כל הפוסטים באסתר בוטביקה
סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר
לכל אחד מאתנו יש דפוסי פעולה מאפיינים על פיהם אנחנו פועלים ומאמינים כי הם יקדמו אותנו בהשגת המטרות שהצבנו לעצמנו.
"נגיעות מסע של תובנות "
מנקודת מבט משפחתית, לאחר לידת בת הזקונים שלי, אחות צעירה לשני אחים בוגרים, הבנתי שבזה סיימתי את נושא ההריונות והלידות.
טלפון שבור
זוכרים את המשחק טלפון שבור ששיחקנו בילדות? היינו מתחילים במילה ארוכה, מעבירים אותה בלחישה מאוזן לאוזן, ושואגים מצחוק כששמענו את
מסע אל החיבוק
האם חיבוק מעורר בנו תחושה של עונג וקירבה או תחושת ריחוק וחשש? חלקנו שייכים לקבוצה של אוהבי החיבוקים וחלקנו פחות.
משקפיים בהירות..
מהמקום שאני נמצאת כיום המילה "הורים" מעלה בי כמיהה וגעגוע. הורי שהיוו עבורי דוגמא אישית לנתינה, טוב לב, צניעות ופשטות
אז איך אפשר לחבר בין המילים משאלה, גיבורי על ופיוס?
כמה פעמיים קרה לכם שהבעתם משאלה שבאותו רגע נראתה הכי חשובה בעולם והאמנתם בכל מאודכם שעם הגשמתה, דברים ייראו אחרת?
מי מאיתנו לא זקוק לחיזוקים ומחמאות
מי מאיתנו לא זקוק לחיזוקים ומחמאות…. יש אנשים שמאוד זקוקים להם, מבחינתם עשייה ללא פרגון ועידוד פחות קיימת. "קיבלתי פידבקים


