Page 34 - medorledor148

‫תרבות ואומנות ‪ -‬חורשת האלונים ‪ -‬רומן בהמשכים‬

‫פרק ‪16‬‬

‫ירושלים של‬
‫מעלה‬

‫לאור פנסי הרחוב ביוצרם צללי ריקוד על רחבת הגן‪ .‬חבורת‬ ‫מאת‪ :‬אפרת ננר‬
‫צעירים קרעה את השקט בצחוק מלווה במוזיקת טראנס רועשת‬
‫וכשנבלעו בין הבתים הישנים‪ ,‬חזר השקט ונח על האספלט כפלומת‬ ‫ואב פנה למלון הקרוב‪ ,‬קבל מפתח לחדר ‪ 409‬הפונהי‬
‫ערפל כחלחל‪ .‬היה זה רק טבעי שיואב יכנס לבגדיו וירד לשוטט‬
‫ברחוב ולספוג את השקט שכה חסר בתוכו‪ .‬הוא צעד במתינות‬ ‫למרכז העיר‪ .‬שמט את תיק העור מעל כתפו וזרק‬
‫על המדרכה הישנה ששרידי מרצפות פסיפס צבעוניות בצבצו בין‬ ‫עצמו על המיטה‪" .‬איזה יום‪ "...‬חלפה מחשבה בראשו‪.‬‬
‫אבני חמר מצהיבות‪ .‬צינה שלפני שחר העירה את בדל העייפות‬
‫שעוד נותרה בו‪ .‬הושיט ידו למונית מזדמנת שעצרה לצידו‪" .‬לאן‬ ‫גופו היה מותש‪ ,‬מייחל למרגוע‪ .‬לא כן עיניו העצומות המעירות את‬
‫פניך?" שאל הנהג במבטה ערבי כבד‪" .‬להר הצופים‪ ,‬למצפה" ענה‬ ‫זיכרונותיו‪.‬‬
‫יואב בלא שהבחין כי מגרונו נאמרו המילים‪" .‬ארבעים שקל בלי‬
‫מונה" נשמע קולו של הערבי שהוסיף‪" :‬עשרים דקות ואתה שם"‪.‬‬ ‫ירושלים קדחה במוחו‪ .‬פרק חיים עמוס ואינטנסיבי שקפל בתוכו‬
‫לימודים והתמחות בנוירולוגיה ומחקר שהיו אז עיקר עיסוקו‪ .‬גילו‬
‫"סע"‪ ,‬מלמל יואב‪.‬‬ ‫הצעיר וחינוכו הקיבוצי לא נתן לו לזנוח את חיי החברה פעילים‬
‫שהתרכזו בקפה טעמון בו התקיימו מפגשים של אנשי אקדמיה‪,‬‬
‫אפרת ננר ‪ -‬מספרת סיפורים ‪ -‬לפרקים נוספים לחצו כאן‬ ‫סופרים ואמנים אחרים עם פוליטיקאים מסיעות שונות שיצאו‬
‫להתרענן "בקפה" שמעבר לכביש‪ .‬השיחות התקיימו לא פעם‬
‫‪[email protected] I 050-9282798‬‬ ‫בהרמת קול והידרדרו חיש לוויכוחים סוערים בדומה לאלו שהתקיימו‬

‫על המומחית‬ ‫בבניין פרומין שעמד מעבר לרחוב הסואן ממילא‪.‬‬
‫לסטודנטים סקרנים ובעלי דעה כמו יואב היה זה מקום‬
‫סרוק אותי‬ ‫אידיאלי להכיר מקרוב את הלך הרוח הפוליטי והחברתי‬
‫ממקור ראשון וכן‪ ,‬גם את אהבתו לנעמי‪ .‬העבודה איתה בחדר‬
‫הניתוח והמגורים המשותפים‪ .‬הוא אף הזמין אותה למפגש הפרידה‬
‫המשפחתי שהתקיים לכבודו בביתם של יעל וישי‪ .‬הייתה זו הפעם‬
‫הראשונה שנעמי פגשה את כל המשפחה למעט ביקורה היחיד‬

‫אצל אליהו בבית ההורים‪ .‬אז הכירה גם את אסנת‪.‬‬

‫יואב התיישב‪ ,‬פקח עיניו ניער את ראשו כדי‬
‫להשיל את הסערה שאחזה בו ומצא עצמו‬
‫תחת זרימה עוצמתית של מים קרים‪ .‬אחרי‬
‫חצי שעה ויותר עטף את גופו במגבת וצעד‬

‫נוטף מים לכיוון החלון‪.‬‬

‫פתח את הוילון העבה ועמד ערום מול הנוף הירושלמי הנשקף‬
‫מעבר למרפסת‪ .‬הוא בחושך וירושלים באור פנסי הרחוב‪ .‬רחוב‬
‫ניקנור היה ריק מאדם כשמידי פעם חלפה מכונית לכיוון סגירת‬
‫היום‪ .‬שדרת עצים בסמוך למלון כמו שיחקה מחבואים בין הרוח‬

‫‪34‬‬