Page 16 - medorledor03
P. 16
לא סופרת מילים
מאת :יונתן פרנקל צילום :שמשון הל-אור
ממרפסת דירתה של אירה כהן בבאר-יעקב ,רואים גם את
השדות של קיבוץ נצר-סרני .מהשדות ומהאווירה הכפרית
הנינוחה ,הפך הרעיון שלה לעיסוק שהניב בשבע השנים
האחרונות ,כ 50-ספרים של אנשים שהיא כתבה את סיפור
חייהם.
סיימנו את הריאיון והלכתי לדרכי ,למחרת קיבלתי מייל:
"אחרי שהלכתם קיבלתי הודעה שלקוח שלי נפטר ואתמול
הייתי בלוויה .זה היה אחד האנשים שממש חיבבתי ומאוד
נקשרתי למשפחה .מזל שהתחלנו לאסוף את כל החומר
ממנו בזמן ,הספר כמעט מוכן ובקרוב הוא יצא".
המייל הזה הוא אולי תמצית העיסוק של אירה כהן -כותבת
סיפורי חיים.
להגיד לך שרוב הזמן כתבתי סיפורים ארוכים ,אני כנראה בסיטואציות רגילות נשים לא מתנדבות לספר על הגיל
לא יודעת לכתוב קצר"... שלהן ,במקרה של כהן ("תכתוב 40פלוס") הגיל הוא דווקא
יתרון גדול" .אומרים לי בטלפון' :את נשמעת מאוד צעירה,
אבל איכשהו מקורות הפרנסה שלה באו ממקומות הרבה וכשרואים אותי אומרים לי' :את בכלל מיידל'ה ,מה את
יותר גשמיים" .חצי מהחיים שלי ,הייתי מלצרית" ,היא נזכרת.
"הייתי סטודנטית נצחית ומלצרית שגרה בת"א" היא עבדה מבינה?".
במקומות ובעבודות רבות לפרנסתה" .חלקן מוזרות" היא
חלק מהאנשים הפונים אל כהן בבקשה שתכתוב את סיפור
מגלה בחיוך מסתורי ולא מוסיפה. חייהם ,דוברים אידיש ,יוצאי השואה" .אני חושבת שמישהי
בדיעבד התברר שדווקא המיומנויות והכלים שרכשה צעירה לא יכולה להתמודד עם עיסוק מלא משמעות שכזה"
בלימודים ,בעבודות השונות וניסיון החיים ,נתנו לה יתרון היא אומרת כשהיא מסבירה כיצד היא ניגשת לטפל בספר
גדול בעבודה עם אנשים המבקשים ממנה לכתוב את ספור מהסוג הזה" .זה לא רק עניין של כישרון כתיבה או של ידע
היסטורי ,זו גם הבשלות שאני מביאה איתי ,יכולת הכלה,
חייהם. והקשבה .לפעמים אומרים לי' :את בעצם כמו פסיכולוגית'
לפני יותר מעשר שנים ,עלה בה הרעיון שכתיבת סיפורי ואני מאמינה שמשהו בתהליך חשיפת החומרים ,סיפורם
חיים בני גיל הזהב הוא בדיוק מה שהיא צריכה לעשות .אני וזיכוכם ,דומה למה שקורה בטיפול" .ואכן ,חלק מאוד חשוב
מאוד אוהבת להקשיב לאנשים מבוגרים ,אוהבת היסטוריה, בכל התהליך הזה הוא לא רק התוצר ,אלה התהליך הרגשי
מעניין אותי מה היה פעם ,יש לי משיכה וסקרנות בלתי שהאנשים עוברים כאשר הם מספרים לה את סיפורי חייהם.
מובנים לנושא השואה ומלחמת העולם השנייה .משהו כהן נפגשת עם האנשים ומקשיבה להם .היא מגיעה עד
בתקופה הזאת ,בדרמות שהיו אז ובמהלכים ההיסטוריים אליהם בכל מקום בארץ בו מבקשים אותה" .הנקודה
הצפונית ביותר שראיינתי בה הייתה בקיבוץ שמיר למרגלות
-מושך אותי". החרמון ,והכי דרומית הייתה בקיבוץ ניר יצחק בגבול עזה.
היא התפטרה מעבודתה הקבועה ,הנפיקה כרטיסי ביקור
וחשבה שהדברים יזוזו" .אולם זה לא היה כל-כך קל להרים סיפור החיים שלהם הופך למעין מסע בדרכים עבורי".
עסק מכלום" ,היא אומרת .איכשהו הדברים התגלגלו אחרת היא ידעה תמיד שתהיה סופרת" .זה היה אחד הדברים הכי
ובמקום לכתוב סיפורים לאנשים ,היא מצאה את עצמה עקביים בחיים שלי" היא אומרת" .הרבה דברים השתנו ,וזה
בפעם הראשונה בהודו" .לא רציתי לנסוע למדינה הזאת,
משהו בה הרתיע אותי" היא אומרת ,בהמשך התאהבה תמיד נשאר".
במקום ,נסעה לשם עוד פעמיים ,ומהנסיעה להודו נולד היא למדה משחק ב"בית-צבי" ,המשיכה בלימודי דרמטורגיה
ספר שהיא כתבה ,רומן מקורי פרי-עטה ושמו" :צ'לו אינדיה" -כתיבת מחזות ,למדה חינוך לתיאטרון וגם השתלמה
בסדנאות תסריטאות וכתיבה יוצרת" .תמיד הייתה בי אמונה
(פורסם בשנת 2005ויצא בהוצאת אסטרולוג).
שמה שאני כותבת יש לו משמעות ושזה כתוב טוב".
כמה מילים יש בספר שכזה?
