מקומה של היצירה הספרותית בימים של אי-ודאות

נערה יושבת על גבעה עם ספר בידה ומערבולת מסביבה

מאז ה – 7 באוקטובר האחרון, כולנו חיים בימים של אי-ודאות שמשפיעים על כל תחומי החיים שלנו, הן ברמת החברה והן ברמה האישית. אף אחד מאתנו לא יודע מה ילד המחר ובכל זאת אנו ממשיכים לקוות לימים טובים יותר ואף משתדלים לעשות את הטוב ביותר, כל אחד לפי יכולתו, כדי שהימים האלה אכן יגיעו.

השאלה היא כיצד כל זה משתקף ביצירה הספרותית בימים אלה, ומה מקומה של היצירה הספרותית בתקופה של אי-ודאות?

כשהאסון הגדול פרץ לחיינו והכאוס מסביבנו הלך וגדל, היוצרים בתחום הספרות שבקרבנו, כולל אותי, כמו הרבה אחרים בכול תחום שהוא, חשו באלם בעקבות ההלם. לא מצאו את המילים. תחילה הופיע מעין ריק, שום מילה כמעט לא עלתה ממעמקים וכנראה גם לא ממקום אחר. אחר כך בהדרגה צף ועלה הצורך לבטא את הכאב וההלם, תוך ניסיון לצאת מהריק ולמלא את החלל, אם בזרימה אינטואיטיבית של המילים ואם בדרך של עיבוד עוצמת החוויה והדיוק שלה בצורה של סיפור או שיר.

כאן נכנסת השאלה האם היצירה הספרותית שנכתבת תוך כדי הימים של אי-ודאות, אכן יכולה לשקף נאמנה את החוויה של הכותב שמייצג במידה זו אחרת את מה שהחברה כולה עוברת, או שאולי נדרש איזה שהוא מרחק מימים אלה.

מצד אחד, הצורך בכתיבה ועיבודה ליצירה ספרותית דווקא בתקופה של כאוס הוא חזק מאוד ואף מאלץ את הכותב להיות יצירתי יותר בחיפוש שלו אחר המילים המדויקות לבטא את מה שהוא חווה וחושב. זהו ניסיון נואש ליצור מעין סדר חדש בתוך הכאוס.

מצד שני, אולי כדי להגיע לאותה פרספקטיבה מדויקת יותר נדרש יותר זמן ומרחק מה מהימים האלה והרבה מהכותבים והיוצרים יודעים זאת. השיקוף הזה במרחק של זמן כנראה יהיה מדויק יותר ואף בנוי ברמה אמנותית גבוהה יותר.

יחד עם זאת, לערכתי, היצירה הספרותית שנכתבת בזמן הכאוס חשובה מאוד, גם אם היא לא שלמה ולא מספיק מדויקת. זאת כיוון שהיא משמשת בראש ובראשונה מעין מרפא לנפש, הן לכותב עצמו והן לקוראים שנחשפים לאותה היצירה. מרפא שיוצר איזה שהוא סדר זמני, אולי אי קטן של ודאות בתוך חוסר הוודאות הכולל. כנראה, זהו מקומה העיקרי.

היצירות הספרותיות שתצאנה לאור מאוחר יותר בפרספקטיבה מרוחקת יותר, אולי תשקפנה בצורה ברורה יותר את התקופה הזו ותהיה להן תרומה משמעותית בעתיד, אך ליצירות הנכתבות עכשיו בימים אלה, יש תפקיד מרכזי בביטוי של הטראומות והכאב שהחברה כולה חווה ולהוות מעין מרפא, עד כמה שזה ניתן.

קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, כתיבה יוצרת, עריכה ספרותית, ליווי פרטני בכתיבה

טל' 052-3836231

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 127
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

משחקי חשיבה במבצע - מודעה
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן