Page 37 - medorledor143
P. 37
מגזין מדור לדור בשאלות הקיומיות ביותר :מהי זהות? מהו הזמן והאם אפשר לעצור
אותו? ומה קורה כשאדם נאלץ לבנות את סיפורו מחדש?
בעיקר למי ששואל את עצמו שאלות על
הקיום של האדם בעולם :מה המשמעות המשותף לשני הספרים הוא קול נשי חכם שמביט על החיים לא רק
של חיינו הקצובים? כיצד נרתום את הזמן כמסלול ביוגרפי ,אלא כתופעת טבע נפשית-רוחנית .רויטל פז-
לטובתנו? האם הזמן יוצר תחושה שהחיים אבולעפיה מצליחה לבטא בכתיבתה עומק רגשי ,ידע תרבותי עשיר
החולפים הם כחלום? ואם החיים הם וקול פנימי נדיר שמהדהד גם הרבה אחרי שמסיימים את הקריאה.
כחלום כיצד אפשר לרתום זאת
להתפתחותנו? יש פרק בספר בו רואה מה משמעות שם הספר "חריץ בזמן" בשבילך?
שבתאי את החיים שלו כבסרט ומשווה את
חייו למיתר .הוא מבין שהכול 'מכתוב' ,אך "אנו משערים שמלבד זמן העבר ,ההווה והעתיד ,מתקיים זמן
שואל מה זכות הבחירה שלו .הוא מגלה שהוא יכול לשנות נקודת שנקרא 'נצח' .איננו יכולים לתפוס מהו נצח זה ,אך יכולים לשער
מבט ,אך עדיין אין הוא יכול לשנות את מי שהוא' :והיה לי ברור לפתע שלזמן אין בו משמעות .קיים בו כל שהתקיים ואולי גם יתקיים.
שאני אומנם מסוגל להיות רק פרח אחד ,אך יש באפשרותי גם שבתאי מבקש להשבית את הזמן .שמו נגזר מהשבתה זאת .יום
לחוות את כל הפרחים בשדה .להיות אני ,אך גם לבחור בו בזמן השבת מבחינתו הוא יום בו אפשר ליצור אין-זמן בזמן .האין-זמן הזה
לחיות בכל רגע את אין סוף הפרחים האפשריים' .הוא יכול אם כן שהוא מצליח לכונן בחייו ,הוא למעשה צוהר שמאפשר מגע עם
הנצח ,עם האין-סוף .מגע זה ,מאפשר הטמעה של אותו אין-סוף בחיי
להרחיב את עצמו ,את קיומו'. היום-יום .הטמעה זאת מאפשרת לחיות בהוויה עשירה רבת-
"זה מה שאני מקווה שיקרה לקוראים שלי .אני מקווה שהם יעצרו,
יתבוננו בחיים שלהם ולא יתנו לזמן להמשיך לזרום בלי שישימו אליו רבדים".
לב .ההתבוננות בזמן מאפשרת את הרחבת התודעה .נוסף לכך היא "כששבתאי חולם על בני ההביה" ,מסבירה רויטל" ,הוא מתחיל
מעשירה את חיי היום יום .לכל רגע ורגע יש זמן משלו ,למשל יש זמן למעשה להבין באמצעותם כיצד ליישם את האפשרות למצוא חריץ
ששבתאי קורא לו 'חיכיון' .זהו זמן שאתה מצפה בו למשהו שיקרה, בזמן .האין-זמן מבחינתם מתקיים בין תנועה לתנועה ,בין שאיפה
אך הוא עדיין לא התרחש .אנחנו שוהים בזמן זה למשל כשאנו
מצפים לאזעקה .יש זמן אחר שנקרא 'פתאום יום אחד' -זמן תזזיתי, לנשיפה".
זמן כלוא ,זמן אבות אבותינו ,זמן יעיל ,זמן בו-זמני ועוד ועוד". מה תרמת מעצמך לשבתאי גיבור העלילה או מה היית
מעוניינת שיהיה לך ונתת לו?
התחלת לעבוד על ספר נוסף?
"תרמתי מעצמי את יכולת החלימה על תרבויות שונות .תרמתי לו
"אני כל הזמן כותבת .אין פירוש הדבר שהקטעים שאני כותבת את שחקרתי בלימודי התואר השני בספרות צרפתית על
יתגבשו לכלל ספר .ימים יגידו .כרגע למשל אני חוקרת כיצד אי- הסוריאליזם ,ספרות שנכתבה בהשראת חלומות ,ואת הידע על
התת-מודע הקולקטיבי של ק.ג יונג .תרמתי לו גם את היכולת
אמונה או אמונה באלוהים משפיעה על חיי האדם". להתבונן באשליות ובריק מן הבודהיזם .ומכאן תרמתי לו גם מן
כשסיימתי את השיחה איתה הבנתי שהספרים של רויטל הם כמו הקבלה ,את הרצון להתעלות מעל הטוב והרע ,לא להרגיש בנפרדות
לשבת עם סבתא אהובה על ספסל בשדרה -היא מספרת סיפור,
אבל בכל מילה יש עולם שלם .אם גם אתם מחפשים כתיבה מהעולם ,ולהתאחד עם מקור של אהבה ועם שדה תודעה מורחב.
שמדברת אל הלב וגם אל התודעה ,כדאי לפתוח דף בספריה של "אך שבתאי הוביל אותי צעד אחר צעד לכיוון מימוש הרצון הזה
רויטל פז-אבולעפיה .ייתכן ששם בין השורות תמצאו גם את העיר באמצעות ההתנסות בחוויית הזמן .היות שאיבד את זכרונו ,הוא
גישש באפלה אחר דרכו .כשהוא שב ונחבל בראשו ,הוא נזכר שוב
שלכם או את החריץ בזמן שמחכה שתביטו בו. בכל אירועי חייו והוא ראה אותם כהבזק של סרט .חוויה זאת גרמה
לו לראות את החיים כרשומים על מיתר בנצח שהוא כינה 'ריק-
הספר "חריץ בזמן" זמין בחנויות הספרים המקוונות. מלא' .ומיתרנו מצטלב עם מיתרים אחרים .כך למעשה נוצרת רשת
מיתרים -רשת שמאפשרת לנו לא להיות מוכלים רק בעצמנו ,אלא
ראיון אישי
להיות בקשר עם שדה שלם של הוויה אחת".
סרוק אותי
למי מיועד הספר ומה המסר העיקרי שלו?
"הספר מיועד לכל מי שממד הזמן מעסיק אותו ,אך הוא מיועד
גיליון 37 143
