כל הפוסטים ביהודית לוטואק

מפגש בין אנשים, רעיונות וחוויות מגלה שוב ושוב כיצד התעוררות פנימית יכולה להפוך ליוזמה ולאמירה שיש בה השפעה. לא פעם

1981-2024   ולפעמים דווקא דרך הסיפור שלהם אנחנו נזכרים עד כמה החיבור הזה אפשרי. בפינת “האור שנשאר” בגיליון 151 של מגזין

יש מספרים שהם הרבה מעבר למספר.גיליון 150 של מדור לדור הוא כזה. כשאני עוצרת לרגע ומביטה לאחור, אני לא רואה

יש משפחות שנולדים לתוכן.ויש משפחות שבונים. לא תמיד ידעתי לקרוא לזה כך, אבל עם השנים הבנתישאני זקוקה למסגרת שחוזרת על

2001–2023   מראשון לציון הפעם אני כותבת על שיר חנה ג’ורג’י,צעירה מראשון לציון, העיר שאני חיה בה שנים רבות, העיר שבחרתי

1996–2024   ממגדל העמק כשאני קוראת את סיפורו של נתי דוד אלפסי, אני לא פוגשת רק סיפור של קצין מצטיין אני

טור אישי על תשתית, קצב ורצף יש מילים שחוזרות אליי שוב ושוב בתחילת שנה.לא מילים של הבטחות גדולות, אלא של

יש חודשים שבהם המילים בוחרות אותנו.כשבחרתי לגיליון דצמבר את שלושת המילים סגירת מעגלים, יציבות ומרחב, הבנתי שהן לא רק נושאי

2000–2023  יש אנשים שהנוכחות שלהם יוצרת מרחב.לא כזה שמרעיש, אלא כזה שמאפשר.מרחב שבו מותר להיות. באמת. תפארת לפידות הייתה כזאת,

1997‭ – ‬2023 הפעם בפינת “האור שנשאר” בחרנו להנציח את רס״ן חן בוכריס ז״ל – אדם צעיר שהשאיר אחריו אור