Page 30 - medorledor44

‫העבר מתערבב עם ההווה‬

‫שמספרים את סיפוריהם‪ .‬זהו המסר‪ .‬אולי הספר הוא סוג של‬ ‫תחלץ מהמבוי הסתום‪.‬‬
‫אנדרטה נוספת‪ .‬הגיבורה מודדת כל דבר בסרגל של השואה‪.‬‬ ‫טלי נתיב‪-‬עירוני מספרת‪ ,‬כי‬
‫בסך הכול היא רוצה שלאנשים יהיה אכפת מהאנשים האלה‪ .‬גם‬ ‫שאבה את ההשראה‬
‫זהו מסר‪ .‬הגיבורה לקחה על עצמה תפקיד שלא הוטל עליה‬ ‫לכתיבת הספר "מחוויותיי‬
‫והתנפלה עליו במלוא ההתלהבות‪ .‬פתאום היא רואה את חייה‬ ‫במסגרת פרויקט תיעוד‬
‫כשליחות‪ .‬היא מעולם לא ראתה אותם ככאלה‪ .‬הפכה את עצמה‬ ‫השואה של סטיבן שפילברג‪,‬‬
‫לסוג של יד ושם‪ .‬המסר השני החשוב לא פחות הוא מה קרה לבני‬ ‫ממפגשים עם ניצולים ועם‬
‫הדור השני (והשלישי וכל הבאים אחריו)‪ ,‬נושא שלא מספיק‬ ‫בני הדור השני‪ ,‬סיפורים‬
‫ששמעתי בבית‪ .‬הספר‪ ,‬כמו‬
‫נכתב עליו"‪.‬‬ ‫כל יצירה‪ ,‬הוא לא ממש‬
‫יצירה רק שלי‪ .‬הספר הוא‬
‫מיהם גיבורי העלילה?‬ ‫של אנשים שגדלנו ב ֵחיקם‪,‬‬
‫אחרים שפגשנו בצמתים שונים של חיינו‪ ,‬של אירועים שקרו לנו‬
‫"גיבורי העלילה המרכזיים הם אילנה והוריה וכן אמנון הצלם‪.‬‬
‫גיבורי‪-‬ה ִמשנה התומכים בעלילה הם קובי‪ ,‬בעלה הרופא‪ ,‬דבורה‪,‬‬ ‫וגם לאחרים"‪.‬‬
‫מרכזת פרויקט התיעוד‪ ,‬מנהלת בית הספר שבו אילנה עובדת‬
‫"הכתיבה ארכה כ‪ 15 -‬שנה בהפסקות‪ ,‬תחקירים‪ ,‬קריאת חומרים‬
‫וילדיה של אילנה"‪.‬‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬התלבטויות‪ ,‬מפגשים עם אנשים‪ .‬בינתיים כתבתי גם‬
‫דברים אחרים בהם ספר עיון שיצא במהלך השנה‪ ,‬ומחזמר סטירי‬
‫מה מיוחד בגיבורת הספר?‬
‫משעשע בחרוזים"‪.‬‬
‫"הבחירות המודעות ולא‪-‬מודעות שלה (התיעוד‪ ,‬החיפוש הבלשי‬
‫אחר שתי דמויות נשים‪ ,‬החיפוש אחר שורשי הצלקת הרוע)‪ .‬היא‬ ‫‪ ‬טלי נתיב‪-‬עירוני מספרת כי הטריגר לכתיבה היה פרויקט תיעוד‬
‫מאפשרת לעצמה ללכת בעקבות התחושות עד הסוף בלי ויתורים‬ ‫השואה של שפילברג‪" .‬בפרויקט הייתה לנו הוראה חד‪-‬משמעית‬
‫לא לראיין יותר משני ניצולי שואה בשבוע‪ ,‬כדי 'להגן' עלינו‪ .‬אני‬
‫ובלי פשרות ובלי כניעה לנורמות‪ ,‬גם במחיר כבד"‪.‬‬ ‫חשבתי שעלינו אין צורך להגן‪ ,‬אלא עליהם‪ ,‬על הניצולים‪ .‬יום אחד‬
‫שמעתי שבקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון יש ניצולי שואה‬
‫"מודעה קטנה בעיתון הפכה את חייה המסודרים של הגיבורה‬ ‫רבים‪ ,‬והחלטתי על דעת עצמי ובניגוד להנחיות לנסוע לסוף שבוע‬
‫לרכבת שדים הדוהרת אל תהום‪ ,‬ואולי השדים היו שם תמיד‪,‬‬ ‫ארוך לשם ולהרביץ "מרתון" של ראיונות‪ .‬בדרך חשבתי שאולי‬
‫מוסתרים במרתף הסוד האפל שקיומו העולם ממנה‪ ,‬הסוד הנורא‬ ‫אני עושה משהו מסוכן‪ ,‬שיזיק לבריאות נפשי‪ .‬מכאן ועד פיתוח‬
‫שנשתל בה עוד טרם צאתה מרחם‪ ,‬עוד ברגע ההתעברות‪ .‬כל‬
‫יצירה חדשה היא לא ממש רק יצירה שלנו‪ .‬היא של אנשים‬ ‫דמותה של הגיבורה המשתגעת הדרך הייתה קצרה"‪.‬‬
‫שגדלנו ב ֵחיקם‪ ,‬אחרים שפגשנו בצמתים שונים של חיינו‪ ,‬של‬
‫אירועים שקרו לנו וגם לאחרים‪ .‬היה חשוב לי להעלות דברים לא‬ ‫מה משמעות שם הספר?‬
‫מדוברים על סדר היום הציבורי שמחוץ למיינסטרים המקובל‪,‬‬
‫החמים והנוח‪ ,‬להעביר מסרים‪ .‬השואה היא לא נושא שהכי נעים‬ ‫"המודעה בעיתון היא הטריגר לעלילה וכל ההתרחשויות ולכל מה‬
‫שקורה לגיבורת הספר‪ .‬זאת המודעה שלכדה את עיני לפני שנים‪,‬‬
‫להתעסק אתו‪ .‬נעים יותר להכחיש‪.‬‬ ‫שבה התפרסמה פנייה למתנדבים לתיעוד לפרויקט של‬
‫שפילברג‪ .‬כמובן‪ ,‬שפילברג עצמו לא הוזכר במודעה‪ ,‬ורק מי‬
‫"הקטע הזה עם השואה התחיל עם פרויקט שפילברג‪ .‬עד אז לא‬ ‫שהתקבל‪ ,‬אחרי ועדת מיון‪ ,‬הבין במי המדובר‪ .‬השדים האפלים הם‬
‫רציתי כל כך לשמוע סיפורים בבית‪ .‬שמעתי מתוך נימוס‪ ,‬מתוך‬ ‫משהו שחייב להיות בנפשו של הגיבור עוד לפני שהמסך עולה‪,‬‬
‫כבוד‪ ,‬לא מתוך עניין או אפילו אמפתיה‪ .‬כל הדור שלנו ברח מזה‪.‬‬ ‫אחרת לא יתחוללו בנפשו תהפוכות‪ ,‬משברים‪ ,‬תפניות‪,‬‬
‫התפתחויות‪ .‬מה שקרה לגיבורת הספר לא בהכרח חייב לקרות‬
‫אבל עם פרויקט שפילברג זה הפך אצלי לאובססיה‪.‬‬ ‫לכל מי שמתעד ניצולי שואה‪ .‬השריטה המוקדמת שלה‪ ,‬השדים‬

