Page 33 - medorledor132
P. 33
מגזין מדור לדור
סרוק אותלגיטימי בעיני ,שמה שהתאים לי לפני שנה ,לא מתאים לי היום .אז "כל העולם במה
מה אני עושה בעניין? יושבת ומקטרת או עושה תיאום ציפיות ואנחנו השחקנים"
מחדש ,מדברת על העניין ,וכך חוסכת אי נעימויות או תחושת
(ויליאם שייקספיר)
תסכול.
לעיתים אני מוצאת את עצמי ,מצטערת או חושבת שיכולתי אחרת, מאת :רונית נוי
אני לומדת מהטעויות של עצמי ,זה בסדר ,זה אנושי ובעיקר מצמיח
חד המשפטים המוכרים לנו ,השאלה מי מרגישא
אז ,אילו שחקנים אתם? אילו הייתם רוצים להיות? מה כך? מתי?
אתם מוכנים לעשות לטובת העניין? חשוב לציין שני עולמות בהם אנו מתהלכים:
שאלות מקדמות ומעוררות חשיבה ,בעיקר דואגות שהתאים האחד כלפי חוץ – איך אני מתנהלת ,איך אני מתנהגת בחברה,
האפורים יהיו בעבודה. בעבודה בין אנשים ,השני ,כלפי פנים –
האם גם פה אני חובשת מסכות?
ממליצה בחום ,במיוחד במציאות שכל הזמן משתנה ולנו אין יכולת
השפעה ברמה הלאומית ,אז בואו נעשה בקטן ,בנו. האם אני מישירה מבט ובודקת איזו עבודה עלי לעשות עם עצמי?
מה אני אוהבת בי? מה פחות?
רונית נוי ,ההורה שאני חולם להיות -מרצה ,מלווה ומאמנת
משפחות. המסכות שגורמות לנו להיות שחקנים ,משרתות אותנו ועוזרות
לנו .מסכה של אומץ ,כשהילד שלי צריך עזרה והלב שלי נשבר ,אני
[email protected] I 054-665-1117 עוטה את המסכה הזו ,גם אם קשה לי .כשמישהו מתנהג לא ראוי
בכביש ,אני עוטה את מסכת הסבלנות ולא עונה או מתייחסת,
על המומחית
כשמישהו מגיב בצורה בוטה לפוסט שאני כותבת וכך הלאה.
33
המסכות הן לא שקר ,אני בוחרת להיעזר בהן,
שימו לב לנקודת מבט זו .לעיתים אנו רוצים
להיות חזקים ,לקבל כוחות על מנת להיות
זקופים גם כשקשה ,לחייך גם כשכואב בלב ,הן
עוזרות לי.
ההסתכלות של מי אני ,מה אני רואה במראה זה כבר סיפור אחר.
פה אני עם עצמי ,והשאלה איזו דרך אני מוכנה לעבור .אנחנו
חוזרים ל"אני מאמין שלי" בתחום הערכים ,הזוגיות ,המשפחה.
אני תמיד ממליצה לעצור מדי פעם ולברר – איפה הייתי?
איפה אני רוצה להיות? מעשי ?
עצם העצירה זו המתנה שאני נותנת לעצמי ,עושה בירור עם עצמי.
זה פוגש אותי בתפקיד ההורי ,באחריות שלי למערכות היחסים
עם הילדים והכלות.
גיליון 132
