Page 20 - medorledor07
P. 20

‫ג'ורג' וושינגטון ונרות החנוכה של אהרון לוי‪-‬סיפור לחנוכה‬

                                                                                     ‫מאת‪ :‬דבורה רוטמן "לגעת במספרים" ‪052-8605023‬‬

               ‫אהרון פתח אותו ויצק בזהירות מעט מן השמן לקנה‬           ‫בשנת‪ .1774-‬נודע לתושבים במושבות הבריטיות באמריקה‬
                           ‫הראשון‪ .‬הוא פקק בזהירות את הבקבוק‪.‬‬                 ‫כי בריטניה מתכננת להטיל עליהם מיסים גבוהים‪.‬‬

         ‫בשעה שהשמש נשקה לאדמה‪ ,‬הצית אהרון את הגפרור על‬                     ‫התושבים שלחו נציגים עם מכתב לממשלה הבריטית‬
            ‫סולית מגפיו וקרב את הגפרור לחנוכיה שלו‪ .‬עם החושך‬             ‫שתבטל את גזרת המיסים שיעיקו על המושבות מבחינה‬
          ‫שירד על העולם עלתה שלהבת קטנה ועליזה בחפירה של‬
                                                              ‫אהרון‪.‬‬                                  ‫כלכלית‪ .‬אך דבר לא הועיל‪.‬‬

        ‫כעת הוא לא הרגיש לבד‪.‬הוא התבונן אל השלהבות הקטנות‬                ‫ממשלת בריטניה סירבה לבקשתם‪ ,‬התושבים התקוממו‬
                                                  ‫והיה במקום אחר‪.‬‬         ‫והממשלה הבריטית שלחה צבא גדול ומאומן היטב נגד‬

                                ‫לפתע שמע קול צעדים‪ .‬מי זה הבא?‬                   ‫התושבים ה"חצופים" שלא רצו לעשות כדבריה‪.‬‬

            ‫אהרון תפס את הנשק בידו והסתכל לכיוון ממנו נשמעו‬           ‫לתושבים במושבות הבריטיות באמריקה לא נותרה ברירה‪,‬‬
                                                            ‫הצעדים‪.‬‬                      ‫אלא לצאת למלחמה נגד בריטניה האם‪.‬‬

           ‫לפניו עמד ג'ורג' וושינגטון שבחר באותו ערב לערוך סיור‬            ‫תושבי המושבות בחרו בג'ורג' וושינגטון למצביא והוא‬
                                              ‫בעמדות החיילים שלו‪,‬‬       ‫גייס במהירות חיילים מכל המושבות‪ .‬בין החיילים האלה‬

                            ‫"מה המצב‪ ,‬חייל?" שאל אותו וושינגטון‪.‬‬             ‫היו גם יהודים שמשפחותיהם הגיעו מברזיל ב‪1654-‬‬
                                                                       ‫לניו‪-‬אמסטרדם (היא ניו‪-‬יורק של ימינו)‪ .‬ויהודים שהגיעו‬
                                  ‫"הכל בסדר‪ .‬המפקד‪ ".‬ענה אהרון‪.‬‬
                                                                           ‫מאירופה‪ .‬היהודים מברזיל‪ ,‬היו צאצאי אנוסים ששבו‬
            ‫לפתע הבחין וושינגטון בשלהבות הקטנות מאירות מתוך‬               ‫ליהדותם בגלוי ונאלצו לברוח כשהפורטוגזים כבשו את‬
                                                            ‫החפירה‪.‬‬
                                                                                                     ‫ברזיל חזרה מידי ההולנדים‪.‬‬
                       ‫"מה אתה עושה?" שאל את אהרון בסקרנות‪.‬‬
                                                                        ‫תחילת המלחמה לא בשרה טובות לחיילי צבא המהפכה‪.‬‬
                                     ‫"הדלקתי נרות‪ ".‬הסביר אהרון‪.‬‬          ‫הם לא היו חיילים מאומנים‪ ,‬לרובם חסר נשק מתאים‬

                                            ‫"מדוע?" שאל וושינגטון‪.‬‬     ‫ואחיד‪ .‬מולם עמד צבא מיומן שהיה בעל עדיפות מספרית‬
                                                                                                                 ‫וצבאית גם יחד‪.‬‬
              ‫"כי אני יהודי‪ ".‬השיב אהרון בפשטות‪" .‬והיום חנוכה‪".‬‬
                                                                           ‫נוסף על כך‪ ,‬היו כאלה שלא שוכנעו עד הסוף בצדקת‬
                        ‫"מהו חנוכה זה?" שאל שוב וושינגטון לתומו‪.‬‬      ‫המאבק‪ .‬תושבי המושבות היו רגילים להביע אמונים לכתר‬
                                                                       ‫הבריטי ‪.‬צבא המהפכה ספג כשלונות‪ ,‬לא היה חסר הרבה‬
             ‫"בחנוכה אנחנו חוגגים את נצחון המכבים היהודים על‬
                                               ‫היוונים‪ ".‬ענה אהרון‪.‬‬                     ‫כדי שכולם יקפלו את הדגל וילכו הביתה‪.‬‬

         ‫"נדמה לי שהנצחון הזה קרה כבר לפני הרבה מאות שנים‪".‬‬              ‫אהרון ישב בחפירה שלו‪ .‬הוא התבקש לשמור על עמדה‬
                                                     ‫העיר וושינגטון‪.‬‬     ‫זו ולא לעזוב אותה‪ .‬הוא הרגיש בודד ועזוב בעמדה הזו‪.‬‬
                                                                      ‫התגעגע הביתה‪ ,‬להוריו ולאשתו הצעירה‪ .‬זכרון הבית שלו‬
          ‫"נכון‪ .‬אבל התוצאות של הנצחון קיימות עד היום‪ .‬היוונים‬        ‫נראה לו כל כך רחוק ובלתי מציאותי‪ .‬אהרון הביט בשמים‬
                                                                      ‫המאדימים וחכך בדעתו‪ .‬אבל עוד מעט שקיעה‪ ,‬והיום ערב‬
        ‫המשך‪:‬‬                                                          ‫חנוכה‪ ,‬ועליו להדליק נר של חנוכה‪ .‬מעולם לא הפסיד את‬

‫‪21‬‬                                                                                                           ‫ההדלקה מה יעשה?‬

                                                                      ‫הוא הוציא מתרמילו את החנוכיה‪ .‬היתה זו חנוכית נחושת‬
                                                                           ‫קטנה ומשומשת‪ .‬בכיס מעילו היה בקבוקון שמן קטן‪.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25