כולנו הפכנו בזמן מסוים בחיינו לבובות על חוט.
מי הוא זה שמחזיק בחוטים?
אז זהו, שכל זמן שאנו לא מודעים לכך, יש מישהו שמנהל אותנו.
אולי זה מצחיק להפריד אותו מאיתנו כי הוא קיים בתוכנו, אבל זו המציאות.
וכדי להבין זאת צריך להבין שאנחנו לא המחשבות שלנו, לא הרגשות שלנו, ולא התפקידים שלנו.
אלו רק כובעים שאנו משתמשים בהם.
מי שאנחנו זו המהות שבוחרת בין הכובעים.
בשונה ממה שהיו אומרים פעם: אם אתה חושב – משמע אתה קיים, או בשונה מהאמירה אם אתה מרגיש – סימן שאתה חי, האמת היא, שרק מי שבוחר נקרא אדם.
ובחירה היא בין כמה אפשרויות.
כאשר יש לנו רק אפשרות אחת, סימן שאנחנו עדין בכלא.
עדין לא יצאנו לחופשי.
עדין אנו פועלים מתוך הטעויות של האגו ושל המיינד שלנו, שלא מאפשרים לנו בחירה.
עדין נשתמש במילים כמו אני מוכרחה, חייבת, צריכה ולא יכולה.
בעצם אנו משועבדים לאגו, לפחדים, לצרכים, ומי שמנחה את הכל זה המוח השורד שלנו, שהחליט על הדברים כשהיינו צעירים ועדין לא ראינו את כל התמונה.
כעת הגיע הזמן לקחת את האחריות לידיים ולהתחיל "למשוך בחוטים".