Page 10 - medorledor77
P. 10

‫במבט אישי‬

‫לימים גדלתי והבנתי שזה בסדר לבקש עזרה ושיש לחבור‬                     ‫מסע‬
‫לאנשים מתוך שמחה ואהבה‪ .‬הספר הראשון שלי שיצא‬                      ‫לבחירה‬
‫בקרוב "מסע בשלוש מזוודות"‪ ,‬התחיל כפרויקט מימון המונים‪.‬‬            ‫בשמחה‬

‫מוזמנים לעקוב אחריי בעמוד הפייסבוק ולהגיע לאחת‬                                                        ‫למיארות‪:‬מי גרנות‬
‫מהרצאותיי‪ .‬היום אני אמא בעצמי‪ ,‬נשואה לחבר הכי טוב‬
‫שלי‪ ,‬עוסקת במקצוע שכולו פנטזיה ויצירה וחיה את החלום‬        ‫גיל‪ 12‬אמי נפטרה מסרטן‪ .‬אבי שחווה שניםב‬

                                             ‫הישראלי שלי‪.‬‬  ‫מאתגרות‪ ,‬החליט שניקח הפסקה קלה‬
                                                               ‫מהחיים וניסע לחודשיים למיאמי שבארה"ב‪.‬‬
                     ‫לי גרנות רומי ‪ -‬סופרת ומעצבת גרפי 	ת‬
           ‫‪052-6822117 l [email protected]‬‬           ‫ארזנו מזוודות‪ ,‬אבי‪ ,‬אחי ואני ונסענו לעבר‬
                                                                                 ‫האתנחתא שייחלנו לנו‪.‬‬

                                                           ‫האתנחתא התגלגלה למגורים במקום החדש והזר‪ ,‬עם אישה‬
                                                                  ‫טרייה לאבי שהגיעה בעסקת חבילה עם שלוש בנותיה‪.‬‬

                                                           ‫אבי קיווה שהמשפחה החדשה תפצה על אובדן אמנו‪ ,‬וציפה‬
                                                           ‫לעתיד טוב יותר מחוץ לישראל‪ .‬אך החלום האמריקאי שלו הפך‬
                                                           ‫להיות הסיוט שלי‪ .‬הבית הגדול והמרהיב והנפשות שהכיל‪ ,‬לא‬
                                                           ‫יכלו למלא את מקום הילדות הארצישראלית והמשפחתיות‬
                                                           ‫שהרגשתי בבית בפתח‪-‬תקווה‪ .‬ההתמודדות כמשפחה חדשה‬
                                                           ‫הייתה מאתגרת לכולם והמסקנה הייתה להרחיק מישהו‬

                                                                                                   ‫מהמשוואה הזאת‪.‬‬

                                                             ‫הייתי בת ‪ 13‬כשהגעתי לראשונה למוסד‬
                                                             ‫סגור‪ .‬המוסדות הסגורים ששהיתי בהם‬
                                                             ‫במהלך השנים‪ ,‬היו אנטיתזה למי שהייתי‬
                                                             ‫באמת‪ .‬לא פעם השתיקו אותי בכוח ובאמצעות‬
                                                             ‫כימיקלים‪ .‬הידיעה שמקומי איננו שם‪ ,‬השאירה‬

                                                                           ‫אותי שפויה על אף האבסורד‪.‬‬

                                                           ‫התהליך המזורז לבגרות והמסע הטראנס אטלנטי שעברתי‬
                                                           ‫התבטאו בהליך נפשי עמוק‪ ,‬שבחלקו היה עצוב ומתסכל‬
                                                           ‫מנשוא‪ .‬קיוויתי לחיים אחרים ונאחזתי בחלומות‪ ,‬גם ברגעים‬
                                                           ‫בלתי אפשריים‪ .‬איבדתי אמון בקרובים אליי ובאנשים בכלל‪,‬‬

                                                                                              ‫ולמדתי לסמוך על עצמי‪.‬‬

                                                                                                                     ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15