Page 18 - medorledor31
P. 18
הקשר בין סקרנות וקרבה
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
המצב מעיד על כך שהקרבה "ברחה" דרך החלון .במצב זה,
לעיתים גם נוצרת דמוניזציה (השחרה) של אחד כלפי השני.
אחד מבני-הזוג ירגיש שלא רוצים להבין אותו והוא ננטשה
רגשית ,ואילו השני עשוי להרגיש שמעמיסים עליו .זהו מצב קשר הרבה אנשים מדברים על סקרנות כשמתכוונים
לסקרנות אינטלקטואלית המובילה לרכישת ידע
מתוך עניין .אבל ,סקרנות הכרחית גם כאשר מדברים
על קרבה.
שבו כל אחד מבני-הזוג מרגיש בדידות ועשוי לחפש קרבה במקרה זה אנו מדברים על סקרנות רגשית.
במקום אחר או עם מישהו אחר. נשאלת השאלה מהי סקרנות רגשית?
סקרנות רגשית למעשה מתעוררת כאשר אנחנו מייחסים אין הכוונה רק לבגידה .כאשר יש מצב כזה בין בני-זוג,
חשיבות למה שמתרחש בחיים של הזולת .לדוג' :קולגות לעיתים נוצר מצב שכל אחד מהילדים נעשה קרוב/מצדד
בעבודה ,הנמצאים שעות על גבי שעות אחד במחיצתו של יותר באחד מן ההורים .ובמובן זה ,ילדים הופכים להיות
השני ,ולא מביעים עניין ושותפות בהתרחשויות של איש בני-ברית של מי מההורים על חשבון קרבה עם שני ההורים.
ורעהו .אפשר לומר כי הם אומנם קרובים פיזית אך מנוכרים זאת אומרת ,נוצר פילוג משפחתי.
ישנם הרבה זוגות שבשלב זה מחליטים להישאר יחד למען רגשית .שכן ,זהו מדד לעומק הקרבה.
הסקרנות כמדד לעומק הקרבה ,היא מדידה בכל מערכת -הילדים וכדי לחסוך מהם כאב לב.
יחסים ובכל מעגלי-החיים .אם מדובר בבני-זוג ,הורים למעשה הישארות במצב הנוכחי -כאשר אין סקרנות הדדית
– עלולה להיות טעות ואפילו חמורה .לכך יש אינספור וילדים ,קולגות לעבודה וכו'.
הקרבה הנפשית קיימת רק כאשר הסקרנות פועלת והיא סיבות ,אציין רק כמה מהן.
-הקרע בין ההורים מתבטא באווירה המשפחתית המשפיעה נותנת מדד ,אדם לזולתו עד כמה השני חשוב בחייו.
הדבר לא משתקף רק בתחושה הסובייקטיבית אלא גם על הילדים.
מדיד .למה הכוונה ,אפשר לספור כמה פעמים ביום אדם -העוינות הקיימת בין ההורים אינה מאפשרת לילדים
בוחר לשתף ואת מי .ככל שהשיתוף כלפי אותו אדם הופך למידה של שיתוף פעולה או ביטוי קירבה בין שני המינים
אלא מלמדת חוסר אמון וחשדנות. שכיח ,הדבר מעיד על קשר יותר עמוק ומשמעותי.
באופן טבעי ,אנו נוטים לשתף רק את אותו אדם "שמזמין" -הזוגיות הקיימת בבית עלולה להביא את הילדים למצוא
את השיתוף .דהיינו ,כאשר אדם מתעניין בנו ושואל על קשר זוגי דומה .שכן ,ילדים לומדים מחיקוי ,גם כשלא
המתרחש בחיינו .אנו נענים לו כל עוד אנו מפרשים כי מודעים ללמידה.
השאלה הנה משמעותית ומשקפת סקרנות .אסביר את המסקנה היא שכל אדם ,מוטב שיהיה ער לרמת הקרבה או
עצמי .כמה מאתנו במהלך היום נתקלים אם על ידי מוכרים הריחוק כבסיס לקבלת החלטות.
בחנויות ,קולגות בעבודה או סתם במפגש מקרי ברחוב במקרה של בני-זוג ,התערבות של איש טיפול כ"מתקן" את
המצב אינה תמיד הפתרון .זאת משום שלעיתים בני-זוג בשאלה" :מה שלומך?"
