Page 40 - medorledor119
P. 40

‫ניצל‪ ,‬השני שאני ניצל והילד‬‫צילום‪ :‬שרה ליבן‪-‬ממן‬               ‫על פני מים סוערים‬
                          ‫טובע והשלישי הסביר ביותר‬
                          ‫הוא ששנינו טובעים בתוך דקה‪.‬‬           ‫על פני מים‬
                          ‫הגעתי למסקנה שחייתי די‪ .‬היו לי‬            ‫סוערים‬
                          ‫חוויות נהדרות‪ ,‬ילדות מאושרת‪,‬‬
                          ‫נישואים מאושרים‪ ,‬מסעות‬            ‫אסף חיים ממן נודד כבר שני עשורים עם משפחתו‬
                                                            ‫המתרחבת בין חמש יבשות ועשרות קהילות‪ .‬אחרי‬
‫בעולם וקריירה מעניינת‪ ,‬אבל הילד שלי לא חווה את‬              ‫שכמעט טבע למוות החליט להוציא לאור ספר מרתק‬
‫כל אלה‪ ,‬לכן אני מוכן לטבוע בתקווה שאולי הבן שלי יישאר‬       ‫ומרגש בשם "והאופנים וחיות הקודש" בו הוא חולק‬
‫בחיים‪ .‬הרגשתי לכמה שניות שלוות נפש בה השלמתי עם‬             ‫עם קוראיו את הדמויות הססגוניות שפגש במסעותיו‬
                                                            ‫ואת ההבנה שבסופו של יום כל הדרכים מובילות לציון‬
                                ‫מותי‪ ,‬עד שלפתע קרה נס"‪.‬‬
‫משום מקום הגיחה סירה של משמר המפרץ בזכותה מתקיים‬                                                        ‫מאת‪ :‬זהר נוי‬
‫הריאיון הזה‪" .‬לא האמנתי למראה עיניי"‪ ,‬אומר אסף‪" .‬הייתי‬
‫בחיל הים‪ ,‬אני יודע להריח דיזל ורעש של סירה מרחוק‪ ,‬ושם זה‬    ‫ל אנשים כמו אסף חיים ממן כותבים ספרים בתנאיע‬

                                        ‫הגיע משום מקום"‪.‬‬    ‫שהם לא כותבים את הספר בעצמם כמו במקרה‬
‫באותו שבריר של שנייה היה על אסף לקבל החלטה‪ :‬לנסות‬           ‫שלפנינו‪ .‬אדם אמיץ ומלא סקרנות שנודד כמעט ‪20‬‬
‫בשארית כוחותיו פעם נוספת לשחות כנגד הזרמים לעבר הילד‬        ‫שנה ברחבי העולם עם אשתו וילדיו ומתייחס לחיים כמו שכולנו‬
‫שהיה במרחק ‪ 30‬מטר ממנו או להרים את היד כדי שהמציל‬           ‫אמורים להתייחס אליהם ‪ -‬כאל טיול זמני‪ ,‬חד פעמי בו כל יום‬
‫על הסירה יראה אותו מבעד לגלים‪ .‬הוא בחר באפשרות הראשונה‪.‬‬
‫"אני זוכר שבניגוד לניסיונותיי הקודמים שחיתי אל הילד כמו‬                                ‫שלא חווים חוויות הוא יום מבוזבז‪.‬‬
‫דולפין‪ ,‬מהר ובאופן מפתיע ללא כל מאמץ ובתוך שניות‬            ‫לא תמיד החוויות חיוביות‪ ,‬אבל הן תמיד מלמדות ומאתגרות‪,‬‬
‫הצלחתי להגיע אליו‪ .‬המציל הבחין בנו מבעד לגלים‪ ,‬קפץ‬          ‫כפי שאפשר ללמוד ממה שאירע במאי ‪ .2020‬לאחר כמעט‬
‫מהסירה עם מצוף והגיע אלינו ברגע האחרון‪ .‬מצאנו את‬            ‫חודשיים של הסתגרות בבית כשהקורונה משתוללת בחוץ‪,‬‬
‫עצמנו שוכבים על החוף מותשים ומתקשים להאמין בנס שזה‬          ‫"הגיע חבר שהעביר לנו שיעור תורה"‪ ,‬הוא נזכר‪" .‬ישבנו‪,‬‬
‫עתה קרה לנו"‪ ,‬נזכר אסף וחזר אל המשפט שאמר לו החבר‬           ‫שתינו ודיברנו על החיים‪ .‬הוא סיפר לי על הקונספט של ביטול‬
                                                            ‫עצמי‪ ,‬לפיו ברגע שבן אדם מצמצם את עצמו ואת האגו הוא‬
                                                  ‫על האגו‪.‬‬  ‫מאפשר לקדוש ברוך הוא מרחב מספיק כדי להיכנס פנימה‪.‬‬

