Page 37 - medorledor118
P. 37
מגזין מדור לדור
מתוסכלת בת 50בשם קלרה שהנפש שלה למה בחרת להגיע דווקא הנה?
פצועה והיא מגיעה למקום הזה ,בו התיישבו
אחרי המלחמה הרבה פושעי מלחמה נאצים "בגיל 18הגעתי למסקנה שאין לי עוד מה לעשות בצ'ילה.
ומחפשת שם את האמת שתאפשר לה להגשים למדתי אצל המורה הכי טובה והיא אמרה לי 'די ,את צריכה
עם חייה .היות שההורים שלי ברחו מהשואה להמשיך הלאה' .ניסיתי לחיות בניו יורק ,אבל העיר הפחידה
החלטתי שגם הוריה של הגיבורה עשו את אותי קצת והבנתי שכציונית ישראל היא המקום בו ארגיש
בבית .הבעיה היא שישראל היא מדינה קטנה ויש בה הרבה
אותו מעשה". מוזיקאים .לפסנתרנים זה קשה במיוחד כי הם לא יכולים
להשתלב בתזמורת -או שאת סולנית בראש הפירמידה או
אז למעשה כתבת על עצמך? שלא נשאר לך מה לעשות .ניסיתי ככל יכולתי וזכיתי בתחרויות
ובמלגות ,אבל עדיין זאת לא הייתה קריירה בקנה המידה
"לא בדיוק .יש בקלרה מאפיינים שלי ,אבל זאת לא ביוגרפיה.
אני עברתי את חיי עם בן זוג אחד והקמתי בית יציב .לא שרציתי".
עברתי את ההרפתקאות שעברה קלרה .זה לא בדיוק אדלה נישאה כאן לד"ר מאיר פילובסקי ,אגרונום שהתמחה
הסיפור שלי ,אבל הכנסתי לקלרה המון תכונות שהייתי רוצה בגנטיקה של גידולי שדה במטרה להשביח את הזנים .בתחילת
שנות השלושים לחייה ,כשהיא כבר אימא לילדים ובעלה עדיין
שיהיו לי .הכנסתי לה יותר עצמאות ואומץ ממה שהיו לי". סטודנט ,הגיעה אדלה למסקנה שעליה לעשות ויתור בקריירה
והיא התמקדה בהוראת הפסנתר במשך 30שנה עד שפרשה.
מה המסר העיקרי של הספר? אחרי הפרישה היא הרגישה שהיא בוואקום .היות שהייתה
רגילה כל חייה להיות בעשייה וביצירה החליטה לחפש תחביב
"המסר העיקרי הוא שצריך לדעת לסלוח .חשוב להגיע יצירתי ומצאה את הציור .היא לא הלכה בדרך המסורתית של
להשלמה ולשחרר מהלב שלנו את השנאה .יש קטע בספר ציירים ,ובמקום להעתיק נופים מהטבע או לצייר פורטרטים,
בו אני מתארת שהאימא קנתה טוסטר ובעלה סובב אותו כדי היא בחרה בציור האבסטרקטי ללא כל תכתיבים בו היא
לראות היכן ייצרו אותו .הוא ראה 'תוצרת גרמניה' ,זרק אותו על משחקת בין הצורה והצבע בחופש מוחלט" .להעתיק במדויק
הרצפה ושבר אותו במכות פטיש .באווירה הטעונה הזאת גדלה את מה שרואים זה ממש כמו לנגן איזו סונטה שכתב בטהובן
ולא אני .רציתי שהציורים יהיו כמו יצירות המוזיקה שלי .גיליתי
קלרה .השנאה הזאת גרמה לחסימות שהשפיעו על חייה". שאני ציירת לא רעה בכלל" ,היא אומרת בחיוך ומתגאה
אילו תגובות את מקבלת על הספר? בתערוכות בהן הציגה עבודות.
"תגובות נהדרות -הוא עובר מיד ליד .זה כיף גדול ,במיוחד איך גילית את כישרון הכתיבה?
שבשנים האחרונות הכתיבה בחיי תופסת את מקום הנגינה. "אחרי שיצאתי לפנסיה גיליתי שהכתיבה מעניינת אותי.
התחלתי לכתוב סיפורים קצרים על החיים בצ'ילה .לפני שש
אני קמה בבוקר ,רואה את הפסנתר ולידו נמצא המחשב שלי שנים הוצאתי את הספר הראשון שלי "זה קרה בליקן" ,על מה
שקרה בעיירה של כורי נחושת בצפון צ'ילה על רקע ההפיכה
-ברוב הימים אני נשאבת ישר למחשב .יש משהו ביצירתיות הצבאית .הספר תורגם לאנגלית ולספרדית ,נמכר כספר
שבכתיבה בדיוק כמו שהסברתי שיש ביצירתיות של הציור דיגיטלי באמזון והצליח מאוד".
החופשי ,שכובש אותי .זה הכול חומר מקורי שלי .בספר אני מה פירוש שם הספר?
מתייחסת גם לנושא הזה ,אבל אני בכל זאת כותבת מתוך "המשפט 'המקום שבו הכול התחיל' לקוח מתוך הספר .הרעיון
נולד באחת הטיסות שלי לצ'ילה .אני ישראלית בלב ,אבל בעלת
ידיעת הנושא .בספר הראשון ערכתי עבודת מחקר מעמיקה נשמה צ'יליאנית .בכל פעם שהתגעגעתי הייתי עולה על מטוס
ועושה את כל הדרך הארוכה למדינה בה גדלתי .באחת הטיסות
כדי לדעת משהו על חיי כורי נחושת ואילו בספר הנוכחי אני הגעתי לאגם כל הקדושים -מקום מדהים ביופיו .ישבתי שם
ופתאום התחיל להתגלגל לי בראש רעיון לספר על מוזיקאית
כבר כותבת מתוך ניסיון החיים שלי ,בעיקר על חיי פסנתרנים.
גיליון 118
אני חיה בישראל כבר 50שנה ואני חושבת שזה בא לידי ביטוי
בספר בין היתר בכתיבה על משפחות שכולות .למרות שאני לא
באה ממשפחה שכולה ,נושא השכול דומיננטי מאוד בישראל ,כך
שמי שחי כאן כל כך הרבה שנים כמוני יודע במה מדובר".
ראיון אישי הספר "המקום שבו הכול התחיל" זמין
סרוק אותי בחנויות הספרים המקוונות.
37
