Page 9 - medorledor30
P. 9
למדתי בדרך הנחית קבוצות ,אימון אישי בקבוצות ובאומנות, לי תכתבי "אחרית דבר" .שאלתי אותה איך אכתוב כזה ספר
NLPמשפחות שכולות. שמסתיים במוות כזה עצוב? והחלטתי שהספר יצא עם מסר
מה אפשר לאחל לך?
אופטימי והבנה ברורה.
בריאות ,לילדות שלי ולי ,אושר ולחייך. את זה אני מנסה להעביר לעולם כולו ואני ארצה גם בחו"ל.
כמה זמן עבר מאז המקרה? החיים הם מה שקיבלנו ומה שנעשה מהם .אתה בוחר
איך לחיות וכהורה שאיבד ילד אני לא צריכה להתנצל על
6וחצי שנים 7 .שנים יהיה במרץ. העובדה שאני רוצה לחיות ,שאני רוצה לצחוק ולראות
סטנד-אפ או הצגה ,רוצה לרקוד סלסה כמו בעבר ,לשמוע
השקת הספר "פעימת לב" מוסיקה ,להיפגש עם חברים ,לעשות פן ואפילו לצבוע את
"במרכז נשים אניתאה הכרתי אישה בשם אטליה הוברמן. הציפורניים בלק אדום" .
המרכז מיועד לנשים ולאנשים שנמצאים בצומת דרכים .לו בהתחלה העירו לי המון על זה שאני בוחרת לחיות וכביכול
הייתי יודעת כשהתגרשתי על קיומה ,היה לי קל יותר לעבור לא מתאבלת והבנתי שיש לי דרך משלי ושתמיד יהיה מי
את המשבר. שיעיר.
למי שלא יודע ,אניתאה זו אלה. אני עדיין נוסעת בכל יום שישי לקבר ,לשים לה פרחים
אחרי שהכרנו אטליה אמרה לי "את עושה אצלי את ההשקה ולהביא פייה ,לבכות ,להקים עמותה ,להתגעגע וכל זה הוא
את הספר" ופתחה את הלב והבית .מדובר במרכז שיש בו חלק מחיים ,למצוא את התמהיל בין לבטא את האבל ללחיות
סדנאות ,הרצאות ואימון אישי ,בין היתר באמצעות אומנות. וכמו שאני אומרת לבנות שלי' ,הלוואי שהיה לי כדור נגד
היא אמרה" :עד היום את עשית בשביל האחר ,היום החברה
כאב לב'.
מעניקה לך חזרה". הפחד גדול הוא עכשיו התאומה שהחליטה שרוצה לנסוע
לבמה עלה לשיר עומר הוטניק ,זמר וגיטריסט לשעבר לטייל ולשחרר ילדה לנסוע לטייל בקטמנדו ,זה שיעור
מלהקת 'קוקי לבנה' .ההשקה היתה מרגשת ,הקריאו לחיים ,לה ולי .יש בפייסבוק ימים שאני מעלה שיר עצוב
מהספר ,הגיעו אנשים ממקום העבודה שבו עבדתי בהייטק,
הגיעו אנשים מהצבא ,מבית הספר ואנשים יקרים מעבודות ויש ימי שאני צוחקת.
המסר הוא שיש במדינה המון עצב ,שכול ,פיגועים ,מחלות
קודמות -היתה תחושה נפלאה !!!
כשאתה עובר טרגדיה אתה שוכח את כל מה שיש בדרך. וכמעט כל בית חווה משהו כזה.
היחסים עם האב טובים והוא בא להשקה ,פרגן והצטלמנו אני מקימה קבוצת תמיכה להורים שכולים לתאומים ,עם
יחד .ההבנה שבסוף בחיים האלה מה נשאר? אתה מפסיק נעמה מישלין ,שהיא עובדת סוציאלית .השכול על תאום
הוא התמודדות קשה יותר משכול על ילד שאינו תאום.
להתרגז על שטויות כמו נהגים ופקקים. היומולדת קשה כי התאום מרגיש שאחיו מת ושבזמן
בעבר הייתי אומנית בתחום הפסיפס .אתה לוקח צלחת שחוגגים לו ,עצובים כי לא חוגגים לאחיו .הייתי בקבוצת
שלמה ושובר לחתיכות .אתה הולך ומרכיב משהו חדש .יש
בלב שלי המון סדקים ותמיד יהיו סדקים ,אבל בנינו משפחה תמיכה כזו בעצמי וזו אופרה אחרת.
האם מישהו חשב לעשות קבוצת תמיכה לסבים וסבתות?,
בדרך חדשה".
גם להם יש משברים ואני ליוויתי את הוריי בשבר איום.
כיום אני מחפשת תמיכה של המוסד לביטוח לאומי שתסייע
להורים ולדור הסבים לקבל את העזרה לה הם נזקקים בימים
קשים .מדובר בימים שאתה מתקשה לחזור לעבודה ולסדר
יום רגיל.
היתה כתבה בלאשה ויש סרט דוקו ב YNET-ברילטור.
הכתבה נעשתה כדי להעלות את המודעות בציבור לנושא.
אני מרצה בארגונים את הספר וכל אחד פוגש את הספר
במקום אחר בחייו .הספר מסמל ,בין היתר ,סוג של משבר
והשאלה היא איך אתה מתרומם מהמשבר?
בעבר שמעתי מאנשים שלא חוו אבל על ילד נימה זלזול,
ואמרתי לעצמי "מה היא מבינה? מה זה לחגוג חג בלי הילד
שלי?" ,ההבדל הוא תהומי כשמי שיוזם ומנחה את הקבוצה
זה מישהו שעבר את המסע בעצמו והמנחה וכל הורה שחווה
את האבל הזה ,מבין בלי מילים.
מגזין מדור לדור 9