Page 36 - medorledor92
P. 36
זהר נוי www.readbooks.co.il ספרים מומלצי החודש
להיות נשאית שואה כמה חמורה הייתה הטעות?
גילה פפר מגדירה את עצמה כנשאית "גאולה" הוא מותחן מרתק מאת דיוויד
שואה .היא בת לניצולת שואה ויש לה באלדאצ'י ,החמישי בסדרת הבלש
סיפור קשה ,אבל הוא שונה מאוד מזה איימוס דקר ,המכונה "איש הזיכרון" .כל
שאנחנו רגילים לשמוע .רוב בני הדור השני העקבות בתיק הובילו אל מריל הוקינס.
מספרים על שתיקה כבדה .אצלה המצב העדויות הנסיבתיות והראיות הספיקו כדי
היה הפוך .אמא שלה לא הפסיקה לדבר לשכנע את בית המשפט שהוא הרוצח
ולספר על השואה ,לשחזר חוויות וזיכרונות והוא הורשע .פשוט וקל .קל מדי .אבל זה
ובכך אילצה את ביתה הקטנה לקחת היה התיק ראשון של איימוס דקר ,בלש
בהם חלק .אותה ילדה קטנה בגרה ,וכעת מתחיל ,צעיר וחסר ניסיון ,והוקינס נשלח
היא מטיחה את האמת בפנים .בספרה המטלטל בעוצמתו "קוראים לכלא לכל ימי חייו .השנים חלפו .הוקינס
בשמה" היא מציגה את סיפורה של פייגלע ,ניצולת שואה ,ושל הקשיש שוחרר מבית הסוהר כשהוא חולה סופני וחסר כול ,ועכשיו
אביגיל ,בתה מנישואיה השניים .הרומן מבוסס על סיפורה האמיתי יש לו רק בקשה אחת -שאיימוס דקר ,מי שהרס את חייו ,יטהר את
של גילה ,היא אביגיל בספר .חייה של פייגלע היו סוערים .ילדות שמו .דקר מתלבט ,והממונים עליו מנסים לשכנע אותו לרדת מכל
מפנקת ומגוננת שנקטעה באחת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, העניין .אבל כשהוקינס נמצא מת ובראשו קליע ,דקר מבין שיש מי
המשיכו בזוועות השואה ובמחנות הריכוז בהם הלכה כשלוש שנים שנבהל מפתיחת תיק הרצח מחדש ,ומחליט לקחת על עצמו את
על סף המוות ויכלה לו .שם ,בבדידותה ובאימתה במחנות הכפייה החקירה .דקר הוותיק והמנוסה חושב שראה כבר הכול ,ולמרות
נחרטו בנפשה צלקות שהשפיעו על בחירותיה ועל מהלך חייה עד זאת הוא מופתע מנחישותו של הרוצח האמיתי להסיר מדרכו כל
יום מותה .אחרי שחרורה מברגן בלזן ,במחנה העקורים נישאה לאדם מי שמתקרב לחקירה .כששוטרת נרצחת ,ועדים נעלמים ,נחישותו
מבוגר שפגשה ,ילדה את ילדם ויחד הם עלו לארץ .בארץ התגרשה של דקר לחשוף את האמת רק הולכת וגוברת .וכשהיא מתגלה ,הוא
ונישאה לאחר איתו הביאה לעולם את אביגיל .במקום הזה מתחיל מבין כמה חמורה הייתה הטעות שעשה לפני שנים( .מאנגלית :אינגה
הסיפור לעסוק בשתיהן יחד וביחסים המורכבים ביניהן( .הוצאת ספרי
מיכאלי ,הוצאת מודן 477,עמודים)
ניב 408,עמודים)
על הכאב והמורכבות שבחיים
חיים שכאלה
"אם כבר מדברים על זה" מאת קריסטן
"הים ואני ,חיים שכאלה" מאת מתי היגינס (מחברת 'במחשבה שניה')
הוא ספר מרגש ומלא הומור על הכאב
מורגנשטרןהוא רומן מרתק ומרגש ,המביא והמורכבות שבחיים ,באהבה ובמשפחה,
את סיפורו מעורר ההשראה של ילד נחוש סיפור מסעה של אישה לקבלה עצמית,
ובעל תושייה ברומניה בתקופת מלחמת והוא מתובל בכל כך הרבה הומור ואהבה,
העולם השנייה ,שבגיל אחת עשרה הצטרף שאי אפשר להישאר אדישים אליו .נורה
לתנועה הציונית "גורדוניה"" .הייתי כבן סטוארט נמלטה מעיירת האי הקשוחה
אחת עשרה כשהגענו לעיר הגדולה ,ורק והנידחת במיין שבה נולדה בזכות מילגה
שנת לימוד פורמלית אחת נזקפה לזכותי. שזכתה בה .היא סיימה את לימודי
שלוש שנים של נדודים ותלאות עשו את הרפואה ועבדה למחייתה בבית חולים בבוסטון כאשר רכב של
שלהן ,ואין בית ספר אחד בעולם ,גם לא הנוקשה והתובעני ביותר, חברת הדברה התנגש בה .ממיטתה בחדר המיון ,כשהיא חושבת
שיוכל לצייד את תלמידיו בעשירית מכישורי ההישרדות שבלית שהיא מתה ,היא שומעת את החבר שלה מתחיל עם רופאה אחרת.
ברירה רכשתי .רציתי להיות ילד שוב"( .מתוך הספר ,עמ' .)28בגיל פגועה ופצועה פיזית ורגשית ,אין לה הרבה ברירות והיא מחליטה
שלוש עשרה וחצי נפרד ממשפחתו והעפיל עם תנועת הנוער ארצה. לחזור להתאושש בבית אמה .אמא של נורה היא לא בדיוק הטיפוס
עם התפכחותו הכואבת מחלום הקיבוץ והחברה השוויונית ,עזב את המפנק ,ובעיירה שנטשה לפני חמש עשרה שנים לא כולם זוכרים
הקיבוץ ואת הקבוצה ושרד בכוחות עצמו .מתי פיתח קריירה בתחום אותה לטובה .בכל מקום היא נתקלת בפנים חשדניים ,זכרונות
הספנות .החל כימאי זוטר בחברת הספנות "צים" והגיע לתפקיד כואבים ,כשלונות ואכזבות .אבל נורה לא מוכנה לוותר על הסיכוי
מנכ"ל החברה .העבודה בחברת הספנות "צים" החלה כפתרון קיומי האחרון לאחות את הקרעים במשפחתה ולמצוא תשובות לשאלות
מעשי .מראשית דרכו בחברה ייעד עצמו לתפקיד מנכ"ל .בדרך שובת שרדפו אותה מילדות .באומץ ,בסקרנות ובעקשנות היא מקלפת את
לב מתוארת הקריירה המפוארת שלו ב"צים" ,השזורה בהיסטוריה שכבות החשדנות והכעס ,מתמודדת עם האובדן ,ומוצאת תקווה
של מדינתנו .סיומה בחמש עשרה שנות מנכ"לות ,שבמהלכן הציל ואפילו אהבה( .מאנגלית :עמית פרדס ,הוצאת כנרת זמורה383 ,
את החברה מפשיטת רגל ומיצב אותה מחדש כמובילה עולמית
בתחום הסחר הימי( .עורכת :אסתי קון .הוצאת אוריון 159,עמודים). עמודים)
36
