Page 13 - medorledor01

‫– המדור המשפטימשפטיפ‬

‫מאת‪ :‬עו"ד שלומי וינברג עוסק בהופעה בבתי משפט בתחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית‬

‫על לשון הרע‬

‫וטיפול – כגון הטרדות מיניות וכו')‪ ,‬ייטה בית המשפט‬ ‫תחום לשון הרע (או "הוצאת דיבה" כפי שנוהגים לומר)‬
‫לקבל את ההגנות שבחוק‪ ,‬ולדחות תביעות לשון הרע‪,‬‬ ‫הפך להיות תחום חם ביותר בעולם המשפט‪ .‬בשל ריבוי‬
‫אמצעי התקשורת (ערוצי הטלוויזיה‪ ,‬עיתונות‪ ,‬רדיו)‬
‫אולם כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫והתרחבותה המטאורית של רשת האינטרנט‪ ,‬המנגישה את‬
‫הרשת לכל משתמש קצה‪ ,‬כמו גם התרחבותן של הרשתות‬
‫קיימות גם הגנות מוחלטות בחוק – כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לא ניתן‬ ‫החברתיות (פייסבוק וכד')‪ ,‬הופך כל גולש למפרסם דיבה‬
‫להגיש תביעה בגין דברים שנאמרים במסגרת דיון משפטי‪,‬‬ ‫פוטנציאלי‪ .‬בד בבד‪ ,‬במבול של הצעות חוק מנסה כנסת‬
‫גם אם מדובר בדברים עולבים ושקריים‪ ,‬המהווים לשון‬ ‫ישראל לעדכן את חוק איסור לשון הרע (אשר נחקק‬

‫הרע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ )1965‬למאה ה‪ 21-‬ולהתקדמות הטכנולוגיה‪.‬‬

‫חוק איסור לשון הרע גם מאפשר לבתי עסק לתבוע בגין‬ ‫המטוטלת שבין חופש הביטוי לבין השמירה על השם‬
‫הפגיעה במוניטין ו‪/‬או ללא הוכחת נזק‪ ,‬בהתאם למקרה‪,‬‬ ‫הטוב נעה מפעם לפעם‪ ,‬והאיזון בין שני ערכים אלו‬
‫כאשר בית המשפט בוחן האם מדובר בביקורת לגיטימית‬ ‫אינו פשוט‪ ,‬והוא מלאכתם של השופטים היושבים בדין‬
‫(למשל‪ :‬ביקורת על רמת האוכל במסעדה או על רמת‬
‫השירות שנתן אינסטלטור) או שהמדובר בניסיון לפגוע‪,‬‬ ‫בתביעות לשון הרע‪.‬‬

‫שאינו נהנה מההגנות שבחוק‪.‬‬ ‫כדי להגיש תביעת לשון הרע‪ ,‬יש ראשית להוכיח את‬
‫יסוד הפרסום – כלומר‪ :‬שאכן הנתבע הוא זה שפרסם את‬
‫ניתן לתבוע גם בגין פרסומים ברשת האינטרנט (פרסום‬ ‫הדברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להוכיח שהמדובר בדברים אשר יש‬
‫על "הקיר" בפייסבוק‪ ,‬פרסום בפורומים וכו')‪ ,‬כאשר קיימת‬
‫הכרה בבתי המשפט שמדובר בפרסומים שעלולים להגיע‬ ‫לראות בהם כ"לשון הרע"‪.‬‬
‫לקהל רחב במיוחד של קוראים‪ /‬גולשים‪ ,‬והפיצוי בהתאם‪.‬‬
‫גם בני זוג (לרבות בני זוג לשעבר) ושכנים יכולים לעשות‬ ‫לא כל קללה עסיסית או כינוי גנאי יהוו בסיס לתביעת‬
‫שימוש במכשיר זה‪ ,‬כאשר הצד השני פוגע בהם ומפיץ‬ ‫לשון הרע‪.‬‬

‫עליהם דברי לשון הרע‪ ,‬בסביבתם הקרובה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גידוף ב"עידנא דרתחא" נתפס בדרך כלל ככזה‬
‫שאינו עולה כדי לשון הרע‪.‬‬
‫גובה הפיצוי שייפסק בכל מקרה נגזר מהיקף הפרסום‪,‬‬
‫מחומרתו‪ ,‬מהזדון שבו‪ ,‬ומהיקף הפגיעה הפוטנציאלית‪.‬‬ ‫במקרים מסויימים‪ ,‬למשל‪ ,‬הכינויים "בן זונה"‪" ,‬שרמוטה"‪,‬‬
‫הפיצוי בלשון הרע יכול לנוע בין אלפי שקלים בודדים לבין‬ ‫"מניאק"‪" ,‬ברברי" ‪",‬קוקסינל"‪ ,‬וכו' לא ייתפסו כלשון הרע‪,‬‬
‫עשרות‪ ,‬ובמקרים חמורים‪ ,‬אף מאות אלפי שקלים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫כאשר יש לראות בהן כקללות בלבד‪ ,‬בעוד שבמקרים‬
‫בית המשפט יכול לחייב את המעוול לפרסם הודעת תיקון‬ ‫אחרים‪ ,‬אם ניתן לראות בהם ייחוס של תכונות ממש‬
‫לנשוא הפרסום (ולא רק קללות וגידופים) – כי אז יקבע‬
‫או הכחשה – שמכחישה את לשון הרע שהוציא‪.‬‬ ‫בית המשפט כי המדובר בביטויים המהווים בסיס לפסיקת‬

‫חלק מהתביעות המוגשות הנן‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬תביעות‬ ‫פיצויים‪.‬‬
‫טקטיות שנועדו לאיים על המפרסם שלא ימתח ביקורת‬
‫על נשוא הפרסום‪ ,‬ובמקרים כאלו בתי המשפט מחייבים‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬גם כאשר קובע בית המשפט כי המדובר בלשון‬
‫את התובעים בהוצאות משמעותיות‪ ,‬ככל שאכן התברר‬ ‫הרע‪ ,‬הוא עובר לבחון האם קיימת למפרסם הדברים אחת‬
‫מההגנות שבחוק – הגנת "אמת דיברתי" או הגנת "תום‬
‫שהמדובר בתביעת סרק‪.‬‬
‫הלב"‪ ,‬אשר הנטל עליה מוטל על הטוען לקיומה‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬כמאמר הקלישאה‪ ,‬חכמים היזהרו בדבריכם‪ ,‬שכן‬
‫אכן חיים ומוות ביד הלשון‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בעניינים המחייבים ומצדיקים דיון ציבורי (שחיתות‬
‫של אישי ציבור‪ ,‬או קיום דיון בסוגייה המחייבת ליבון‬

‫‪13‬‬