Page 41 - medorledor123

‫מגזין מדור לדור‬

‫עד שהתגייסתי לצבא הקיבוץ היה קיבוץ לכל‬ ‫והוא אלי והמוות שלו היה בהחלט אירוע מטלטל"‪.‬‬
‫דבר‪ ,‬בגיל ‪ 16‬עברתי לבית הנעורים‪ ,‬היה תקציב‬
‫לכל משפחה‪ ,‬כל ההוויה הייתה קיבוצית‪ ,‬חוזרים‬ ‫איך זה קרה?‬
‫מבית הספר הולכים לארוחת צהרים וערב בחדר‬
‫אוכל‪ ,‬כולל ביום שישי ‪ -‬החוויה הייתה קולקטיבית‪,‬‬ ‫"זה היה בערב ראש השנה כשהיינו בכיתה י"א קצת לפני שיצאנו‬
‫המקום השקט היה המעברים בשבילים‪ ,‬שם‬ ‫לארוחת ערב בקיבוץ‪ .‬רותלי אימא של שגיא ז"ל התקשרה לשאול‬
‫אם ראיתי את שגיא כי הוא לא חזר הביתה והם לא מצאו אותו בשום‬
‫התחרשו הסיפורים האמיתיים"‪.‬‬ ‫מקום‪ .‬אני זוכר שאמרתי לעצמי שזאת הפעם הראשונה ששמעתי‬
‫את הספר התחיל לכתוב דורון כמתנת יום הולדת לגיל ארבעים‬ ‫את קולה בטלפון‪ ,‬בדרך כלל היינו נפגשים אצלם בבית או בשבילים‬
‫ולמרות שסיים אותו יחסית מהר‪ ,‬יציאתו לאור התעכבה בשל‬ ‫של משמר השרון‪ .‬באותו יום לא נפגשנו ולא ראיתי אותו‪ ,‬הצעתי לה‬
‫לחפש אצל חברה נוספת במושב עולש והייתי בטוח שתמצא אותו‬
‫מחלתם ומותם של שני הוריו בהפרש של כמה חודשים‪.‬‬ ‫מייד‪ .‬מה שקרה הוא שבקיבוץ כמו בקיבוץ היינו נוסעים על גבי‬
‫הטרקטורים ולא ממש ייחסנו חשיבות לסכנות ‪ -‬היינו נערים‪.‬‬
‫אתה נחשף בספר ברגעים אינטימיים מאוד‪ ,‬עד כמה עצרת‬ ‫במהלך נסיעה בבריכות הדגים של הקיבוץ שגיא התהפך עם‬
‫את עצמך שלא יזהו שזה אתה או שהדמויות יזהו את עצמן?‬ ‫הטרקטור למים ונמצא ללא רוח חיים‪ .‬לקח זמן עד שמצאו אותו‪.‬‬
‫בתשע וחצי בערב שוב צלצל הטלפון‪ ,‬חשבתי שזאת רותלי שרוצה‬
‫"ההרחקה של הדמויות מהדמויות המקוריות נותנת חירות לשחק‬ ‫להגיד שמצאו את שגיא וכי הכול בסדר‪ ,‬אבל על הקו היה חבר אחר‬
‫עם המציאות ולשלב בה דמיון כך שמי שקורא ומכיר אותי‬ ‫שביקש ממני לצאת החוצה לשביל כדי לספר לי משהו‪ .‬לא ידעתי‬
‫יודע לעשות את ההפרדה‪ .‬אני יכול להעיד שאני חשוף‬ ‫מה מחכה לי וכשיצאתי החוצה ראיתי אותו כשפניו המומות והוא‬
‫בספר‪ ,‬רציתי ללכת עד הסוף ולא לצנזר אירועים ולשמחתי אני‬
‫אמר לי‪" :‬שגיא בן אוריה נהרג בתאונת דרכים"‪.‬‬
‫זוכה על כך להרבה פירגון"‪.‬‬
‫מה קלטת באותו הרגע?‬
‫יש קטע שאהוב עלייך במיוחד?‬
‫"זה בום‪ ,‬הלם‪ ,‬כמו לקבל מכת חשמל‪ .‬כל הגוף חטף זבנג ועד‬
‫"יש לי לא מעט קטעים אהובים‪ ,‬אבל לא אעשה ספוילרים‪ ,‬קטע‬ ‫היום חיה התחושה הזאת לי בגוף‪ .‬קשה לתאר את הרגע הזה‪,‬‬
‫אהוב במיוחד הוא זה שמספר על חתונת הוריי בקיץ ‪ 1975‬בעין‬ ‫הוא מטלטל מאוד‪ ,‬בייחוד כשאתה כל כך צעיר ובלי שום הכנה‬
‫החורש‪ .‬באותה תקופה לא היה נהוג להכניס רב לקיבוצי השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬ולכן התחתנו ההורים ברבנות בחדרה ואת החופה בקיבוץ‬ ‫מוקדמת"‪.‬‬
‫ערך "הרב" המקומי אבא קובנר ז"ל‪ .‬התמונה נמצאת אצלי עד היום‬ ‫מהמקום הזה קיבל הספר "אם השבילים בקיבוץ יכלו לדבר"‬
‫על שולחן העבודה‪ .‬התמונה מסמלת מבחינתי את רוח התקופה ואת‬
‫כנפיים וטס לעולמות נעורים בשבילי הקיבוץ‪.‬‬
‫השינוי שעברנו עם השנים"‪.‬‬
‫יש לא מעט ספרי פרוזה שמתארים חווית נעורים בקיבוץ‪,‬‬
‫מה אתה הכי מבקש לעצמך שהקוראים יקבלו מהספר?‬ ‫במה שונה הספר שלך מכל ספר זיכרון אחר על הקיבוץ?‬

