Page 19 - medorledor20
P. 19

‫הוא סתם פנסיונר‬

   ‫אני מבקשת ממנו לראות מה מטריד אותו במיוחד ומשפיע‬                       ‫מאת יהודית פסטרנק ‪ -‬מאמנת אישית ‪052-2575454‬‬
                                                  ‫עליו לא טוב?‬
                                                                ‫שראל מגיע אליי בעקבות לחצים רבים של אשתו‪.‬י‬
   ‫ישראל מצביע מיד על דבר אחד שקפץ לו מול העיניים‬
                       ‫״שאין לי סבלנות לשום דבר ולאף אחד״‬       ‫מהוסס וחשדן הוא מתיישב על הכורסה ומסתכל עליי‬
                      ‫אני שואלת ‪ -‬ומה היית רוצה במקום זה?‬       ‫בעיניים מכווצות כאילו בוחן אותי מרחוק‪ .‬הוא נושם‬
                                                                ‫נשימה עמוקה ואומר שבכלל זה לא בשבילו כל העניין הזה‬
   ‫ישראל עונה ‪ -‬הייתי רוצה להפסיק לחכות‪ ,‬אני כל הזמן‬            ‫של שיחות אימון ושהוא ממש מסתדר עם עצמו ‪ ,‬רק יש לו‬
   ‫מחכה שמשהו ישתבש‪ .‬לא? אני מזדקן מה כבר נשאר לי?‬              ‫קצת בעיה עם העניין הזה שפרש לגמלאות ולא כל כך מוצא‬
   ‫כמה זמן ? הא ? עוד טיול ועוד סרט ומה אחר כך לחזור‬
                                                                                                                  ‫את עצמו‪.‬‬
                                                  ‫לאכול לישון?‬          ‫אני שואלת למה הוא מתכוון ״לא מוצא את עצמו״‬
               ‫אני שואלת‪ -‬למה אתה מחכה בקוצר רוח כזה ?‬
   ‫ישראל שותק‪ ,‬אחר כך מדבר באטיות כאילו הוא סופר את‬             ‫הוא חושב רגע‪ ,‬מזיז ידיים ואומר שגם מה שאמר כנראה לא‬
        ‫המילים " אני חושב שאני מפחד שהכול ילך וישתבש "‬          ‫מדויק כי באמת כבר ערך שני טיולים גדולים לאוסטרליה‬
                                                                ‫ולדרום אמריקה יחד עם חברים מהעבודה שפרשו כמוהו‬
                                                 ‫שואלת‪ -‬למה?‬    ‫ושניסה להיפגש באופן קבוע עם קבוצת חברים אבל זה‬
    ‫ישראל‪ -‬כי מה כבר נשאר אם לא לחכות לסוף ‪...‬את יודעת‬          ‫באמת משעמם כי מדברים כל הזמן על פוליטיקה ועל סתם‬
                                                                ‫דברים חסרי חשיבות כשבעצם הוא לא עושה שום דבר‬
                             ‫אני ממשיכה לשאול ‪ -‬איזה סוף ?‬
   ‫ישראל ‪ -‬את יודעת! עכשיו נשאר להעביר את הזמן עד‬                                                                     ‫אמתי‪.‬‬
                                                                                         ‫אני שואלת מה זה אמתי בשבילך?‬
                                                   ‫המוות ‪ ,‬לא?‬  ‫הוא עונה שהוא לא מרגיש שמח ‪ ,‬אפילו הנכדים זה יפה‪ ,‬זה‬
   ‫אני מספרת לו שאני מבינה ושואלת אותו אם היה מודע עד‬           ‫נחמד הוא מאוהב בהם‪ ,‬אבל בפנים ‪ ,‬בפנים הוא לא ממש‬
                                                                ‫שמח עם עצמו‪ ,‬שנכנס לשגרה של פעולות שמטרידות אותו‬
                                             ‫עכשיו לפחד הזה?‬
   ‫ישראל מודה שלא שם לב לפחד הזה שכל הזמן מטייל בראש‬                                                 ‫כי זה מרגיש כמו סתם‪.‬‬
                                                                       ‫הכי מציק זה שאין לו סבלנות לשום דבר ולאף אחד‪.‬‬
                       ‫שלו ושלא העז לבדוק את זה עד עכשיו‪.‬‬
   ‫אני ממשיכה לשוחח אתו ולומדת דרכו על מה שזה עושה לו‬           ‫אני אומרת לו שאני מבינה אותו מאוד‪ ,‬שזהו דיבור שבחלקים‬
                                                                ‫רבים עולה גם אצלי ואצל חברים רבים במשפחות שאני‬
                      ‫עכשיו אחרי שכבר זיהה את הפחד למות‪.‬‬
   ‫והוא מספר בחיוך "את רוצה לדעת את האמת ? זה כבר לא‬                                                                 ‫מכירה‪.‬‬
                                                                 ‫אני יושבת מולו שקטה‪ ,‬מתבוננת ולומדת דרכו את המצב‪.‬‬
                        ‫כל כך מפחיד אפילו קצת מצחיק אותי‪.‬‬       ‫ישראל הוא גבר מבוגר ראשון שמסכים לבוא לשוחח אתי‪,‬‬
   ‫למה ? כי פתאום אני רואה דברים אחרים שאני רוצה לעצמי‪.‬‬         ‫רוב האחרים מסרבים בתוקף‪ .‬בשבילי השיחה אתו היא‬
   ‫הוא מתפלא מעצמו ושואל‪ -‬באמת יהודית איך יכול להיות‬            ‫אולי פריצת דרך לחשיבה ממקום חדש על משמעות הזקנה‬

