Page 14 - medorledor80
P. 14
לממן את כל זה. אופנה
לא חשבתי על כל זה אז ,הייתי בעצמי בתוך מרוץ העכברים הזה,
עד שנגיף הכתר המשתולל עצר את תוכנית הסחיטה במכונת בס״ד
הכביסה של חיי .עכשיו כבר יש לי שעות רבות לנסות ולפענח מה
בורא עולם רוצה ממני ומשאר הברואים והאילנות שבגן היקום כדור הארץ
שלו .אני יושבת ומתבוננת בתיקון שהוא מתקן בשדותיו. רמבאקית:גורביץ
"להרחיק האילנות זה מזה הרחקה הראוי, ֶזה ַהַּב ַעל ַהָּׂשֶדהְ,ו
שלא יכחיש אחד את חברו"
הּוא ַמְׁשִּגי ַח ּו ִמְׁש ַּת ֵּדל ָּת ִמיד
רואה את עצמי יושבת במחיצתו של בעל שדה ומתבוננת ְל ַהְׁשקֹות ָה ִאי ָלנֹות ּו ְל ַג ְּד ָלם,
מלמעלה על רובה של היבשת האוסטרלית שלו נשרפת ,על
ּו ִבְׁש ָאר ִּתּקּו ֵני ַהָּׂש ֶדה.
יערות הגשם של ברזיל הנכחדים. ּו ְל ַהְר ִחיק ָה ִאי ָלנֹות ֶזה ִמ ֶּזה
על ילדים קטנים המשועבדים בהודו וסין לתעשיות האופנה,
ַהְר ָח ָקה ָהָראּוי,
במקרה הטוב. ֶׁשֹּלא ַי ְכ ִחיׁש ֶא ָחד ֶאת ֲח ֵברֹו.
על שופינג וקניות של אלפי מוצרים תוצרת עבדות אנושית
ִּכי ִל ְפ ָע ִמים ָצִריְך
הנזרקים לפח השאריות של החיים. ְל ַהְראֹות ִל ְמקָֹרב ָּגדֹול
על בני אנוש המסממים את גופם המופלא שקיבלו בפיקדון,
ַהְר ָח ָקה ְּגדֹו ָלה,
והורסים אותו כדי ליצור לעצמם אושר ושמחה מדומה. ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ַי ְכ ִחיׁש ֶאת ֲח ֵברֹו.
על אוכל בריא שהוא הצמיח למענם קודם בריאתם ,הנזנח לטובת
ליקוטי מוהר"ן.
ג'אנק פוד המחבל בחוסנם המערכתי.
על קמפיין ה 'מי טו' עם אלפי עדויותיו על אנשים המעדיפים לשלוח ראיתי את הטקסט הזה של רבי נחמן עוד כשהקורונה היתה סיפור
אימה שקרה בסין הרחוקה ,במחוז שעד היום לא שמעתי על קיומו.
ידיים מבלי לכבד את מה שאיננו ברשותם. קראתי אותו שוב ושוב ,הרגשתי שיש במילים הללו סוד גדול ,אך
על האדם שמבכיר את המייד ,כאן ועכשיו על אף שהוא יודע
שהסיפוק הוא רגעי ,ואושר אמיתי נקנה בעבודה עצמית קשה אז לא ממש הבנתי אותם.
מילים שהיום הם מציאות חיים עבורי .הן הפכו לבסיס ולתובנות
ומפרכת אך מתגמלת לאין ערוך.
על אף שהאדם הזה רואה במו עיניו שהרמיסה שלו את כל העולם: אדירות בחיי.
הולכת למכולת עטוית מסכה המכסה חצי מפניי .עם עיניי
חי ,צומח ,דומם ומדבר --הורסת בסופו של דבר אותו עצמו. שנותרו חופשיות אני מנסה ליצור קשר עין עם מתי המעט
המתהלכים שתי מטר ממני' .שלום' הרי אפשר להגיד גם בעיניים.
"לפעמים צריך להראות למקורב גדול הרחקה וכאן מחכה לי הפתעה – אנשים מסיטים ממני את מבטם .כאילו
גדולה ,כדי שלא יכחיש את חברו" שהנגיף הבלתי נראה עלול לחדור אליהם דרך קשר העין .צחוק של
אני מרגישה מורחקת .לא רק מילדי ,אמא שלי ומחברי שאני כל כך אבסורד מחלחל בתוכי עד כמה החרדה הזו הרחיקה לכת.
מתגעגעת אליהם ,אלא גם ממנו ,בורא העולם ,בעל השדה .ריחוק
אני מפליגה בדמיוני לעבר הקרוב של לפני חודשיים ,מה שמרגיש
כזה שמביא לגעגוע ,לכמיהה ולרצון עז להתקרב שוב ולתקן. לי כמו מרחק של אלפי שנות אור ,זכרוני לוקח אותי אל עולם שוקק
שיותר לא אכחיש את הכוחות שהוא נתן בי ,כמו שלא אכחיש אף חיים של אלפי אנשים הולכים ושבים מעבודתם ,ישובים בבתי
קפה ,רואים סרטים בבתי קולנוע ,מתנועעים בברים רוויי מוזיקה
אחד מברואי עולמו המופלא. ואלכוהול ,מתחדשים באופנה ובצעצועים חדשים ונוצצים ,טסים
לכל מקום בעולם לחופשות אקזוטיות ושוב חוזרים לעבודה כדי
14