Page 19 - medorledor29

‫בכעסו‪ ,‬אני חייבת להביא בחשבון שעלי להיות מודעת‬ ‫במצב זה ייתכן שאכן תשמור על חשיפת הכעס בתוך‬
‫ולהוות דוגמה‪.‬‬ ‫המשפחה אך הוא יהפוך להיות מקור לבושה והאשמה‬
‫עצמית‪ .‬ובכלל‪ ,‬לאובדן הביטחון העצמי והערכה העצמית‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב מאוד שהאווירה בבית תאפשר ביטוי של‬
‫כעסים בהתאם לכללים המקובלים בבית‪ .‬העדר לגיטימציה‬ ‫כאישה‪.‬‬
‫בביטוי של כעסים היא מסוכנת היות שיוצרת מצב שבו‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הכחשה של כעסים יוצרת מצב שבו האנרגיות‬
‫הילד יפנים את כעסיו כדי לא להרגיש דחוי ‪ -‬כי הדבר לא‬ ‫השליליות קיימות בגוף אך יש אובדן של התודעה בקשר‬
‫לכעס הנאגר‪ .‬למשל‪ ,‬גם כאשר יש הכחשה מצידנו ולכאורה‬
‫מקובל ‪ -‬או משום שחרד לתגובה‪.‬‬ ‫אנחנו חושבים שאנו פועלים בצורה רגילה‪ ,‬הסביבה קולטת‬
‫השלב הרצוי הוא שלב בו אדם מתחבר לכעסים‪ ,‬מביא‬ ‫את הכעס‪ .‬הן בתגובות הגופניות והן במגע הפיזי עם אותו‬
‫בחשבון את הצורך בביטוי ומתאים ביטוי זה לסיטואציה‬
‫ולאנשים איתם נמצא‪ ,‬כאשר הוא מצליח להפוך את הכעס‬ ‫אדם‪.‬‬
‫לבקשה לקבל מענה לצרכיו כך שאלו ורגשותיו יהיו מובנים‬ ‫זהו מצב שבו כל מעמסה נוספת על המתרחש יכול לגרום‬
‫לתגובה לא פרופורציונאלית לאירוע עצמו‪ .‬לדוג'‪ ,‬האישה‬
‫כשהקונפליקטים בינו לבין הסביבה יהיו מתונים‪.‬‬ ‫אמרה דבר מה לא נעים לבעלה‪ ,‬הוא כתגובה הפנה את גבו‪.‬‬
‫ברור שכאשר אדם מתעמת מול הכעסים או כאשר משתמש‬ ‫כשנשאל על‪-‬ידה אם כועס ענה שלא ועם זאת‪ ,‬הגוף דרוך‬
‫בצורה כזו שכשילדו עובר לידו ונוגע בו פיזית – הוא מתפרץ‬
‫בהם כדי להגדיר בקשה‪ ,‬הוא יוצר אווירה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫עליו בצורה בלתי‪-‬נשלטת‪ ,‬כאשר הילד הוא לא מקור הכעס‬
‫הראשונה זו אווירה קונפליקטואלית‪ ,‬נעימה פחות‪ .‬בעוד‬
‫הבקשה יכולה להתקבל בהבנה‪ ,‬באמפתיה לצרכיו ואפילו‬ ‫אלא טריגר להתפרצותו‪.‬‬
‫בשמחה‪ .‬לדוג'‪ ,‬זה שונה מאוד להטיח בפני הבעל על כך‬ ‫ייתכן שכמה רגעים אחרי התפרצות הכעס‪ ,‬האב יבין‬
‫שההתפרצות הייתה חסרת פרופורציה אך לא מבחינתו‬
‫שלא מחבק יותר מאשר פשוט לבקש חיבוק‪.‬‬ ‫לא היה מסוגל למנוע אותה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬עדיין לא יעשה את‬
‫מכל הנאמר אפשר להבין את חשיבותו של הכעס בחיינו‪ ,‬את‬
‫מקומו בהבנת הצרכים שלנו‪ ,‬בהתחברות אליו ובביטויו ואת‬ ‫הקישור למה שקרה קודם עם אשתו‪.‬‬
‫כאשר אדם מבטא כעס לעומת זאת‪ ,‬הוא יכול לעשות זאת‬
‫חלקו במערכות‪-‬יחסים‪.‬‬
‫בכמה אופנים‪.‬‬
‫מגזין מדור לדור ‪19‬‬ ‫לבטא כעס בצורה מבוקרת ומודעת בלי לפגוע במערכת‪-‬‬
‫היחסים‪ .‬ובקצה השני‪ ,‬ביטוי כעס ממקום של אלימות‪ ,‬הרס‬

‫ופגיעה הן במערכת‪-‬היחסים ובזולת‪.‬‬
‫כאשר מדובר בביטוי חיצוני של כעס חשוב להדגיש כי‬
‫האופן בו אנו מביעים כעס הוא מולד בחלקו ובחלקו נרכש‪.‬‬
‫ילד היפראקטיבי‪ ,‬עוצמות ביטוי הכעס שלו תהיינה גדולות‬
‫מאוד ויהיה לו קושי לווסת את הביטוי בגלל הגורמים‬
‫הגנטיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם בביתו צורת ביטוי הכעס היא מתונה‬
‫ובשליטה‪ ,‬הוא ילמד לווסת ולבטא את הכעס בצורה מתונה‬

‫מתוך הרגל‪.‬‬
‫אם יראה בבית תוקפנות הדדית בוטה‪ ,‬זה יחזק ויקצין את‬

‫הנטייה הגנטית‪.‬‬
‫פה חשוב להבין שלחינוך יש השפעה מכרעת על ביטוי‬
‫הכעסים‪ .‬אופן הביטוי שלנו כבוגרים נלמד ע"י הילד‪ .‬אם‬
‫אני צועקת עליו כאשר מרגיז אותי‪ ,‬בין אם ארצה או לא‬
‫ארצה‪ ,‬אני מלמדת אותו תוקפנות מילולית‪ .‬אם אני מעליבה‬
‫אותו תוך כדי כעסים‪ ,‬אני מלמדת אותו להעליב‪ .‬אם אני‬

‫מכה אותו‪ ,‬אני מלמדת אותו להכות‪.‬‬
‫הילד ילמד יותר מהמעשים שלי מאשר מהמילים‪.‬‬
‫כשאני מבטאה את כעסי כלפיו וכלפי שאר הבית בצורה‬
‫שלא פוגעת ביחסים‪ ,‬אני מלמדת אותו לכבד את הכעס שלו‪,‬‬
‫לבטא אותו בצורה לגיטימית ולהיות מודע כי באופן הביטוי‬
‫של הכעס יש להביא בחשבון את שמירת מערכת‪-‬היחסים‬

‫ואת בן האדם שיקר לו‪.‬‬
‫עפ"י רוב אנו לא חושבים על זה‪ ,‬על איך ביטוי הכעס שלנו‬
‫משפיע על הילד ומשמעות הדבר היא שכדי שילד ישלוט‬