‫"ההתעסקות הזאת שלי היא סוג של הכאה על חטא‪ ,‬ואפילו‬ ‫האפלים שלה‪ ,‬הם ש ִאפשרו את מה שקרה"‪.‬‬
‫הצלפה עד זוב דם‪ ,‬על שלא רצינו לשמוע‪ .‬גם אם זה היה טבעי‬
‫ונורמלי ותקין שלא נרצה לשמוע‪ ,‬היום ‪ -‬במבט לאחור ‪ -‬כמה‬ ‫"כל הסיפורים בספר "מודעה בעיתון ושדים אפלים" הם סיפורים‬
‫שלא נזעק את זה עד קצה העולם‪ ,‬זה לא מספיק‪ .‬הזעקה הזאת‪,‬‬ ‫אמתיים ששמעתי‪ ,‬לא המצאתי שום סיפור‪ ,‬לא צריך להמציא‪,‬‬
‫התיעוד‪ ,‬ההנצחה‪ ,‬הם אולי התיקון‪ .‬בביתי דובר על מה שקרה‬ ‫הסיפורים ישנם‪ .‬גם תחושות האמפתיה והחמלה וההזדהות הן‬
‫באירופה ב"רוח טובה‪ ",‬בסוג של געגוע‪ ,‬בנינוחות‪ ,‬לא בכאב‪ ,‬לא‬ ‫שלי לחלוטין‪ ,‬כמו כל השדים האפלים שרודפים את גיבורת‬
‫בכובד‪ ,‬אלא בסיפורים על בני משפחה שנספו (מצד שני ההורים)‪,‬‬
‫ואנחנו לא קלטנו את גודל הטרגדיה‪ ,‬את עומק האסון‪ .‬הרבה‬ ‫הספר"‪.‬‬
‫שנים השואה נתפסה כאסון לאומי‪ ,‬לא כמשהו אישי‪ ,‬שקרה‬
‫לאנשים א ִמתיים‪ ,‬בשר ודם‪ .‬רק כשהתחילו הסיפורים האישיים‬ ‫‪ ‬טלי נתיב‪-‬עירוני מוסיפה‪" :‬גיבורת הספר מדברת על משק כנפי‬
‫לצוץ‪ ,‬עם התיעוד של יד ושם‪ ,‬עם משפט אייכמן‪ ,‬עם הפרויקט של‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬ההיסטוריה שנכתבת מחדש על ידי האנשים האלה‬

‫‪30‬‬