Page 36 - medorledor143
P. 36
ממ"ד הזמן
צילום :עידן צורדקר ממ"ד הזמן
למצוא חריץ בזמן דרכו יוכל אולי להגיע אליה שוב. רויטל פז-אבולעפיה מספרת על ספרה השני "חריץ בזמן"
כדי לנסות לפענח את אותו חריץ חמקמק ,מתחיל שבתאי לתעד שמספק אפשרות נדירה להתעלות מעל המקום והזמן.
את חקירותיו במחברות .את המחברות הוא מוסר לסהר -סופר
צללים וחבר ילדותה של רחל .קריאתו של סהר במחברות משמשת מאת :זהר נוי
ציר נוסף ברומן ,דרכו נאלץ גם הוא לבחון את חייו ואת אופן
התמודדותו עם מושג הזמן .עליו להתמודד עם הפחד שלו מזמניות מציאות בה כל רגע הכול יכול להשתנות ולא בהכרחב
החיים שגורמת להיעלמותם של אנשים ושל משמעויות. לטובה ,נדמה שהזמן מקבל משמעות חזקה במיוחד
הרומן "חריץ בזמן" מחולק לתשעה זמנים כשבכל אחד מהם אפשר בחיינו .במציאות בה אנחנו מקבלים התרעות של דקות
ליהנות מהדמיון ומהכישרון של רויטל פז-אבולעפיה .כך למשל
כשהיא כותבת" :כשאיעלם ,תמשיך לחשוב עליי .אולי אז תתחיל על טיל מאיראן או שאנחנו תקועים באתונה וסופרים את הימים עד
להבחין שחלומות מאפשרים מגע בין מרחבים וזמנים שונים לחזרה לארץ ,אפשר בהחלט להגיד שאנחנו חיים על הרצף של בין
ממ"ד לממד הזמן .לרויטל פז-אבולעפיה חיוני מאוד להתעלות מעל
שמתקיימים זה לצד זה בו-זמנית". המקום והזמן דווקא בעולם בו הכול שברירי ,זמני ולא ודאי -אם תרצו
לדברי רויטל "משמעות הזמן מורכבת ולא דיכוטומית .בני שבט כמו במטריקס -להבין ש"החיים הם כמו חלום" .מה זה אומר? האם
ההביה ,למשל ,עליהם חולם שבתאי ,מודעים למורכבות הזמן .הם אנחנו יכולים לחלום את החיים שאנחנו מייחלים לעצמנו? ואולי
יודעים שאין זמן הזבוב זהה לזמן הינשוף או הסלע .לפיכך הם
מתאמנים באיסוף פעימות הזמן השונות של כל אובייקט או יצור חי. החיים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל מציאות אינם אלא חלום?
את התנודות האלה הם משליכים לנהר ושואפים להתמזג עם כל כדי להבין את התפיסה המרתקת הזאת יש לצלול לעולם המיוחד של
יוצרת שלפי הקוראים הוא "עשיר בחוכמה אלוהית" .רויטל פז-
תנודות הזמן שהוא אוסף בדרכו". אבולעפיה היא קול ספרותי יוצא דופן שמצייר בכתיבתו ערים
פנימיות ,חריצי זמן ואנשים שחיים בין החלום לזיכרון .מאחוריה שני
כתיבה שהיא מסע ספרים בולטים .לתואר ראשון למדה גם תרבות קלאסית ,לימודי יוון
ספרה הראשון "הערים שמעבר לפרגוד" ,מגולל את חייה של עומר. ורומא העתיקה ותואר שני בספרות צרפת.
היא מספרת לנכדה על שבע ערים דמיוניות בהן חיה ,כשכל אחת "חריץ בזמן" (הוצאת ספרי ניב) ,הוא רומן פיוטי והגותי שמאתגר את
מהן מייצגת שלב במסע חייה או תובנה עמוקה שהבשילה בה .העיר הקוראים להתבונן מחדש במושג הזמן לא כמשהו קצוב וחד-כיווני,
האחת משקפת בריחה והתגוננות ,השנייה פחד לאבד זיכרונות,
השלישית יצירה וכן הלאה עד לעיר האחרונה שממזגת את הערים אלא כמרחב מורכב ,טעון ואולי אפילו גמיש.
כולן .זהו ספר מהורהר ופיוטי שבו יפו ,תל אביב וערים דמיוניות
"חריץ בזמן"
משתלבות לכדי מפת חיים שלמה.
בספרה השני "חריץ בזמן" מבנה הספר מורכב פחות והוא נוגע הסיפור מתחיל כששבתאי ,איש שנחבל בראשו מתעורר מתרדמת
ומגלה שאיבד את זיכרונו .עליו לבנות את עולמו מבראשית ,ובעיקר
להבין מי הוא .את מסעו האישי מובילה חקירה פנימית ומסתורית
אחר מושג הזמן ,שמתבצעת בין מציאות שקטה לבין מרחבי חלום
עשירים בדימויים ובחזיונות.
במהלך התרדמת חווה שבתאי חלומות על תרבויות שונות ועל הדרך
בה חוו את הזמן :שבטים שראו את הזמן כמיתר ספיראלי ,כאלה
שחיו רק בהווה נצחי או כאלה שניסו לדמיין את הזמן מהסוף
להתחלה .כשהוא חזר להכרה סיפורים מהעבר התחילו להיחשף,
כשבמרכזם אהובתו רחל שקפצה אל מותה מקצה גג .עם התמונה
הזאת בליבו יוצא שבתאי למסע -לא כדי לשחזר את העבר ,אלא כדי
36
