השנה החדשה בפתח ואנחנו עם הרבה תקוה, בקשה ותפילה מייחלים שזו תפתח לפנינו עוד ועוד דלתות.
עם זאת זהו זמן של עצירה, בדיקה של המקום שלנו כרגע לעומת מקומות שהיינו בהם קודם.
גם אני לאחרונה קיבלתי נזיפה מאחת היועצות שלי שאמרה לי שלפעמים, לא – לתת את מה שיש לנו לתת לעולם, יכול להיות פשע.
היא ניערה אותי מתרדמת הקורונה שבזמנו החזירה אותי כמה צעדים אחורה וגרמה לי לוותר על אחד החלומות שלי של להקים בית ספר ללימוד השיטה שפיתחתי "החלופה הרגשית" EA.
במהלך השנים האחרונות פגשתי מטופלים רבים שהגיעו אלי לאחר שנים של טיפול וללא התקדמות של ממש, וכאב לי הלב עבורם.
במיוחד זה כאב לי מאחר שזיהיתי שמטפלים רבים לא יודעים מול מי הם עובדים, ומסלפים את השפה המתאימה למטופל שמולם ומעוותים את הדעה שלו על עצמו. דבר זה לעיתים מטה את הטיפול וגורם לו להתארך ללא כל צורך.
בנוסף עלולים להתעכב על בעיות שלא קיימות אצל המטופל, במקום להבין לעומק את המקום ממנו נוצרים הבעיות אצלו ולעבוד על כך.
בעצם כל אחד מאיתנו נמצא במעין בית כלא שנבנה סביבו בילדותו.
ואם אנחנו כמטפלים לא דואגים לפתוח את "סורגי הכלא" ולאפשר לאדם להשתחרר, אין הוא יכול להוציא את עצמו מבית האסורים.
גם במקרים שמטפלים מתייחסים רק לחלק מהמהלך הטיפולי, הם עלולים לפספס ולקבע מצבים כפי שהם במקום לנצל הזדמנות שנפתחה, ולחלץ את המטופל מן הבור.
אלא שכדי לעשות זאת צריך להבין לעומק את הטיפוסים השונים ולדעת מה מנהל אותם, לדעת היטב את ההתנהלות שלהם כדי לזהות אותם ואז אפשר לדייק את הטיפול למטופל ולעזור לו במהירות.
אני טוענת שמטופל בד"כ מגיע כשכבר מאוד כואב לו, והוא רוצה את השינוי עכשיו ועלינו לעזור לו לצאת כמה שיותר מהר מהמקום של הכאב.
לצורך זה פיתחתי את השיטה ש'משחלפת' את הזיכרונות וכך המטופל מתקדם במהירות.
כמטפלת שחיה את עולם הטיפול הרגשי גם ביני לביני וגם עם מטופלי, אני נפגשת עם רמות שונות של מודעות ושל ידע לגבי היכולת שלנו לשנות את המצב הרגשי שלנו, ולנהל את עצמינו ואת חיינו.
לצערי, אף בתוך עולם המטפלים, יש לפעמים חוסר הבנה לגבי מה באמת חשוב להשיג, לאן אנו שואפים, ומהי הדרך.
לכן החלטתי לתת את הכלים של החלופה הרגשית לכל מי שיבחר בזה, ולהעניק מהידע הרב שיש לי.
לצורך זה אני מקימה כעת את התשתית לבית הספר " מאסטר יו" שבו נעמיק
אמנם זהו עולם רחב, כך שכל אחד יכול 'להתביית' על חלק אחד מתוך המכלול, ועדין להביא להתקדמות ולשיפור. כמו למשל להביא לאהבה עצמית, או לשחרר רגשות. ודאי שזהו ענין מקדם. עם זאת לדעתי חשוב שיהיה חיבור והבנה לאיזה חלק בפאזל אנחנו משתייכים ומה עוד אפשרי וחסר.
ובעיקר להבין מדוע חשוב להכיר את הטיפוסים השונים.
גם כאשר מתייחסים רק לחלק אחד מהפאזל.
בקרוב יוצאת עם פרסום לבית הספר, תעקבו וניפגש
