Page 36 - medorledor107
P. 36
צילום :אמנון פרי העיוורון שמחדד את הדמיון
מעבר לרגיל .קיבלתי עונש כשעשיתי משהו רע ופרס כשעשיתי העיוורון שמחדד
משהו טוב .הבסיס שלי לחיים היה הרבה חום ואהבה .הייתי ממש את הדמיון
הכוכב של המשפחה". טליה חכמי אלעזר שהוציאה את ספרה "אגדה
היא גדלה עם אח בוגר ממנה בשנתיים ,אותו היא מגדירה או מציאות" (הוצאת חותם) ,מספרת על העיוורון
"החבר הכי טוב שלי" .ברבות השנים נהרג האח בתאונת שליווה אותה כל חייה ועל הזיכרונות מילדותה
דרכים והשאיר אחריו שלוש בנות" ,שהן כמו הבנות שלי
והן גם מתייחסות אליי ככה" ,מספרת טליה" .אחי היה אומר לי באיראן שמעשירים את עולם היצירה שלה.
תמיד' :את יודעת ,אם יקרה לי משהו את תהיי כמו אמא של כך הופכים לימון איראני ללימונדה ישראלית משובחת
הבנות שלי' .אני הייתי אומרת לו 'תפסיק לדבר שטויות' ,אבל
מאת :זהר נוי
מסתבר שזאת הייתה נבואה שהגשימה את עצמה".
בשנת 1959עלתה לישראל עם אימא שלה מעיר מולדתה טהרן מלחמה בין ישראל לאיראן שפותחת לאחרונה אתה
כשהיא הייתה בת 11וחצי .היא למדה בבית חינוך עיוורים
בירושלים בתנאי פנימייה" .זאת הייתה תקופה קשה ביותר, כל מהדורות החדשות ,תופסת את טליה חכמי אלעזר
רחוק מהבית החם והמחבק למקום זר בלי לדעת עברית" ,היא ילידתאיראן ברגשות מעורבים .מצד אחד כציונית מבטן
נזכרת" .לצד כל הקושי אני חייבת לומר שקיבלתי עזרה גדולה
וחיבוק מבית החינוך .הייתה שם מורה לכתב ברייל שעזרה לי ומלידה היא בצד של ישראל כמובן ,אך מצד שני כמו לכל אדם
מאוד .המחנכת של כיתה ה׳ נתנה לי שיעורים פרטיים על שעוזב את מולדתו יש לה סנטימנטים עזים לתרבות ,לאוכל
חשבונה ,שזה ממש לא מובן מאליו". ולבתי הכנסת שהשאירה מאחור.
לדבריה" :כל צעד היה קשה מכל הבחינות ,אבל אני למדתי על כל אלה סיפרה בהרחבה בספרה האוטוביוגרפי ומעורר
מאימא שלי להיות מעשית .אימא שלי שהייתה באותה תקופה ההשראה "מבוך חיי" שיצא לאור לפני שש שנים וזכה לחשיפה
בהליכי גירושין מאבי ,הבינה שהיא צריכה לפרנס לבד מרשימה בתקשורת האלקטרונית והכתובה .כיום היא חובקת
שני ילדים ,ולכן למדה ספרות באיראן כדי שתוכל להשת־ ספר שני "אגדה או מציאות" (הוצאת חותם) בו שבעה סיפורים
לב במהירות בעבודה בישראל .זה לא היה פשוט .הרימו גבה, קצרים מעניינים ששואבים השראה מחייה ומחיי אנשים
פקפקו ביכולת שלה ,אבל בסופו של דבר היא נקלטה בעבודה
שפגשה בדרכה.
ופרנסה בכבוד". כל אחד מהסיפורים מתרחש בעולם שונה בתכלית מזה של
את לימודי התיכון עשתה בתיכון חדש/אילון בחולון ללא אמצעי האחרים ,אבל השתלשלות האירועים בחייהם של הגיבורים,
עזר כמו חומרי לימוד בכתב ברייל או מוקלטים" .התיכון היה ממש בין אם נולדו באירן ,בישראל או בארצות הברית מוכיחה פעם
מול הבית שלי וזה עודד אותי מאוד כי עם כל החיבוק שקיבלתי נוספת שרגשותיהם ורחשי ליבם של בני האדם אינם מכירים
מבית חינוך לעיוורים היה קשה להיות רחוק מהבית" ,היא
נזכרת" .ברור שחששתי מאיך יקבלו אותי ,אבל לשמחתי בגבולות ובחוקים ושיש בכוחם להפוך דמיון למציאות.
אהבה ,קנאה ,נאמנות ובגידה מתערבלות בסיפוריה של טליה
אלעזר ופורשות את היריעה הצבעונית הרחבה שעליה נרקמים
החיים בפני הקוראים.
טליה אלעזר תושבת חולון ,היא עיוורת מלידה ונשואה לגבר
רואה שמרבה להרצות בנושא בהתנדבות" .יש הרבה מה
לעשות ביחס החברה לעיוורים ,אבל אין ספק שהאנושות
עברה כברת דרך ביחס לנושא" ,היא אומרת" .כשאני נולדתי
באיראן לא ידעו איך להתמודד עם עיוורים ובכלל לא התייחסו
אליהם כאל נפש חיה" .למזלי ,חשבה המשפחה שלי אחרת
וגידלה אותי כמו ילדה רגילה .לא הזניחו ,לא פינקו ולא גוננו
36