                                     ‫שאני מרגיש הקלה כזאת?‬                    ‫עכשיו כשתחולת החיים היא בעלייה מתמדת‪.‬‬
   ‫אני מספרת לו שזה חלק מהלמידה והעבודה שאני עושה‬               ‫ישראל עבד שנים רבות בתפקיד בכיר בחברה רצינית‪ ,‬הגשים‬
   ‫כאן יחד עם אנשים ושאשמח שנמשיך לעשות זאת גם בקשר‬             ‫יעדים ‪,‬מטרות והישגים מרשימים‪ .‬עכשיו כל זה הסתיים וזה‬
   ‫לזקנה‪ .‬אני משתפת אותו בידע חדש שמצביע על כך שכל‬
   ‫מה שחשבנו פעם על זקנה כבר לא תופש בתקופה שלנו‪ ,‬ולא‬                                            ‫חסר‪ ,‬מה בעצם קורה כאן?‬
   ‫רק לגבי זקנה אלא בכל מה שקשור למחזורי קריירה‪ .‬יחסים‪,‬‬
   ‫משפחה וחברות‪ .‬אנחנו בתקופה חדשה שלא מאפשרת לנו‬               ‫אני מציעה שנסתכל יחד ומקרוב על הדברים שאמר ממש‬
                                                                ‫בתחילת הפגישה‪ .‬קראתי בקול רם את הדברים שאמר ואני‬
           ‫להמשיך ולדבוק באמונות ובסגנון חיים שעבר זמנם‬         ‫מבקשת ממנו לנסות לזהות אילו רצונות עולים בו? ושאפילו‬
   ‫ישראל אומר שהדברים שאני אומרת מעניינים מאוד ושהוא‬
                                                                                             ‫ירשום לעצמו תוך כדי האזנה‪.‬‬
                                        ‫רוצה להמשיך להיפגש‪.‬‬     ‫אני קוראת לאט ורואה את ישראל מקשיב קשב רב‪ .‬אני‬
   ‫אני שואלת אותו מהו הדבר שהוא רואה נגד עיניו כמשימה‬           ‫רואה היסוס קל‪ ,‬אני מזכירה לו לרשום מה לא מתאים לו‬
                                                                ‫בכל פעולה שעשה? מה חסר בה בכל פעילות שדיבר עליה‪.‬‬
                                            ‫עד לפגישה הבאה?‬     ‫אני רואה שהוא מתחיל לרשום דברים‪ .‬אני מזמינה אותו‬
   ‫הוא אומר שהוא הולך להתבונן בעצמו כדי לזהות מה באמת‬           ‫להיות מדויק עם עצמו כי הכתיבה היא כמו לדבר עם עצמו‪.‬‬
   ‫משמעותי בשבילו עד לפעם הבאה שניפגש‪( .‬הוא מחייך‬               ‫הוא מסתכל בתימהון‪ ,‬חושב רגע ונראה שהוא לא מתלהב‬
                                                                ‫אבל משהו נפתח בו והוא ממשיך לכתוב בהתלהבות‪ .‬כן‬
             ‫ומוסיף‪ :‬לדבר עם עצמי כמו שלימדת אותי היום)‬         ‫מתאים לו להיות קצת יותר מדויק במה שהוא מרגיש‪ .‬הוא‬
                     ‫ישראל יוצא בצעדים קלים ובאור בעיניים‪.‬‬      ‫עורך מעין סינון של דברים שנראים לו חשובים יותר לדברים‬

‫מגזין מדור לדור ‪19‬‬                                                                         ‫שמעוררים אצלו שאלות חדשות‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24