Page 33 - medorledor44
P. 33
מגזין מדור לדור
ספר התודות שלי מעורר השראה ומרגש
"ספר התודות שלי" לבן/לבת "אנה ואיש הסנונית" מאת גבריאל סביט,
מאת מיכל בוקר ,הוא ספר מתאר את מסעם המופלא והמרגש של
מתנה מרהיב לילדים עם אנה בת השבע ואיש הסנונית .זהו ספר
רובד של מודעות עצמית נוער חובה שיעורר בכל מי שקורא בו
ומסר בעל משמעות עמוקה רגשות עזים שיישארו בו זמן רב לאחר
על כך שהכרת תודה והערכה הקריאה! ב 6 -בנובמבר ,1939אביה
למה שיש לנו הן המפתח להצלחה בחיים .הכרת תודה יוצרת של אנה נאלץ לצאת לכמה שעות .הוא
אושר ,סיפוק נפשי ושמחה פנימית שהם הבסיס לחיים הטובים עוזב מעט אחרי השעה .11הוא לא חוזר
שכולנו מחפשים .ספר התודות שלי לבן/לבת הם ספרים מיוחדים, לעולם .סביט ,בכתיבה פיוטית וחדה כתער ,מצליח לחשוף את
המלמדים את הילדים להעריך את הדברים שיש להם ולהכיר האמיתות הכואבות ביותר של החיים ובאותה נשימה גם לחגוג
תודה -גם אם אלו פרטים קטנים מחיי היומיום ,הנתפסים בדרך את נס האפשרויות הגלומות בהם .העלילה מתרחשת בפולין,
כלל כמובנים מאליהם .הספרים מתוכננים כך שיש צורך להדביק .1939אנה היא רק בת שבע כשהגרמנים לוקחים את אביה,
תמונת פנים אחת של הילד במקום המיועד לכך (המקום מסומן פרופסור לשפות ,והיא נותרת לבדה .ואז היא פוגשת את איש
בספר) ,והספר מוכן .הילד מקבל ספר שבו הוא כוכב העלילה, הסנונית .הוא גבוה ,מוזר ומסתורי .כמו אביה ,גם הוא בסכנה ,וכמו
הוא הדמות הראשית והספר מיוחד רק לו ,זאת מפני שהספר אביה ,יש לו יכולת מופלאה לדבר בשפות רבות :פולנית ,רוסית,
מעוצב עם חור בצורת עיגול ,שעובר דרך הכריכה הקדמית ובכל גרמנית ,יידיש ואפילו ציפורית .כשהוא מזמן סנונית מהשמיים
עמודי הספר ,העיצוב יוצר מצב בו פניו של הילד מופיעות בכל והיא נעמדת על כף ידו ,אנה נשבית בקסמיו והולכת בעקבותיו אל
העמודים וזו תחושה נפלאה לכל ילד וילדה .בסוף הספר יש עמוד לב היערות .במהלך מסעם הם יתחמקו מהפצצות ,יאלפו חיילים
שבו הילדים יכולים למלא את רשימת התודות האישית שלהם ואפילו – בניגוד לכללי ההיגיון – ירכשו חברים .אבל בעולם שיצא
וכך הם ילמדו ליישם ולהפנים את הרעיון .הספר מתאים לפעוטות מדעתו ,כל דבר עלול להתגלות כמסוכן – אפילו איש הסנונית.
ועד גיל ( .7הוצאת הספרים "אוריון" 36 ,עמודים צבעוניים בעיצוב
(מאנגלית :דנה פלג ,הוצאת דני ספרים 212 ,עמודים)
מיוחד ומקורי)
מאה ימים לחיות לפני נקודת
הסיום
"מאה ימים של אושר" מאת פאוסטו
בריצי ,במאי ,תסריטאי ומפיק קולנוע
איטלקי עטור פרסים ,מביא את סיפורו
המרגש של לוצ'ו באטיסטיני ,דמות
שלא תשכחו ,גבר בן ארבעים ,נשוי
ואב לשני ילדים ,שיודע היטב באיזה יום
הוא ימות" .החרטה היחידה שלי היא
שהייתי צריך לגלות שאני עומד למות כדי להתחיל לחיות" .כן ,לא
כל אחד יכול לדעת מראש באיזה יום ימות אך לוצ'ו באטיסטיני,
יותר מכך ,הוא זה שקבע את התאריך ,אחרי שזכה לביקור של
אורח בלתי צפוי ובלתי רצוי ,גידול סרטני בכבד שהוא קורא לו
"החבר פריץ" .מאה ימים לחיות לפני נקודת הסיום .מאה ימים
כדי להותיר מאחור זיכרון יפה לילדים שלו ,לשחק עם החברים,
ובעיקר לכבוש מחדש את לבה הפצוע של אשתו לאחר שבגד
בה .מאה ימים שבהם לוצ'ו מחליט להשקיע את כל כולו בדבר
הקשה מכול :להיות מאושר .והמוטו שלו" :יום שלא צחקנו בו הוא
יום אבוד"( .מאיטלקית :מונה גודאר ,הוצאת כנרת זמורה396 ,
עמודים)
גיליון 33 44