Page 30 - medorledor149
P. 30
תרבות ואומנות
מה שיין ישראלי
יודע על זמן ואנחנו
שכחנו
כשאנחנו מוזגים יין ישראלי לכוס ,אנחנו לא תמיד חושבים על זמן. מאת :אביטל גרינשטיין -ניצן
אבל הוא שם בקצב שבו היין נפתח ,בעומק שהוא מגלה ,ובתחושת
ש משהו כמעט חתרני בכוס יין טובה.י
השייכות שהוא מעניק.
בעולם שמבקש תוצאה מיידית ,תגובה מהירה וריגוש כאן ועכשיו
ובכוס אחת ,שקטה ,הוא מזכיר לנו משהו ששכחנו: הייןמבקשמאיתנודבראחרלגמרי:זמן.לארקזמןשליישון,אלא זמן
יש דברים שדורשים זמן וכשנותנים להם אותו ,הם יודעים להחזיר.
של הקשבה.
אביטל גרינשטיין – ניצן -מספרת את סיפור היין בארץ
היין הישראלי מנהל שיחה מתמשכת עם הזמן .לא כקונספט מופשט,
על המומחית [email protected] אלא כמציאות יומיומית .הכרם אינו מתחשב בלוחות שנה שיווקיים,
052-6566503 הבציר לא מתרחש כשנוח ,והטעם לא תמיד מתיישר עם ציפיות
סרוק אותי מוקדמות .זהו יין שנולד מתוך קצב ,נבנה על תשתית ומספר סיפור
של רצף.
החיים כאן מתנהלים במהירות גבוהה ,וגם תרבות האוכל והשתייה
הושפעה מכך :חיפוש אחר רושם ראשוני ,טעמים בולטים ,חוויה
מיידית .אך בשנים האחרונות ,יותר ויותר ייננים בישראל בוחרים
להאט .להפחית התערבות ,לתת לאדמה ולעונה להוביל.
זהו קצב שלא תמיד מרשים בלגימה הראשונה ,אבל מתגמל
את מי שמוכן לעצור .יין כזה לא “צועק” ,אלא נפתח בהדרגה .הוא
מזכיר שהבשלה אמיתית בכרם וגם בחיים אינה ניתנת להאצה.
מאחורי כל כוס יין יש תשתית שלמה :אקלים
מאתגר ,מחסור במים ,אזורי גידול צעירים
והיעדר מסורת רציפה ארוכת־שנים .דווקא
מהמגבלות הללו צמחה יצירתיות :חקלאות
מדויקת ,חיפוש אחר זנים ים־תיכוניים ,ושילוב
בין ידע מדעי להבנה עמוקה של המקום.
היין הישראלי עדיין נמצא בתהליך של התהוות .דור ראשון שחלם,
דור שני שדייק ,ודור שלישי שכבר שואל שאלות של זהות ומשמ־
עות .הרצף הזה נבנה דרך בצירים ,ניסוי וטעייה ,וזיכרון שמצטבר.
30

