Page 21 - medorledor08

‫דו‪-‬שיח ללא מילים‬

‫מאת‪ :‬שרה יעקב ‪,‬פסיכולוגית‬
‫"מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה ‪050-5587684 -‬‬

‫שפה זו נעשית קריטית הרבה יותר כאשר מדובר במערכת‬ ‫מי מאתנו זוכר את הסרטים האילמים? כמה יכולנו להבין את‬
‫יחסים בין הורה לילד‪.‬‬ ‫המתרחש בלי לשמוע אף מילה‪.‬‬

‫כמה מאתנו זוכרים חיבוק של הורה? מי ששפר עליו גורלו‬ ‫המבט‪ ,‬תנועות הגוף‪ ,‬האינטראקציה בין הדמויות היו לנו‬
‫יזכור חיבוקים‪ ,‬נשיקות וחיוכים‪ .‬מי שלא שפר עליו גורלו‬ ‫ברורים בלי ששמענו מילה‪.‬‬
‫יזכור היעדר מגע ובמקרים קיצוניים יזכור טלטולים‪ ,‬מכות‬
‫וצעקות‪ .‬מי מאתנו "שזכה" בחיבוקים‪-‬באופן לא מודע‪-‬ילמד‬ ‫הסרטים האילמים הנם דוגמא לעד כמה שפת הגוף היא בעלת‬
‫לסמוך על העולם סביבו‪ ,‬ירגיש אהוב ורצוי וידע שהוא יכול‬ ‫עוצמה ומדברת בעד עצמה‪.‬‬

‫לעורר חיבה אצל האחר‪.‬‬ ‫אם נוסיף לכך רובד של מגע וטון קולי הרי שהשפה הגופנית‬
‫מי שלא "זכה" למגע יחווה את העולם כמנוכר‪ ,‬קר ואף ירגיש‬ ‫הופכת לעשירה יותר ותלת‪-‬ממדית‪.‬‬
‫בודד‪ .‬ההתקרבות לסביבה תהיה קשה יותר עבורו והוא אף‬
‫השפה הגופנית היא תשקיף של תחושות ואמיתות רגשיות‪,‬‬
‫יתקשה בהבעת חיבה‪.‬‬ ‫יותר מכל מילה‪ .‬היא יכולה לאפשר לנו להבין מצבים‪ ,‬תחושות‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מי שחווה מגע של טלטול ודחיפה קרוב לוודאי‬
‫שיפתח אף הוא זעם ועוינות כלפי הסביבה או רתיעה ממנה‪.‬‬ ‫אמיתיות שלנו ושל האחרים בזמן הווה‪.‬‬
‫אך היא מאפשרת גם להבין תהליכים לאורך זמן וכשמדובר‬
‫הוא עלול לפתח דימוי עצמי שלילי והערכה עצמית נמוכה‪.‬‬ ‫ביחסים בין ילד להוריו‪ ,‬יש לה השפעה ארוכת טווח‪ ,‬כזו שלא‬
‫כמובן שאין אנו מדברים על מקרה חד‪-‬פעמי‪ .‬אנו מדברים על‬
‫נמחקת ולא נשכחת אפילו בטווח של ‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫שכיחות יחסית של התופעה‪.‬‬ ‫בזמן ההווה‪ ,‬אם תשימו לב‪ ,‬אנו יכולים לזהות אנשים‬
‫כל אדם שעבר טראומה‪ ,‬גם אם "נשכחה בתודעה"‪ ,‬גופו יגיב‬
‫המעוררים בנו רתיעה גופנית‪.‬‬
‫בהקצנה לכל סיטואציה המזכירה את הטראומה‪.‬‬ ‫ישנם אנשים שקשה לנו לשבת לידם‪ ,‬יש אנשים שלידם אנו‬
‫לא לחינם שפת הגוף‪ ,‬הטון הקולי והמבט משמשים עבור אנשי‬ ‫מרגישים דריכות פיזית‪ ,‬אחרים שקל לנו לחבק וישנם אנשים‬
‫מקצוע גם ככלים לאבחון‪ ,‬הן את האדם עצמו והן מערכות‬ ‫שמבטם אומר לנו להיזהר‪ .‬כל אלו תלויים בטון הקולי‪ ,‬בהבעה‬
‫יחסים‪ .‬לא לחינם אנשי מקצוע מעודדים את המטופלים‬
‫הגופנית‪ ,‬בהבעת הפנים‪ ,‬תנוחות הגוף‪ ,‬המגע והמבט‪.‬‬
‫שלהם להיות מודעים לשפה הלא‪-‬מילולית‪.‬‬ ‫למעשה אנו יכולים לזהות מי אדם כן‪ ,‬חם וקרוב מהתחושות‬
‫היא פותחת פתח לתובנות ולשינויים הן בחוויה האישית של‬ ‫שמועברת בעת לחיצת יד ומעצם ההתאמה או חוסר ההתאמה‬
‫בין תוכן השיחה לבין לחיצת היד‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אנו נעשים‬
‫האדם עם עצמו והן בקשר לתהליכים בין‪-‬אישיים‪.‬‬ ‫מודעים לשפת הגוף אנו יכולים להבין דיאלוג בינינו לבין האחר‬
‫לא כל אחד יודע לפענח שפה זו‪ ,‬אחרים חשים אותה אך לא‬ ‫ובינינו לבין עצמנו ואפילו להשתמש בו לצורך קבלת החלטות‪.‬‬
‫תמיד ביכולתם להשתמש בה במערכות היחסים שלהם‪ ,‬אך‬ ‫שימוש בשפה הזאת מאפשר לנו להבין את הרובד הכי עמוק‬
‫כל אלו ניתנים ללמידה ומאפשרים רובד עמוק של התייחסות‬
‫בהתרחשות הרגשית היות והגוף לא יודע לשקר‪.‬‬
‫לתוכן הרגשי‪.‬‬ ‫מודעות לשפה הזו תאפשר לנו להתמקם ולזהות מצבים בין‪-‬‬
‫אכן‪ ,‬כשמדובר באנשים הגוף אומר יותר מאלף מילים‪.‬‬ ‫אישיים‪ ,‬הרבה מעבר לנאמר‪ .‬זאת כאשר אנו מדברים על‬

‫סיטואציה עכשווית‪.‬‬
‫זו שפה שגם מאפשרת לנו להבין תהליכים‪ .‬למשל‪ ,‬אם היה‬
‫אדם‪-‬אפילו ילד שלנו‪-‬שיכולנו לחבקו בקלות ופתאום אנו‬
‫לא יכולים לבטא אותה קירבה פיזית‪ ,‬מעיד הדבר על שינוי‬

‫שהתרחש לאורך זמן‪.‬‬
‫הדבר גם נכון אם בעבר לא חיבקנו והיום הקרבה הפיזית קלה‬
‫לנו‪ .‬זה אומר שהתקרבנו ומשמעות הקשר נעשתה חיובי יותר‬

‫או שהאדם עצמו נפתח יותר‪.‬‬
‫שפה פיזית זו מוכרת לנו גם מהתקשורת הזוגית‪ .‬דוגמא‬
‫מובהקת לכך יכולה לבוא לידי ביטוי אפילו על‪-‬ידי הקלות‬
‫או הקושי בהם אנו יכולים להיישיר מבט לעבר בן‪/‬בת הזוג‬

‫בשעת מפגש‪.‬‬

‫‪21‬‬