Page 27 - medorledor146
P. 27
מגזין מדור לדור תרבות ואומנות
טעמו של הזמן :התמודדות ,התבוננות
ובהירות בכוס יין ישראלית אחת מאת:אביטל גרינשטיין -ניצן
אולי גם אנחנו צריכים ללמוד לנוח. ש רגעים שבהם הכוס שאנו מרימים אל האור מגלה לנוי
להניח לרגע את הפחד ,את הכעס ,את הרעש – ולתת לדברים לשקוע. יותר מאשר צבע או צלילות של יין .היא חושפת אותנו.
כי רק אז ,כששכבות העכירות מתפזרות ,מתגלה האור.
הבהירות שביין – אותה שקיפות עמוקה שמזמינה אותנו להביט
במובן הזה ,הבהירות היא לא מצב – היא בחירה. פנימה – היא אולי הדבר שהכי חסר לנו בתקופה הזו ,שבה הכול
בחירה לראות גם את הכאב ,גם את התקווה ,גם את האדם שמולנו.
כמו יין שנפתח לאט בכוס ,גם הלב שלנו נפתח מחדש – לטעם, מטלטל ,שברירי ,ולעיתים גם חשוך.
עולם היין הישראלי מלמד אותנו דבר אחד ברור :בהירות לא נולדת
לנשימה ,לחיים.
כשאנחנו מרימים כוס יין ישראלי היום – היא לא רק כוס של טעם, ביום אחד.
כדי להגיע אליה ,צריך לעבור תהליך ארוך של תסיסה ,שקט,
אלא של משמעות .זהו טקס קטן של חיים ,של אנושיות. המתנה .בדיוק כמו אדם שנמצא במסע של התמודדות – עם
היין מזכיר לנו שהחיים ממשיכים ,גם כשקשה ,גם פחד ,עם אובדן ,עם חוסר ידיעה.
כשדמעה מתערבבת בלגימה.
היין לומד להתבהר מתוך הסערה .ואנחנו – מתוך התבוננות.
ואולי דווקא עכשיו ,ברגעים שבהם השיבה של החטופים מביאה לאורך השנים ,ראינו כרמים שנשרפו ,יבולים שנכחדו ,אך אדמת
איתה גם שמחה וגם כאב – זה הזמן להתבונן באמת:
היין הישראלית תמיד ידעה להתחדש.
להודות על מה שחזר ,להוקיר את מה שנשאר ,ולהתפלל על מה הגפן ,כמו הנשמה האנושית ,נראית שבורה – אבל דווקא מתוך
שעדיין בדרך הביתה.
השורשים הפגועים ,היא מוציאה פרי חדש ,לעיתים מתוק יותר.
אביטל גרינשטיין – ניצן -מספרת את סיפור היין בארץ כך גם אנחנו ,כעם.
ימים אלו ,של שחרור חטופים – הם לא רק
על המומחית [email protected] רגעים של הקלה ,אלא של נשימה זהירה אחרי
סרוק אותי 052-6566503 כאב ארוך.
הם מלמדים אותנו שגם כשהגפן נדמה יבשה ,עמוק באדמה עוד
זורם מיץ החיים.
אנחנו מתבוננים ,נושמים ,מנסים להבין מה נשבר ומה עוד אפשר
להצמיח .יינן טוב לא ממהר .הוא נותן ליין לנוח ,לשקוע ,להתבהר.
גיליון 27 146