Page 21 - medorledor07
P. 21
פינת ההסטוריה מאת :דבוריק הר-פז מתעדת סיפורים חיים.
למאמרים נוספים סרקו את הקוד ואמרה לו " :לך עם אחיך אל אברהם אבינו ואמור לו :אתה מן הידועות הוא שההיסטוריה של עם ישראל מלאה בעמים
עקדת ילד אחד ואני -שבעה" .לאחר מכן עלתה על גג המבנה ובמלכים שניסו להשמיד את העם היהודי ,בדרכים שונות
וקפצה אל מותה .במסורת היהודית חנה נחשבת גיבורה כיוון ולא הצליחו.אחד הסיפורים המרגשים הוא הסיפור על חנה
שהעדיפה למות היא ובניה ובלבד שיישארו יהודים מאמינים
ושבעת בניה.
ולא יסטו ולא יחללו את מצוות היושב במרומים. חנה הייתה אלמנה שגידלה שבעה בנים בתקופה שבה
התופעה הזאת ידועה בהיסטוריה היהודית בשם " :קידוש אנטיוכוס היווני שלט ביהודה והכריז על גזרות נוראות לכל
השם" .בשם האמונה הדתית היו יהודים רבים ,בתקופות יהודי שהאמין בקב"ה .דרישותיו של אנטיוכוס היו שהיהודים
שונות ,מוכנים לתת את נפשם ונפש יקיריהם .התופעה הזאת יפסיקו למלא אחרי חוקי הדת היהודית ,יחללו את השבת,
קרתה הרבה בימי הביניים ,בזמן קיומה של האינקויזיציה יאכלו מאכלי טריפה ובעיקר עז היה רצונו שהם ישתחוו
הספרדית ,בתקופה העתיקה וגם בתקופת השואה .בשואה לפסלים שהציב בכל מיני מקומות ובעיקר בכניסה לבית
לא נדרשו היהודים להתלבט אם למות או להמיר את דתם כי המקדש .הוא הכריז שיהודי שייתפס כשהוא ממלא אחרי
בשביל הנאצים הארורים ,גם מי שהיה נוצרי אבל היה קשור חוקי הדת היהודית ,יעונה למוות ,חייליו סיירו ברחבי יהודה
ליהודים בדרך כלשהי ,גם הוא נשלח למחנה השמדה .בשואה
,תופעת "קידוש השם" באה לידי ביטוי בכך שיהודים, וחפשו "עבריינים" שכאלו.
זקנים וצעירים ,היו צמים ביום הכיפורים במחנות ההשמדה, חנה ושבעת בניה שהמשיכו לקיים בסתר את מצוות היהדות,
בגטאות וביערות ,ובמקום שבו פרוסת לחם יבשה יכולה נתפסו והובאו בפני המלך היווני .באכזריותו כי רבה הוא פנה
הייתה להיות ההבדל בין חיים ומוות הם ,פעמים ,לא אכלו קודם אל הבנים לפי סדר גילם {קודם הבכור} ,מתוך ידיעה
את הפרוסה העבשה בימות הפסח .מקליפות של תפוחי שהאם שתעשה הכול כדי שלא יאונה להם כל רע ,תעשה
אדמה היו מלבבים מעין לביבות לחנוכה ומקיימים בסתר את כמיטב יכולתה לשכנע אותם להקשיב ולעשות כדבריו .כל
אחד מהבנים נצטווה להשתחוות לפסל שעמד בארמון ,כל
התפילות בחגים ובלילות שישי ,כמטב יכולתם. אחד מהבנים סרב ועונה למוות ,והכול מול עיניה הדואבות
אף שהבחירה הזאת זכורה בהיסטוריה היהודית כבחירה של האם שעמדה שקטה .לבסוף נשאר הבן הצעיר שהיה
נאצלת הרי שדת ישראל ותורתו מצווים על קדושת החיים. ילד רך וצפה בכל מה שקרה בעיניים מפוחדות .כאשר פנה
יש היתר של 'פיקוח נפש' במקרים של סכנה לאיבוד החיים אליו המלך ענה לו הקטנטן בתקיפות כמו שענו אחיו ואמר
ומצווה אדם לשמור על חייו אך מומלץ לחיות אותם מתוך שהיחיד אליו הוא ישתחווה הוא בורא עולם .אנטיוכוס
שגאוותו וכבודו נפגעו מול אנשיו החליט שהפעם הוא חייב
משמעות וערכים. להביא את הילד להשתחוויה .הוא ניסה לשכנעו בכל דרך
ואף הציע שיפיל דבר מה מידיו והילד יתכופף להרימו וכך
"כאילו" ישתחווה .הילד הרך המשיך בסירובו ,המשיך
בעמידתו הגאה והאיתנה מול הצורר האכזר ,כמו אחיו ,וגם
הוא עמד להיות מוצא להורג.
חנה ,שעד לאותו רגע עמדה בשתיקתה ולא ניסתה להניא
את בניה מעמידתם הגאה ומתוך הידיעה שהם עתידים
להיהרג ,שברה את שתיקתה ,הפעם הזאת ,וביקשה להיפרד
מבנה הצעיר .המלך נענה לה .היא חיבקה ונישקה את הילד
20