Page 17 - medorledor03

‫לכל בן אדם יש סיפור ?‬ ‫יחד עם הסיפוק וההתרגשות שבהוצאת ספר‪ ,‬היא הבינה‬
‫"מי שמגיע אלי"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני אמצא את הדרך להוציא‬ ‫שלא תוכל להתפרנס מכתיבת ספרים‪ .‬לכן מצאה עבודה‬
‫את הסיפור שלו"‪ .‬המטרה שלה היא להציג את הדברים‬ ‫"נורמאלית"‪ ,‬כמראיינת בחברת כח‪-‬אדם‪" .‬נכנסתי לשבלונה‪,‬‬
‫בצורה מעניינת‪ ,‬דרמטית‪ .‬להוסיף מלח ופלפל‪" .‬התפקיד‬ ‫עבודה של 'שמונה עד חמש'‪ .‬השלמתי עם העובדה שתהיה‬
‫שלי"‪ ,‬היא מסבירה‪" ,‬זה שכשמישהו מבני המשפחה יקרא‬ ‫לי עבודה סטנדרטית ופעם בכמה שנים אולי אכתוב ספר‪.‬‬
‫אחרי כשנתיים הבינה שזה לא יספק אותה‪ ,‬החליטה לקפוץ‬
‫את הדברים הוא יגיד 'וואו איזה סיפור יש לך"!‬ ‫למים ולעסוק בכתיבת סיפורי חיים‪" .‬הפעם הלכתי על זה‬
‫ברצינות‪ ,‬הייתי בוגרת‪ ,‬בשלה ובטוחה בעצמי"‪ .‬כרטיסי‬
‫הביקור שהכינה כמה שנים לפני כן חיכו לה שתבוא‬
‫להשתמש בהם‪" .‬התחלתי להרצות בבתי דיור מוגן‪ ,‬הכרתי‬
‫אנשים‪ ,‬פתחתי אתר‪ ,‬והופ‪...‬פתאום היו לי לקוחות‪ ,‬אנשים‬
‫התקשרו וביקשו ממני לכתוב‪ ,‬לספר את סיפורם‪ .‬ידעתי‬
‫שמצאתי את עצמי‪ .‬הייתי בדיוק במקום הנכון לי‪ ,‬וכך עד‬
‫היום" היא אומרת ועיניה נוצצות‪ .‬ניכר שהיא אוהבת את מה‬

‫שהיא עושה‪.‬‬

‫איך שומרים על שפיות אחרי ששומעים עשרות סיפורים?‬ ‫"יש לי אפשרות לשלב בין הסיפורים האמיתיים שאני שומעת‬
‫לאן את בורחת ?‬ ‫ובין כתיבה יצירתית"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬הם אמנם מספרים‬
‫לי את סיפורם אבל יש לי חופש לכתוב אותו בסגנון שאני‬
‫"אני אגיד לך‪ .‬אחרי יום ארוך לדוגמא‪ ,‬כשאני רואה את‬ ‫יוצרת‪ .‬בפרשנות ובפילטרים שלי‪ ,‬כמובן הכל תוך תיאום‬
‫האחיינים שלי‪ ,‬אז אני שוכחת הכל‪ .‬הם ממיסים אותי‪,‬‬ ‫ושיתוף פעולה מלא‪ .‬אני לעולם לא אכתוב משהו שמישהו‬
‫מצחיקים אותי‪ ,‬מעצבנים אותי‪ ,‬ואז אני כולי איתם‪ ,‬שואבת‬ ‫לא רוצה‪ ,‬או לא מרוצה עם הדרך בה אני מציגה את סיפורו"‪.‬‬
‫מהם כוח ומתחברת למציאות‪ .‬דבר שני – אני כל‪-‬כך אוהבת‬ ‫"פעם הייתה לי פנטזיה שאהיה סופרת‪ ,‬שאשב בבית ואכתוב‬
‫את העבודה שלי‪ ,‬שאני קמה בבוקר עם מרץ‪ ,‬כולי סקרנית‬ ‫סיפורים‪ ,‬היום אני יודעת שמה שאני עושה מדוייק לי יותר‪.‬‬
‫לראות אלו תוצרים יוליד היום"‪ .‬וכך היא נשאבת לעבודתה‬ ‫זה מחבר אותי למציאות‪ ,‬לאנשים‪ ,‬להוויה‪ .‬אני לא מנותקת‬
‫מדי יום מתוך אהבה‪" .‬העבר מעניין אותי‪ ,‬אבל בסופו של‬ ‫בבועה שלי‪ .‬אני נכנסת לאנשים הביתה‪ ,‬לחיים אמיתיים‪,‬‬
‫דבר‪ ,‬לצד הרוחניות והיצירתיות‪ ,‬אני בן‪-‬אדם של החיים‪ ,‬אני‬ ‫והם פותחים בפני צוהר לעולמם‪ ,‬לחייהם‪ ,‬לנשמתם‪ .‬אין‬

