Page 40 - medorledor123

‫חשוף על השבילים‬

‫צילום‪ :‬יעל בריל‬ ‫חשוף על‬
‫השבילים‬
‫חבר שנהרג בתאונת טרקטור כשהיינו בכיתה י"א‪ .‬מאותו ערב‬
‫שהודיעו לנו על מותו רציתי לכתוב את הסיפור כדי לשמר את‬ ‫דורון פז מספר בספרו החדש "אם השבילים בקיבוץ‬
‫יכלו לדבר" את סיפורה של תנועה ואת סיפורה של‬
‫הזיכרון שלו‪ ,‬משם זה כבר קיבל כנפיים משל עצמו"‪.‬‬ ‫תקופה‪ .‬כל האירועים המשמעותיים שהתרגשו על‬
‫גיבור הספר החל מהנשיקה הראשונה ועד קבלת‬
‫ובכל זאת‪ ,‬את הסיפור האישי שלך אתה כותב ממרחק‪ ,‬נותן‬ ‫הבשורה על כך שחברו הטוב נהרג מתרחשים על‬
‫לדמות הראשית שם חדש ‪ -‬תומר שכל הסיפור כתוב מנקודת‬ ‫השבילים בקיבוץ‪" .‬יש בספר הרבה הומור ונוסטלגיה‬
‫מבטו‪ ,‬דבר שמרחיק אותך מהאוטוביוגרפיה עליה הסתמכת ‪-‬‬
‫שאני מאמין שכל אחד יכול להתחבר אליה"‪.‬‬
‫למה לא כתבת את הסיפור שלך בצורה ישירה?‬
‫מאת‪ :‬זהר נוי‬
‫"רציתי לתת לדמויות את החירות לחיים משל עצמם‪ ,‬רציתי לאפשר‬
‫לעצמי לכתוב בלי לחשוש שמא הדברים ייתפסו ויתפרשו בצורה‬ ‫ם השבילים בקיבוץ היו יכולים לדבר הם היו מספריםא‬
‫כזאת או אחרת‪ .‬רציתי שהספר יהיה מזוהה עם הצביון ועם‬
‫הזיכרונות שאספתי בדרך‪ ,‬אבל שלא תהיה עדות אחת לאחת‪.‬‬ ‫על סימני הזמן שעשו להם גלגלי האופניים‪ ,‬על רגליים‬
‫לא רציתי לכתוב ביוגרפיה ‪ -‬הפרוזה נשענת על הזיכרונות שלי‪,‬‬ ‫יחפות שרצות במעברים מבית הילדים לחדר האוכל‪,‬‬
‫אבל היא משוחררת מהמחויבות אליי אחד לאחד ‪ -‬אני כותב בספר‬ ‫למכבסה‪ ,‬לבית הנעורים וגם על הנשיקה הראשונה ‪ -‬על האהבה‬
‫דברים אינטימיים ולא רציתי שגיבורי הסיפור ירגישו לא בנוח ‪-‬‬ ‫שהציתה את הלב‪ ,‬על חלומות נעורים‪ ,‬על שיחות המבוגרים וגם‬
‫על אובדנים‪ ,‬אבל שבילים הם רק שבילים ואת מה שנרקם עליהם‬
‫המשפחה הקרובה והחברים וגם בנות הזוג מאותם שנים‪.‬‬ ‫זוכרים רק הצועדים‪ .‬אחד מהם הוא דורון פז‪ ,42 ,‬שנולד וגדל‬
‫נקודת הפתיחה של דורון פז היא מותו של חברו הטוב ‪ -‬שגיא בן‬ ‫בקיבוץ מגל ובגיל ‪ 40‬החליט לתת לעצמו מתנה ולכתוב את‬
‫ארויה ז"ל‪ .‬הוא זוכר את היום הזה בדיוק של שניות‪ ,‬כל תנועה‪ ,‬כל‬ ‫זיכרונות השבילים שעיצבו את חייו בפרוזה ייחודית שנוגעת‬
‫מילה‪ ,‬כל צלצול טלפון ואפילו את צליל קולה של רותלי אימו של‬ ‫בכנות מרגשת בחיי הנעורים שנשקו לאירועי הקיבוץ‪ ,‬המדינה‬
‫שגיא שחיפשה אותו וחשבה שאולי הוא אצלו‪" .‬שגיא היה בן קיבוץ‬
‫משמר השרון והכרנו בכיתה ב' כשלמדנו יחד בבית ספר האזורי‪.‬‬ ‫והחברה בה גדל‪.‬‬
‫היינו החברים הכי טובים‪ ,‬הוא היה בחור מיוחד במינו ‪ -‬קצת אחר‬ ‫הספר "אם השבילים בקיבוץ יכלו לדבר" (הוצאת ספרי ניב) שכתב‬
‫ושונה מכולם ‪ -‬ילד טבע עם טוב לב נדיר שחשב וראה דברים‬ ‫דורון פז‪ ,‬הוא סיפור התבגרות מרתק ומרגש של נער בקיבוץ‬
‫במהות שלהם‪ .‬הייתה בינינו חברות נצח כזאת‪ ,‬הרגשתי קרוב אליו‬ ‫בשנות התשעים של המאה הקודמת שמביא איתו ניחוחות‬
‫חדשים משבילי הקיבוצים ומחזיר את הקורא באחת לרוח‬
‫התקופה בה הכול היה תמים או כמו שדורון אומר‪" :‬תקופה בה‬
‫למדנו את הכול דרך התנסויות ברגליים יחפות ולא דרך מסכים‪.‬‬
‫זאת הייתה תקופה אחרת בקיבוץ בה הגבול בין הפרטי לקולקטיבי‬

‫בין מה שהיה שייך לקיבוץ ומה שלמדינה היה מטושטש מאוד"‪.‬‬
‫דורון פז‪ ,‬אב לשניים‪ ,‬עוסק בפיתוח עסקי של חברות בתחום‬

‫האנרגיה‪.‬‬

‫זהו תחום שונה מתחום הספרות ‪ -‬איך בכל זאת מתחברים‬
‫הכתיבה ואתה?‬

‫"שנים רבות חלמתי לכתוב את הסיפור של שגיא בין ארויה ז"ל‪,‬‬

‫‪40‬‬