‫"שיתחברו לעצמם דרך חוויות הנעורים של גיבורי הספר כי בסוף‬ ‫"אני לא שייך לתקופה בה ישנו בבית הילדים‪ ,‬אבל כן שייך לדור‬
‫זה לא משנה על איזה שביל אנחנו צועדים נעורים הם נעורים‬ ‫הסנונית האחרונה בחוויית בית הנעורים‪ .‬למעשה הייתה השכבה‬
‫וקונפליקטים יש לכולם‪ .‬הייתי רוצה שאנשים יפתחו לזוויות שונות‬ ‫שלי המחזור הלפני אחרון ללינה בבית הנעורים‪ ,‬כך שהספר מייצג‬
‫בתקופת החיים ויצללו בהנאה לעולמו של תומר‪ .‬יש בספר הומור‬ ‫את קו תקופת התפר לפני המעבר להפרטה בקיבוץ‪ .‬יחסית‬
‫ונוסטלגיה שכל אחד‪ ,‬ולא רק מי שהתבגר בשנות התשעים יכול‬ ‫לספרות על אודות הקיבוץ נכתב מעט מאוד על התקופה‬

‫להתחבר אליה"‪.‬‬ ‫הזאת"‪.‬‬

‫הספר "אם השבילים בקיבוץ יכלו לדבר" זמין בחנויות‬ ‫אז מה קרה שם בשבילים?‬

‫ראיון אישי‬ ‫הספרים המקוונות‪.‬‬ ‫"חיי הקיבוץ מתרחשים בחוץ‪ ,‬בייחוד בתקופה בה אני גדלתי כשלא‬
‫הייתה בבית פרטיות ולמעשה גם לא בחוץ‪ .‬קיבוץ זה מקום קטן ‪-‬‬
‫סרוק אותי‬ ‫כולם אוכלים בחדר אוכל‪ ,‬ישנים בחדר נעורים‪ ,‬הולכים לאותו בית‬
‫ספר‪ ,‬המקום הפרטי הוא הרגעים האלה על השבילים‪ .‬גם בספר‬
‫‪41‬‬ ‫השיחות היותר רציניות מתרחשות על ספסל בפינה שקטה‪ .‬בעצם‬

‫גיליון ‪123‬‬