כל הפוסטים בקטי פישר

מאת: קטי פישר   עיניים כהות רכות מאחורי זגוגיות גדולות. חיוך קל בקצות שפתיים חתומות. פנים מוטות מעט לצד. כף

הסתירה לכאורה שמופיעה כבר בכותרת של המאמר הזה, מעוררת לא מעט סימני שאלה. איך ייתכן שהשחרור שחווה הכותב תוך כדי

סיפורים מאז ומתמיד הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, ככלי להעברת מסרים, חוויות וערכים בין דורות ובין תרבויות. מלבד תפקידם

רובנו גדלנו על סיפורי אגדות העוסקים במשאלות ובפיות שמנסות להגשים חלומות, ובבגרותנו המרנו אותם בשאיפות ומטרות. אך האם באיזה שהוא

מרבית הקוראים של ימינו מודעים במידה זו או אחרת לכך שהסיפורים, ככול שיהיו בדיוניים, מהווים איזו שהיא מראה אנושית להתמודדויות

מאת: קטי פישר   החשיבות של הסטורי-טלינג לריפוי ולצמיחה אישית ידועה מזה שנים רבות, והיום יותר מתמיד, בעיקר במחוזותינו לאור

סופרים בודים סיפורים על אנשים בכול מיני מצבים ורוקמים עלילות מפותלות סביב משברים הלקוחים מהמציאות בה אנו חיים. לנוכח סיפורים

מאז ה – 7 באוקטובר האחרון, כולנו חיים בימים של אי-ודאות שמשפיעים על כל תחומי החיים שלנו, הן ברמת החברה

על פי רוב, קוראי הסיפורים מודעים לכך שהיצירות הספרותיות מעשירות אותם במידה רבה של ערכים, הן מבחינה מוסרית, תרבותית והן

לאור הכותרת של מאמר זה ודאי תשאלו, מה הקשר בין כתיבת סיפור אישי, שיש בו מידה לא מבוטלת של חשיפה,