Page 36 - medorledor77

‫צילום‪ :‬אפרים דוד (פרדי)‬ ‫"החיים הם הרפתקה גדולה גם אם הולכים נגדך"‬

‫"החיים הם‬
‫הרפתקה גדולה‬

‫גם אם הולכים‬
‫זמהארתנ‪:‬וינגדך"‬

‫בית הויס‪.‬‬ ‫כך אומרת שיה לירן‪-‬מלכין‪ ,‬שהוציאה את הספר‬
‫חיי המשפחה של שיה לא היו פשוטים‪ .‬נולדו לה שלושה בנים‪,‬‬ ‫"תעתועי אהבה" – קובץ סיפורים על אהבה‪ ,‬פרידה‬
‫ליאור – לוליק בנה השני‪ ,‬סבל משיתוק מוחין קשה‪ .‬על אף‬
‫הקשיים‪ ,‬הבית היה חם ופתוח‪ .‬לוליק קיבל את מיטב הטיפולים‬ ‫וחיבור בין נשמותג‬

‫בארץ ובחו"ל‪ ,‬אך נפטר בגיל עשר וחצי‪.‬‬ ‫גבר ואישה מכירים בתאונת דרכים‪ .‬מהרגע הראשון‬
‫כאשר לוליק היה בן שלוש וחצי אימצה שיה את טלי בת השלוש‬ ‫מתפתחת ביניהם משיכה פיזית ורוחנית חזקה‪,‬‬
‫עשרה‪ ,‬שבאה מרקע סוציו‪-‬אקונומי קשה‪ .‬בהמשך‪ ,‬טלי הושפעה‬ ‫שמספקת להם רגעים של הנאה‪ ,‬ריגושים ארוטיים‬
‫מהחום והטיפול המסור בבן הפגוע וכאשר בגרה‪ ,‬בחרה כקריירה‬
‫לעסוק בתחום החינוך המיוחד‪ .‬כיום יש לה תואר שני והיא‬ ‫וקנאה אובססיבית‪ .‬מהר מאוד הם הופכים משני נאהבים לחוקר‬
‫ונחקר‪ ,‬לחתול ועכבר במשחק אינסופי שבו הרגע הבא הוא‬
‫מנהלת גן לילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫אניגמה‪ .‬לאן תסחף אותם מערבולת היצרים? לסיפור אהבה של‬

‫תעתועי אהבה‬ ‫פעם בחיים או לפרידה סוערת שאחריה לא יישאר דבר?‬
‫הסיפור המרתק הזה‪ ,‬שנקרא "קנאה רטרוספקטיבית"‪ ,‬הוא רק‬
‫הספר "תעתועי אהבה"‪ ,‬שיצא בהוצאת אוריון‪ ,‬מכיל סיפורים‬ ‫אחד מתוך אוסף הסיפורים שבספר "תעתועי אהבה"‪ ,‬שהוציאה‬
‫קצרים‪ ,‬המובאים מנקודת מבטן של נשים שונות בגילים שונים‪,‬‬
‫כל אישה ועולמה הפנימי‪ .‬האהבה היא רגש מורכב מאוד‪ ,‬שנוטה‬ ‫לאחרונה שיה לירן‪-‬מלכין‪.‬‬
‫לפעמים להשתלט על נפשנו ולתעתע בנו‪ .‬תעתועים אלה‬ ‫היא נולדה בירושלים וגדלה בחיפה‪ ,‬שם סיימה את לימודיה‬
‫מלווים במסגרת הנרטיב בפחדים ובחרדות‪ ,‬בקנאה‪,‬‬ ‫בתיכון הריאלי‪ .‬אחרי הצבא למדה בסמינר למורים בתל אביב‬
‫בהתמודדות עם המוות ועם האובדן ובתחושת הבדידות‪ .‬לצידם‬ ‫ונסעה ללמוד באוניברסיטת מינסוטה חינוך ותיאטרון‪ .‬בהמשך‬
‫של יסודות מלנכוליים אלה ואחרים יש בנרטיב גם מפגש עם‬ ‫עברה לניו יורק‪ ,‬שם סיימה את לימודיה בבית הספר הידוע‬
‫המתוק והעסיסי שבאהבה‪ ,‬עם התנסויות נועזות ועם חוויות‬ ‫למשחק ‪The neighborhood Playhouse school of the‬‬
‫‪ .Theater‬עם הרקורד הזה חזרה לארץ והתקבלה לתיאטרון‬
‫הלאומי הבימה‪ .‬בגלל סיבות אישיות ומשפחתיות היא פרשה‬
‫לאחר סיום החוזה‪ .‬לאחר זמן מה היא התקבלה לעבוד כדיילת‬
‫אוויר ואף זכתה לחנוך את מטוס הג'מבו הראשון בטיסתו לניו‬

‫יורק‪.‬‬
‫בהמשך היא פגשה את מי שעתיד היה להיות בעלה ואב ילדיה‪,‬‬
‫ד"ר צ'ארלס מלכין‪ ,‬שניהל את המחלקה האורתופדית בבית‬
‫החולים קפלן ברחובות‪ .‬במקביל לניהול המרפאה הפרטית שלו‪,‬‬
‫התנדבה שיה לעבוד כיו"ר מחלקת הקליטה של ויצו רחובות‬
‫בתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות והמשיכה בפעילות זו‬
‫בויצו ישראל ובויצו העולמית כחברה בועד המנהל וכיו"ר פרויקט‬

‫‪36‬‬