  ‫אם היית יכול לחזור לרגע בו טבעת‪ ,‬היית פועל אחרת?‬            ‫המשפט הזה תפס אותי בדיעבד וכנראה שגם הציל את חיי"‪.‬‬
                                                            ‫שלושה ימים לאחר מכן החליט אסף ללכת עם אשתו שהייתה‬
‫"למען האמת לאחר כמעט רבע שעה של מאבק מתיש במים‪,‬‬             ‫בהיריון ושלושת ילדיהם הקטנים לחוף "מנהטן ביץ'" ‪ -‬אחד‬
‫הגעתי למיצוי כל יכולותיי ולא נותרה בידי כל אפשרות הגיונית‬   ‫החופים היחידים בלוס אנג'לס שלא נסגר בשל המגיפה‪" .‬כמעט‬
‫לפעול לפיה‪ .‬אל בני לא הצלחתי בשום אופן להגיע‪ ,‬והברירה‬       ‫מייד אחרי שנכנסנו למים נתפסנו אני ובני בן ה‪ 11-‬במערבולת‬
‫היחידה נותרה בין להמשיך להילחם ולפרפר עוד חצי דקה‪-‬דקה‬       ‫ונסחפנו לעומק האוקיאנוס"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬החוף היה ריק מאדם‬
‫או להגיע לביטול עצמי כנה‪ ,‬ולהבין שאין בכוחי לשפר‬            ‫ולא הייתה נפש חיה מסביב‪ .‬לאחר מאבק עיקש וארוך הבנתי‬
‫את מצבנו‪ ,‬להשלים עם המציאות המרה ולהפקיר את‬                 ‫שהסיכוי שמישהו יגיע אלינו בזמן הוא אפסי‪ ,‬ואז נזכרתי במש־‬
‫עצמי לחלוטין בשלווה יחסית בידי השגחה עליונה‪ .‬מהרגע‬          ‫פט ששמעתי שלושה ימים קודם על האגו‪ .‬בעודי מותש ובולע‬
‫שהסירה הופיעה ועוד לפני שהבחינה בנו מבעד לגלים‪ ,‬כבר‬         ‫מים‪ ,‬הבנתי שלא משנה מה אני על החוף ‪ -‬כאן בתוך המים אני‬
‫הפנמתי שיש השגחה עליונה‪ ,‬ומשם למרות שעובדתית עדיין‬
‫היינו מרחק שניות מטביעה‪ ,‬ההשתדלות הייתה קלה בהרבה‬                   ‫כלום‪ .‬אני לא יכול להציל את בני ואפילו לא את עצמי"‪.‬‬

                    ‫ויצאנו מהאירוע די בקלות וללא שריטה"‪.‬‬            ‫מה התרחישים שעברו לך בראש באותם רגעים?‬
‫"באותו שבוע לא הפסקתי לחשוב מדוע זכיתי להמשיך בחיי"‪,‬‬
‫משתף אסף‪" .‬האם נשארו דברים שעליי לעשות והאם יש‬              ‫"עברו לי כמה תרחישים בראש‪ :‬הראשון שאני טובע והילד‬

      ‫דברים נוספים שתמיד חלמתי לעשות ולא הספקתי"‪.‬‬                                                                    ‫‪40‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44