‫אוהבת לחיות"‪.‬‬ ‫סיפוק גדול מזה"‪.‬‬

‫ערב חיים שכאלה‬ ‫אחד הפרויקטים בהם היא עוסקת היום הוא הפקת ספר‬
‫בימים אלה אירה כהן מרחיבה את פעילותה לארגון ערבי‬ ‫זיכרון לזכרו של קצין צעיר שנפל במלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫"חיים שכאלה" ‪ -‬הפקת תוכן לאירוע‪ ,‬הכנת מצגות וסרטונים‬ ‫המשפחה העבירה לה קלסר עב כרס ובו מכתבים‪ ,‬כתבות‪,‬‬
‫דוקומנטרים‪ ,‬כתיבת ברכות והנחיית ערב על בסיס תחקיר‬ ‫שלל מסמכים‪ ,‬שירים ותמונות‪ .‬זה לא תמיד קל לעסוק‬

‫יסודי‪.‬‬ ‫בהנצחת זיכרון‪ ,‬במיוחד לא של אנשים צעירים‪.‬‬

‫לקראת סיום הריאיון אני שואל אותה לגבי הסבלנות שלה‬ ‫איך את מצליחה להפריד בין העניין הרגשי למקצועי ?‬
‫לאנשים‪.‬‬ ‫"אני ניגשת לעבודה עם הרבה רגש‪ ,‬אבל אני לא נותנת‬
‫לעצמי לאבד את הראש תוך כדי עבודה‪ ,‬אחרת הספר לא‬
‫אפשר ללמוד להיות סובלני ?‬ ‫יצא‪ .‬כשאני יושבת עם אנשים ומקשיבה לסיפורים‪ ,‬אני מאוד‬
‫"נולדים עם זה‪ ,‬או שיש לך או שאין לך"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫מתרגשת איתם‪ ,‬לעיתים גם דומעת‪ .‬אבל בשעת העשייה‬
‫"עשיתי המון דברים בחיים‪ ,‬וגם נמצאתי במקומות רבים‪.‬‬ ‫מהבית‪ ,‬אני מתייחסת לזה כאל עבודת קודש שהמשפחה‬

‫הכל בעצם הוביל והוליך אותי למה שאני עושה כיום"‪.‬‬ ‫מצפה לה" היא אומרת ועיניה בורקות‪.‬‬
‫אבל לא רק ספרי הנצחה וסיפורים של ניצולי שואה היא‬
‫שומעת‪ .‬לא מזמן סיימה פרוייקט תיעודי ומרגש של אישה‬
‫בת ‪ ,100‬ריבה סגל‪ ,‬שנמנית על המשפחות המייסדות‬
‫הראשונות של רמת השרון‪" .‬זו הייתה עבודה מקסימה‪,‬‬
‫מלאת שמחה וחיוניות‪ .‬ביום הולדתה המאה הייתה מסיבה‬
‫גדולה שבה הושק הספר והוקרן סרט על חייה‪ ,‬בנוכחות‬
‫חברים ובני משפחה‪ .‬אתה רואה? יש גם סיפורים שמחים"‪.‬‬

‫מוזמנים להיכנס לאתר של אירה כהן‬
‫ולהתרשם מעבודותיה‬

‫‪17‬‬