Page 16 - medorledor03
P. 16
‫לא סופרת מילים‬
‫מאת‪ :‬יונתן פרנקל צילום‪ :‬שמשון הל‪-‬אור‬

‫ממרפסת דירתה של אירה כהן בבאר‪-‬יעקב‪ ,‬רואים גם את‬
‫השדות של קיבוץ נצר‪-‬סרני‪ .‬מהשדות ומהאווירה הכפרית‬
‫הנינוחה‪ ,‬הפך הרעיון שלה לעיסוק שהניב בשבע השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כ‪ 50-‬ספרים של אנשים שהיא כתבה את סיפור‬

‫חייהם‪.‬‬
‫סיימנו את הריאיון והלכתי לדרכי‪ ,‬למחרת קיבלתי מייל‪:‬‬
‫"אחרי שהלכתם קיבלתי הודעה שלקוח שלי נפטר ואתמול‬
‫הייתי בלוויה‪ .‬זה היה אחד האנשים שממש חיבבתי ומאוד‬
‫נקשרתי למשפחה‪ .‬מזל שהתחלנו לאסוף את כל החומר‬

‫ממנו בזמן‪ ,‬הספר כמעט מוכן ובקרוב הוא יצא‪".‬‬

‫המייל הזה הוא אולי תמצית העיסוק של אירה כהן ‪ -‬כותבת‬
‫סיפורי חיים‪.‬‬

‫להגיד לך שרוב הזמן כתבתי סיפורים ארוכים‪ ,‬אני כנראה‬ ‫בסיטואציות רגילות נשים לא מתנדבות לספר על הגיל‬
‫לא יודעת לכתוב קצר‪"...‬‬ ‫שלהן‪ ,‬במקרה של כהן ("תכתוב ‪ 40‬פלוס") הגיל הוא דווקא‬
‫יתרון גדול‪" .‬אומרים לי בטלפון‪' :‬את נשמעת מאוד צעירה‪,‬‬
‫אבל איכשהו מקורות הפרנסה שלה באו ממקומות הרבה‬ ‫וכשרואים אותי אומרים לי‪' :‬את בכלל מיידל'ה‪ ,‬מה את‬
‫יותר גשמיים‪" .‬חצי מהחיים שלי‪ ,‬הייתי מלצרית"‪ ,‬היא נזכרת‪.‬‬
‫"הייתי סטודנטית נצחית ומלצרית שגרה בת"א" היא עבדה‬ ‫מבינה?"‪.‬‬
‫במקומות ובעבודות רבות לפרנסתה‪" .‬חלקן מוזרות" היא‬
‫חלק מהאנשים הפונים אל כהן בבקשה שתכתוב את סיפור‬
‫מגלה בחיוך מסתורי ולא מוסיפה‪.‬‬ ‫חייהם‪ ,‬דוברים אידיש‪ ,‬יוצאי השואה‪" .‬אני חושבת שמישהי‬
‫בדיעבד התברר שדווקא המיומנויות והכלים שרכשה‬ ‫צעירה לא יכולה להתמודד עם עיסוק מלא משמעות שכזה"‬
‫בלימודים‪ ,‬בעבודות השונות וניסיון החיים‪ ,‬נתנו לה יתרון‬ ‫היא אומרת כשהיא מסבירה כיצד היא ניגשת לטפל בספר‬
‫גדול בעבודה עם אנשים המבקשים ממנה לכתוב את ספור‬ ‫מהסוג הזה‪" .‬זה לא רק עניין של כישרון כתיבה או של ידע‬
‫היסטורי‪ ,‬זו גם הבשלות שאני מביאה איתי‪ ,‬יכולת הכלה‪,‬‬
‫חייהם‪.‬‬ ‫והקשבה‪ .‬לפעמים אומרים לי‪' :‬את בעצם כמו פסיכולוגית'‬
‫לפני יותר מעשר שנים‪ ,‬עלה בה הרעיון שכתיבת סיפורי‬ ‫ואני מאמינה שמשהו בתהליך חשיפת החומרים‪ ,‬סיפורם‬
‫חיים בני גיל הזהב הוא בדיוק מה שהיא צריכה לעשות‪ .‬אני‬ ‫וזיכוכם‪ ,‬דומה למה שקורה בטיפול"‪ .‬ואכן‪ ,‬חלק מאוד חשוב‬
‫מאוד אוהבת להקשיב לאנשים מבוגרים‪ ,‬אוהבת היסטוריה‪,‬‬ ‫בכל התהליך הזה הוא לא רק התוצר‪ ,‬אלה התהליך הרגשי‬
‫מעניין אותי מה היה פעם‪ ,‬יש לי משיכה וסקרנות בלתי‬ ‫שהאנשים עוברים כאשר הם מספרים לה את סיפורי חייהם‪.‬‬
‫מובנים לנושא השואה ומלחמת העולם השנייה‪ .‬משהו‬ ‫כהן נפגשת עם האנשים ומקשיבה להם‪ .‬היא מגיעה עד‬
‫בתקופה הזאת‪ ,‬בדרמות שהיו אז ובמהלכים ההיסטוריים‬ ‫אליהם בכל מקום בארץ בו מבקשים אותה‪" .‬הנקודה‬
‫הצפונית ביותר שראיינתי בה הייתה בקיבוץ שמיר למרגלות‬
‫‪ -‬מושך אותי"‪.‬‬ ‫החרמון‪ ,‬והכי דרומית הייתה בקיבוץ ניר יצחק בגבול עזה‪.‬‬
‫היא התפטרה מעבודתה הקבועה‪ ,‬הנפיקה כרטיסי ביקור‬
‫וחשבה שהדברים יזוזו‪" .‬אולם זה לא היה כל‪-‬כך קל להרים‬ ‫סיפור החיים שלהם הופך למעין מסע בדרכים עבורי"‪.‬‬
‫עסק מכלום"‪ ,‬היא אומרת‪ .‬איכשהו הדברים התגלגלו אחרת‬ ‫היא ידעה תמיד שתהיה סופרת‪" .‬זה היה אחד הדברים הכי‬
‫ובמקום לכתוב סיפורים לאנשים‪ ,‬היא מצאה את עצמה‬ ‫עקביים בחיים שלי" היא אומרת‪" .‬הרבה דברים השתנו‪ ,‬וזה‬
‫בפעם הראשונה בהודו‪" .‬לא רציתי לנסוע למדינה הזאת‪,‬‬
‫משהו בה הרתיע אותי" היא אומרת‪ ,‬בהמשך התאהבה‬ ‫תמיד נשאר"‪.‬‬
‫במקום‪ ,‬נסעה לשם עוד פעמיים‪ ,‬ומהנסיעה להודו נולד‬ ‫היא למדה משחק ב"בית‪-‬צבי"‪ ,‬המשיכה בלימודי דרמטורגיה‬
‫ספר שהיא כתבה‪ ,‬רומן מקורי פרי‪-‬עטה ושמו‪" :‬צ'לו אינדיה"‬ ‫‪ -‬כתיבת מחזות‪ ,‬למדה חינוך לתיאטרון וגם השתלמה‬
‫בסדנאות תסריטאות וכתיבה יוצרת‪" .‬תמיד הייתה בי אמונה‬
‫(פורסם בשנת ‪ 2005‬ויצא בהוצאת אסטרולוג)‪.‬‬
‫שמה שאני כותבת יש לו משמעות ושזה כתוב טוב‪".‬‬

‫כמה מילים יש בספר שכזה?‬
‫"אני לא סופרת מילים" היא אומרת בחיוך‪" ,‬אני רק יכולה‬

‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21