"אני לא סופרת מילים" היא אומרת בחיוך" ,אני רק יכולה
16
מאת :יונתן פרנקל צילום :שמשון הל-אור
ממרפסת דירתה של אירה כהן בבאר-יעקב ,רואים גם את
השדות של קיבוץ נצר-סרני .מהשדות ומהאווירה הכפרית
הנינוחה ,הפך הרעיון שלה לעיסוק שהניב בשבע השנים
האחרונות ,כ 50-ספרים של אנשים שהיא כתבה את סיפור
חייהם.
סיימנו את הריאיון והלכתי לדרכי ,למחרת קיבלתי מייל:
"אחרי שהלכתם קיבלתי הודעה שלקוח שלי נפטר ואתמול
הייתי בלוויה .זה היה אחד האנשים שממש חיבבתי ומאוד
נקשרתי למשפחה .מזל שהתחלנו לאסוף את כל החומר
ממנו בזמן ,הספר כמעט מוכן ובקרוב הוא יצא".
המייל הזה הוא אולי תמצית העיסוק של אירה כהן -כותבת
סיפורי חיים.
להגיד לך שרוב הזמן כתבתי סיפורים ארוכים ,אני כנראה בסיטואציות רגילות נשים לא מתנדבות לספר על הגיל
לא יודעת לכתוב קצר"... שלהן ,במקרה של כהן ("תכתוב 40פלוס") הגיל הוא דווקא
יתרון גדול" .אומרים לי בטלפון' :את נשמעת מאוד צעירה,
אבל איכשהו מקורות הפרנסה שלה באו ממקומות הרבה וכשרואים אותי אומרים לי' :את בכלל מיידל'ה ,מה את
יותר גשמיים" .חצי מהחיים שלי ,הייתי מלצרית" ,היא נזכרת.
"הייתי סטודנטית נצחית ומלצרית שגרה בת"א" היא עבדה מבינה?".
במקומות ובעבודות רבות לפרנסתה" .חלקן מוזרות" היא
חלק מהאנשים הפונים אל כהן בבקשה שתכתוב את סיפור
מגלה בחיוך מסתורי ולא מוסיפה. חייהם ,דוברים אידיש ,יוצאי השואה" .אני חושבת שמישהי
בדיעבד התברר שדווקא המיומנויות והכלים שרכשה צעירה לא יכולה להתמודד עם עיסוק מלא משמעות שכזה"
בלימודים ,בעבודות השונות וניסיון החיים ,נתנו לה יתרון היא אומרת כשהיא מסבירה כיצד היא ניגשת לטפל בספר
גדול בעבודה עם אנשים המבקשים ממנה לכתוב את ספור מהסוג הזה" .זה לא רק עניין של כישרון כתיבה או של ידע
היסטורי ,זו גם הבשלות שאני מביאה איתי ,יכולת הכלה,
חייהם. והקשבה .לפעמים אומרים לי' :את בעצם כמו פסיכולוגית'
לפני יותר מעשר שנים ,עלה בה הרעיון שכתיבת סיפורי ואני מאמינה שמשהו בתהליך חשיפת החומרים ,סיפורם
חיים בני גיל הזהב הוא בדיוק מה שהיא צריכה לעשות .אני וזיכוכם ,דומה למה שקורה בטיפול" .ואכן ,חלק מאוד חשוב
מאוד אוהבת להקשיב לאנשים מבוגרים ,אוהבת היסטוריה, בכל התהליך הזה הוא לא רק התוצר ,אלה התהליך הרגשי
מעניין אותי מה היה פעם ,יש לי משיכה וסקרנות בלתי שהאנשים עוברים כאשר הם מספרים לה את סיפורי חייהם.
מובנים לנושא השואה ומלחמת העולם השנייה .משהו כהן נפגשת עם האנשים ומקשיבה להם .היא מגיעה עד
בתקופה הזאת ,בדרמות שהיו אז ובמהלכים ההיסטוריים אליהם בכל מקום בארץ בו מבקשים אותה" .הנקודה
הצפונית ביותר שראיינתי בה הייתה בקיבוץ שמיר למרגלות
-מושך אותי". החרמון ,והכי דרומית הייתה בקיבוץ ניר יצחק בגבול עזה.
היא התפטרה מעבודתה הקבועה ,הנפיקה כרטיסי ביקור
וחשבה שהדברים יזוזו" .אולם זה לא היה כל-כך קל להרים סיפור החיים שלהם הופך למעין מסע בדרכים עבורי".
עסק מכלום" ,היא אומרת .איכשהו הדברים התגלגלו אחרת היא ידעה תמיד שתהיה סופרת" .זה היה אחד הדברים הכי
ובמקום לכתוב סיפורים לאנשים ,היא מצאה את עצמה עקביים בחיים שלי" היא אומרת" .הרבה דברים השתנו ,וזה
בפעם הראשונה בהודו" .לא רציתי לנסוע למדינה הזאת,
משהו בה הרתיע אותי" היא אומרת ,בהמשך התאהבה תמיד נשאר".
במקום ,נסעה לשם עוד פעמיים ,ומהנסיעה להודו נולד היא למדה משחק ב"בית-צבי" ,המשיכה בלימודי דרמטורגיה
ספר שהיא כתבה ,רומן מקורי פרי-עטה ושמו" :צ'לו אינדיה" -כתיבת מחזות ,למדה חינוך לתיאטרון וגם השתלמה
בסדנאות תסריטאות וכתיבה יוצרת" .תמיד הייתה בי אמונה
(פורסם בשנת 2005ויצא בהוצאת אסטרולוג).
שמה שאני כותבת יש לו משמעות ושזה כתוב טוב".
כמה מילים יש בספר שכזה?
"אני לא סופרת מילים" היא אומרת בחיוך" ,אני רק יכולה
16