לרוב ,במצבים כאלו אנו נוטים לענות משהו כללי ומעורפל מגיעים לטיפול בשאיפה שיהיה הוא זה שיכריע לגבי מי
מתוך הבנה שמדובר בפניה שאינה משקפת סקרנות אמיתית צודק ומי טועה .למעשה ,הצלחת הטיפול תימדד בין היתר
בחיינו .מובן שישנה האפשרות לשאול את אותו אדם אם בחידוש הסקרנות ההדדית.
מעוניין לשמוע את התשובה הרווחת או שבאמת רוצה כאשר הטיפול לא מצליח להביא את בני-הזוג למצב כזה,
ייתכן שהמצב בין השניים לא ניתן לתיקון או שהגיעו מאוחר לדעת .. .אך שאלה זו מיותרת.
יתרה מזאת ,אנחנו מסוגלים לענות תשובה מעורפלת כמסר מידי היות ואחד מבני-הזוג ויתר על הקשר.
לחוסר עניין בקרבה .במקרה זה ,הערפול הוא סוג של מסר במקרה כזה טוב יהיה לשקול פרידה .אם מדובר בקשר בין
הורים וילדים ,העדר סקרנות יכול לשקף מצבים שונים המעיד על כך שהעונה מעדיף ריחוק.
כאשר אנו בוחרים להיענות לסקרנותו של אדם ,אנחנו (להוציא מצבים בהם מדובר בבני-נוער וטבעי שעם השנים
מאפשרים לו נגישות אל הדברים החשובים ביותר בליבנו יתרחש ריחוק כמדד להתפתחות טבעית).
ועל-פי רוב ,רצוי שאדם יברור וישקול כאשר מחליט לענות לדוג' ,חוסר סקרנות ומעורבות מצד אחד ההורים בחיי הילד
בכנות .לדוגמא :מצבים בהם פונה אלינו אדם שלא רוצה יכול לשקף ויתור של ההורה על תפקידו כהורה .ההשלכה
בטובתנו ,תשובה כנה עלולה לחשוף את הפגיעות שלנו לכך היא תחושת נטישה מצד הילד ומצד בן-הזוג ,תחושה
של אחריות בלעדית על גידול הילד/ים. ובמקרים חמורים יותר -אף לסכן אותנו.
דוג' נוספת לכך ,העדר סקרנות – ולעיתים אפילו מוחלטת אבחר להתייחס לנושא כפי שמשתקף בזוגיות.
לרוב ,זוגיות מתחילה כאשר כל אחד מבני-הזוג מראה עניין – מצד שני ההורים כלפי אותו ילד עלולה לשקף הזנחה
בשני .עם הזמן נוצר ביטחון שהשאלות באות ממקום של רגשית.לסיכום ,חשוב לציין כי ההחלטה המתבקשת מכל
אכפתיות והדבר משקף העמקה של הקשר ואמון הנבנה של אחד המצבים שתוארו לעיל ,תהיה בהתאם למה שמעידה
ובהתאם לנורמטיבי במערכת-יחסים ספציפית .לדוג' ,אנחנו אחד כלפי השני.
עם השנים בני-זוג יכולים להגיע להעמקה של עניין או מצפים לדיסטאנס מסוים בין עובד ומעביד .דיסטאנס זה
לחילופין לאובדן עניין בחיי השני .במקרה זה אנו מדברים יכול בהחלט להיות נורמטיבי.
אחרי שקוראים את המפורט במאמר זה ,אני מניחה שהקשר על ניכור רגשי ובהקצנה ,אפילו עוינות.
מי לא מכיר מצב שבו אחד מבני-הזוג אומר לשני/ה "שוב בין סקרנות הדדית וקרבה מובן .מובנת גם ההמלצה שלי
התחלת?" למעשה הכוונה היא כי צד אחד לא מעוניין לשמוע להשתמש ברמת הקרבה הקיימת בקבלת החלטות סביב
את הצד השני .אותו אחד הפך להיות “כאב ראש של השני” .מערכות יחסיים שונות.
18מגזין מדור לדור
