Page 18 - medorledor29
P. 18
א' אוהל ,ב' זה בית....כ' זה כעס.
קווים אדומים בביטוי כעסים,
בתוך המשפחה ומחוצה לה.
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
לעומת זאת ,כאשר אנו מדברים על אדם היכול לעורר בנו גשות הם בעלי-תפקיד בחיים שלנו ,בפרט כעס .הםר
אנרגיות חיוביות ולעתים שליליות ,חשוב שנדע לבטא את
אמצעי חיוני למודעות עצמית ,הכרה עצמית ,ביטוי
הכעס והכאב מולו. עצמי ולתקשורת עם הסביבה .ישנם חמישה שלבים
בהתמודדות עם הכעס.
בסופו של דבר ,רגש הוא אמצעי לתקשורת עם הזולת ותגובה
.1התחברות לתחושה הלא נעימה שמתעוררת כתגובה למה שהוא מעורר בנו ,אם לחיוב או לשלילה .וכשמדובר
בכעס ובכאב ,האנרגיות הן שליליות. לסביבה.
גיוס הכוחות נועד להגן על עצמנו מפני פגיעה ומגביר את .2הגדרה -היכולת לזהות כשמדובר בכעס.
המודעות העצמית .זהו השלב השלישי המאפשר להפוך את .3התגייסות של אנרגיות שליליות.
הכאב והכעס לעשייה. .4ביטוי של כעס מתוך קונפליקט עם עצמי או עם הסביבה.
אם אני חש כעס כתגובה למישהו ,אני בעצם מודע למה אני .5ביטוי הכעס ע"י הפיכתו לבקשה ושמירה על דו-שיח.
צריך כדי לא להיפגע .זה מחבר אותי לצרכים שלי ומאפשר
לי לבטא אותם באמצעות עשייה ברורה .למשל ,אם מישהו ישנם אנשים המסוגלים לטשטש את רגשותיהם ע"י סוג של
ידרוך לי על הרגל ולא אחוש כלום בגלל טשטוש שהפך אפתיה .הדבר יוצר חוסר מודעות עצמית ונתק עם הסביבה.
לאפתיה אני בעצם מאפשר לו להמשיך לפגוע בי .מודעות מצב זה אומנם חוסך מהאדם תחושה של כעס אבל זה מחבל
לכעס ולכאב מאפשרת לנו להתגונן ולהיות ערים לעצמנו בו ,בסביבה ובקשר עמה .תחשבו למשל ,כמה זה מתסכל
כשאתם מדברים עם אדם המנותק מכם ,לא מגיב לכאב,
ולסביבה.
שלב רביעי הוא הרגע בו אדם מזהה את הכעס ועומדות תסכול ,שמחה שלכם ,נעול מאחוריי חומה שקופה.
אדם שלא מחובר לתחושות הגוף שלו לעולם לא יגיע
בפניו מס' אפשרויות לביטויו: למודעות עצמית והכרה בצרכים שלו .התחושות הן הבסיס
.1להכחיש את קיומו של הכעס. למודעות עצמית .למשל ,אם נדבר על תחושות בכלל ,אדם
שלא מרגיש כאב פיזי יכול להגיע למצב של זיהום קיצוני
. 2להפנים את הכעס. אם לא יבקש עזרה .בסופו של דבר ,הסכנה הכי גדולה היא
. 3לבטא אותו.
מוות.
אם אתה לא מבטא או מפנים אותו ,הוא יכול להיות מקור בעצם אפשר להגיד שכעס הוא העשן שיוצא ממדורה
למרירות ,לחסימות ולחוסר הבנה בין אנשים .אתן דוגמאות. שבבסיסה קיים הכאב .אדם שנפגע הוא למעשה כואב .אם
בד"כ ,כשאני מטפלת באנשים ,אני מבקשת מהם שישתפו לא יהיה מסוגל להגדיר לעצמו זאת ככעס ,לעולם לא יגיע
אותי בכעסים כלפיי .הסיבה לכך היא שהדבר מאפשר לי למודעות עצמית ולעשייה המובילה לצמצום תחושת הכאב.
להבין איפה פגעתי בהם ,על-מנת שאוכל לקחת את זה זהו בעצם השלב השני .מצב בו אדם מגדיר את התחושות
הלא נעימות ככעס .שלב שבו נהיה מודע לכאב ולפגיעה,
בחשבון בעתיד.
זה מאפשר לי להבין אותם ,ליישר הדורים כך שהקשר עמם שהם תגובה טבעית למתרחש במגע עם הסביבה.
יישאר יציב ואיכותי ובו ניתן יהיה להכיל את התסכול והכעס בסופו של דבר ,מאחר שמדובר בכאב ובפגיעה ,אנו מדברים
ולשמור על תחושה של פתיחות ואמון כלפיי וביטחון בקשר על אנרגיה שלילית .אך גם אם מדובר באנרגיה שלילית,
הטיפולי .מעבר לכך ,זו הזדמנות לתרגל ביטוי של כעס בלי קיומה דוחף אותנו לעשייה ולביטוי שבסופה קיימת
האפשרות של הקטנת הכאב .לדוג' ,אדם שתמיד מעורר בנו
לפגוע בקשר תוך כדי גילוי לב. אנרגיות שליליות ,חשוב שנלמד לזהות זאת ושנדע להתרחק
הפנמה של כעסים עלולה להיות מסוכנת מבחינה נפשית ממנו כדי שנוכל לשמור על עצמנו .אחרת ,אנו חשופים
וגופנית .כעס יכול להפוך לדיכאון כאשר במקום לכעוס על למערכת יחסים "מרעילה" היוצרת תחושה תמידית של
האדם שמולנו אנחנו כועסים על עצמנו .זו תופעה מוכרת
מאוד .למשל ,כאשר אישה מגלה שבעלה בגד בה ובמקום שליליות ,המנציחה כאב בחיים.
לכעוס עליו או להביע מולו את תסכולה ,היא מפנימה אותו
כדי לא לפגוע באווירה ובילדים ,היא עלולה להתחיל לכעוס
על עצמה שלא ידעה להיות מספיק מושכת ורגישה וזמינה
יותר עבור בעלה.
18מגזין מדור לדור