Page 28 - medorledor94
P. 28
מחוץ לקופסא
לא תמיד מקבלים אותנו ללא תנאי .העצוב הוא שלעיתים קונפליקטים
מבוגרים ממשיכים למצוא את עצמם נאבקים על אהבת משפחתיים
הוריהם .ואז בתקופה הקשה רגשית התחרות ,הקנאה ,תחושות
מאת :רחל סטיקלרו
הקיפוח וחוסר הביטחון מתעוררים מחדש.
יימים סוגים שונים של קשרים החל מהמשפחהק
המשימה של "הילדים המבוגרים" שהפכו להורים להוריהם היא הגרעינית אליה נולדנו ,ובהמשך זו שהקמנו.
להבין את הקושי של ההורים ,לקבל את התלות ולהכיר בצרכים
החדשים של ההורים .לטפל בהורה מתוך אהבה ודאגה בלא לברוח וכמובן המשפחה המורחבת יותר של אחיינים ,דודים,
מההתמודדות הרגשית .ועדיין לא לאבד את עצמם ואת עצמאותם סבים ,סבתות וכל אלה שעימם אנו חוגגים יחד
בתפקיד המטפל ללא גבולות .במילים אחרות ,העצמה רגשית של במועדים ,ועימם נפגשים מפעם עד פעמיים בשנה ועד
הילד המבוגר ,לשמירה על עצמם ולהציב גבולות למרות העומס, מפגש יומי קבוע .יותר מכך לרוב מערכות יחסים נוספות שניצור
והלחץ הרגשי הכרוך בטיפול בהורה .להמשיך לנהל אורח חיים בחיינו נשענות על דפוסי התנהגות וערכים שהכרנו במסגרת
אישי ,משפחתי וחברתי. המשפחתית שלנו.
עולים גם קונפליקטים חדשים עקב הצורך בטיפול רפואי ופיזי תוכלת החיים הארוכה יצרה מערכות יחסים בין-דוריות הנמשכות
בהורה במסגרת ביתית או מוסדית חיצונית .עיסוק בשוויון בטיפול שנים רבות ,ומכאן שחלק מהאתגרים של ילדותינו מלוות אותנו גם
ובניהול כספי .עובדות-החיים הקשות הן שהורינו מזדקנים יותר,
ומיום ליום הופכים להיות תלויים בילדיהם יותר ויותר .הגלגל היום.
התהפך והם כעת החלשים והנזקקים ,וילדיהם לרוב הם המקור
כשהורה מתבגר או נפטר מתרחש תהליך אובדן נוסף במקביל,
היחיד לתמיכה ולסיוע. כשהילד הופך להיות ה"מבוגר האחראי" .השינוי שחל במאזן
בשנים האחרונות נוכחים חדשות לבקרים הכוחות מחייב מצד אחד התארגנות מחדש ,שינוי בהגדרות
במקרים בהם הילדים ,שהפכו לאנשים התפקידים של כל בני המשפחה :ההורים ,הילדים ואף
מתחשבנים עם הוריהם .למרות השינוי במאזן הנכדים .מצד שני ,מצבים אלו לרוב גורמים להתעוררות פחדים,
היחסים .ולמרות שאלו דברים שהתרחשו לפני מתחים ,לחצים ועימותים במערכות היחסים המשפחתיות .ומכאן
שנים רבות ,ולמרות שלכל תקופה יש את
אילוציה .במילים אחרות ,ההורים עשו כמיטב מומלץ תהליך רגשי לעיבוד האובדן.
ביחסים בין ילדים להורים זקנים מתעוררים מספר קונפליקטים
יכולתם.
חדשים וישנים גם יחד.
התחשבנות עם הוריו איננה מכירה בשינוי העמוק במצב היחסים,
וממשיכה דפוס שהיה אמור למצות את עצמו לפני שנות דור. קונפליקטים ישנים ובלתי-פתורים על מתחים בין הילדים של
בנוסף ,לעיתים גם בני או בנות הזוג של הילדים "מוסיפים שמן ההורה המבוגר ,או ובין ההורה וילדיו .מעניין הוא שלרוב התפקידים
במשפחה נשמרים ,והילד המטפל ,הדואג והאחראי הוא זה שגם
למדורה" ,עקב יחסים לא תקינים עם הזקנים. כבוגר מטפל בהוריו .ואז שוב מתעוררות בו תחושות תסכול וקיפוח
התוצאה ההרסנית היא ללא חמלה ,ללא כיבוד אב ואם ,וללא כל של הנותן ולא מקבל מספיק.
הכרת תודה ,אם בהתעללות רגשית עד סחטנות או ניתוק פיזי.
אין אני סבורה כי הילדים התוקפים את הוריהם הם אנשים רעים, משפט קשה הוא שבמשפחה אין שוויון ואין צדק ,ולמרות הציפייה
ושלעיתים תחושת העוול שנעשה להם היא בלתי נסבלת .השאלה
היא מה עדיף עבור שני הצדדים -ניתוק או התחשבנות במטרה 28
שההורים ייקחו אחריות על מעשיהם?
הרי אפילו בחוקי המדינה יש נסיבות מקלות ,ויש חוקי התיישנות