חדשות.