Page 25 - medorledor142
P. 25
מגזין מדור לדור פרק 6
ואסנת הוסיפה: מאת :אפרת ננר קיבוץ
"זה נטמע בנו ועשה אותנו למי שאנחנו" שיבולים
כשבגר הבין יואב את פשר היחס לו זכתה משפחתו ,משפחת ירדני ולות בוקר חקלאי עודדו את יואב להסיט אתק
ועד כמה לו ,ליואב היה חלק בדבר לכידות זו .ככלל העדיפו החברים
להשקיע בלכידות חברתית שהובילה לא פעם לוויכוחים קולניים הווילון ולהציץ מבעד החלון אל קיבוץ
וליצירת מחנות .כך קרה שזוגות התפצלו .מחנאות אידיאולוגית שיבולים.
גררה את הילדים פעם לחדר של אבא ופעם לזה של אמא .האחת בן בכור היה לשלומית ולאליהו ירדני ואח לאסנת וליעל .קבוצת
צידדה בבן גוריון והשני בשמש העמים ,בסטאלין .לא כך הייתהסרוק אותיבני גילו מנתה שמונה זאטוטים ילידי תש"ח .דור התקומה נקראו
משפחת ירדני שכולה הייתה "בן גוריונית" .גם אם השתייך אליהו
לתנועת "דרור" ,וויתר ,כי העריך וכבד את משפחת כורם השורשית בפי המייסדים .אסנת נולדה שנתיים ושבועיים אחריו.
וגם כי הכיר היטב את נוקשותה של זוגתו .כך התגבשה הלכידות יעל צעירה ממנו בשלוש עשרה שנים .אמא הייתה מורה והשקיעה
במשפחת ירדני על בסיס פשרה וקבלת השונות מחד וחלוקת את כל מרצה בעבודת ההוראה ובחינוך הנוער לערכי הסוציאליזם
תפקידים מאידך .אליהו התמקד בילדים ובשלומית .עיני שלומית ובטחה שכך קורה גם בחינוך ילדיה .לא פעם נשארה יעלי לבד
לעומת זאת היו נשואות לכלל ,לעבודה ,לחברה ולתנועה. כשהורי שאר הילדים אספו אותם מהגן או השכיבו אותם לישון.
אסנת חנתה סמוך למחלקה הניאורולוגית ובאחת והם ניצבים בלית ברירה רכשה יעל עצמאות שלא לגילה וגם נאלצה להסכים
לגזירת שערה הארוך כי למטפלת היה קשה לסרק את תלתלי
לנוכח מיטתו של תום. הזהב שלה .דווקא במקרה זה הבחינה הזאטוטה בת החמש
אפרת ננר -מספרת סיפורים בפרצוף הזועף של אמה ואי הנחת שהפגינה ,וזהו .מלה לא
יצאה מפי שלומית .היה משהו באופייה הבדלני והעצמאי של יעל
[email protected] I 050-9282798 שהזכיר ליואב את ילדותו שלו .גם שבגרה נשארה ביעל הבדלנות
על המומחית
שסיגלה לעצמה מראשית ובעל כורכה והייתה לעיקר באופייה
מבשחמקיבחשציבעה הנוקשות של אימא בעניין הלכידות המשפחתית עברה בתורשה
עד גמרהמלאי ללחוץ
לאסנת שהכבידה והייתה בלתי נסבלת ,הרהר יואב.
למידע נוסף 054-7388825
"חברים הולכים ובאים ,משפחה תמיד
נשארת" ,משפט שאמרה אמא כמעט בכל
מפגש ולאזנו של כל אחד .ביום מותה עוד
לחשה ליואב בצלילות גמורה ובלחש שצרב
את אזנו" .משפחה תמיד נשארת יואבי ,פעם
נשענים ופעם מגישים כתף".
יואב לחש בינו לבינו בקול שכמעט ולא נשמע "ממממ...פעם
נשענים ופעם מגישים כתף".
גיליון 25 142