Page 9 - medorledor72

‫מגזין מדור לדור‬ ‫התחברתי ללימודים‪ ,‬למסגרת הלימודים שכלאה אותי בתוכה‪,‬‬
‫לתלבושת הלא נוחה והמעצבנת‪ ,‬הקושי הגדול היה חוסר קבלת‬
‫זאת גם הרגשתי אשת חיל אמיתית‪.‬‬ ‫תשובות ואפילו הרמת גבה על השאלות שהיו לי על כל מה שלא‬
‫סוג של מזוכיזם שהסתדר לי יופי עם השנים‪ :‬ילדה מרצה‪ ,‬עובדת‬ ‫היה הגיוני בעיניי‪ .‬הורי הבינו לאור האיחורים והחיסורים הרבים‬
‫שלי‪ ,‬שאני מחכה ליום בו אוכל לצאת מכלא הלימודים אל העולם‬
‫מרצה‪ ,‬אישה מרצה ולימים גם אימא מרצה‪.‬‬
‫הגדול‪.‬‬
‫בגיל ‪ 21‬בפורים ילדתי לראשונה‪ .‬זו הייתה לידה שקטה‪ ,‬בחודש‬ ‫רק שמבחינתם‪ ,‬העולם הגדול היה לעבודה ולמלאכה‪ .‬החיים הרי‬
‫השביעי להריוני‪ .‬עוברית מתוקה ללא דופק וללא נשימה‪ .‬עברתי‬
‫חוויה נוראית שהטראומה שלה עברה לי רק שנים אחר כך‪,‬‬ ‫אינם פיקניק‪ ,‬ואם לא לומדים‪ ,‬אז עובדים‪.‬‬
‫ואני הסכמתי‪ .‬סוף סוף הזמן שלי יתורגם לכסף שבו אעשה ככל‬
‫כשנולד לי הילד השלישי שלי באותו תאריך בדיוק – בפורים‪.‬‬
‫העולה על רוחי‪.‬‬
‫נולדו לנו חמישה ילדים‪ .‬הילדים האלו הם אהבת חיי וכל עולמי‪.‬‬
‫יחד איתם הגיעה גם ההבנה שבית עם ילדים זה לא חופש כלל‪.‬‬ ‫וכאן התחיל המפגש שלי עם עולם התעסוקה‪.‬‬
‫אלא המסגרת הכובלת ביותר‪ .‬יותר מכל מסגרת שאי פעם הייתי‬
‫בה‪ ,‬רק שעול הזוגיות והפרנסה שנפלו עלי הם אלו שהיוו את‬ ‫נערה צעירה‪ ,‬עם ביטחון עצמי בקרקע‪ ,‬מנותקת רגשית מעצמה‬
‫הכלא שלי‪ .‬הילדים תמיד היו השמחה‪ ,‬האושר‪ ,‬התקווה והנחמה‬ ‫ורק רוצה לרצות את הכל ואת כולם כדי לקבל אהבה ויחס‪.‬‬

‫שלי מכל הכאב לב‪ ,‬גוף ונפש שעברתי‪.‬‬ ‫כל אלה הם מרכיבים הרסניים גם בחממה של בית‪ ,‬הרס‬
‫שמתעצם בענק כשהם נפגשים עם הזאבים הרעים בחוץ‪.‬‬
‫עבדתי בניקיון‪ .‬לא הייתה לי כל הכשרה אחרת‪ .‬עבודת פרך‬
‫שעסקתי בה גם ביום האחרון של ההריונות שלי‪ ,‬כמו מיד לאחר‬ ‫אימי מצאה לי משרה במפעל המייצר שמיכות מטוסים לחברת‬
‫שבועיים מהיום שילדתי‪ .‬אחרת לא היה מה לאכול בבית‪ .‬חייתי‬ ‫אל על‪.‬‬

‫בפחד מתמיד ובבדידות נוראית‪ .‬כל עול הבית נפל עלי‪.‬‬ ‫לא התעמקתי לחשוב אם אני אוהבת את העבודה הזו‪ ,‬אם יש לי‬
‫סיפוק והנאה מלשבת ליד מכונת התפירה כל היום‪ ,‬ואיך‬
‫מהמכות שהחיים זימנו לי הבנתי שאם אני לא אעזור לעצמי‪ ,‬אף‬ ‫הרווחים שלי לעומת איכות חיי שם‪ .‬רק חיפשתי לרצות‬
‫אחד!! אף אחד בעולם לא יעזור לי!!‬ ‫את הממונים עלי ואלו קלטו את חולשותיי וניצלו אותי ככל‬
‫שיכלו בלי שידעתי להגיד אפילו פעם אחת‪ :‬לא!! חיפשתי רק‬
‫הגעתי להבנה שמה שאני באמת אוהבת בחיים זה ילדים‪ .‬לא‬ ‫את שביעות רצונם ממני וייחלתי לאישור שלהם‪ .‬אני עצמי לא‬
‫לעסוק בניקיון‪ .‬התחלתי לברר איזה עיסוק עם ילדים ימלא אותי‬
‫הייתי כלל במשוואה שלי‪.‬‬
‫אושר ושמחה‪ .‬והתשובה מתוכי הגיעה מהר מאד!! –‬ ‫בשלב הזה ההורים שלי רצו שאתחתן‪ .‬שוב הם חיפשו לי כשידוך‬
‫‪ -‬בחור ישיבה כלבבם‪ .‬תלמיד חכם שיבנה איתי בית שיהווה לי‬
‫דולה! מדריכה להריון ולידה‪ .‬תומכת לידה‬ ‫מסגרת תורנית ממוסדת‪ .‬ואני שוב רואה בעיני רוחי את כתלי‬
‫ולימים גם יועצת שינה לתינוקות‪.‬‬ ‫הכלא סוגרים עלי‪ ,‬לא היה לי אף נושא אחד משותף עם הבחו־‬
‫רים הללו‪ ,‬ידעתי שאני רוצה בחור שונה ממה שהורי רצו עבורי‪.‬‬
‫הללויה!! הנשמה שלי התחילה לזרוח!!‬ ‫מישהו שיעניק לי את חיי החופש להם ייחלתי כמו את הילדים‬
‫בפעם הראשונה בחיי התחברתי אל‬
‫עצמי והאזנתי למה שהקול הפנימי הזה‬ ‫שיהיו לי‪ ,‬שעליהם פנטזתי כל היום‪.‬‬

‫בתוכי מבקש ממני!!‬ ‫אחותי היא זו שהכירה לי את בעלי לשעבר‪ .‬היא ואחותו‬
‫היו חברות טובות והוא היה בחור חרדי שעבד‪ ,‬פתוח יותר‪,‬‬
‫בעידודו של בעלי לשעבר התחלתי לימודים אינטנסיביים של כל‬ ‫משוחרר וזורם‪ ,‬מלא מרץ ושמחת חיים‪ .‬הייתה בינינו כימיה‬
‫קורס שיכול היה לקדם אותי לעסוק במקצוענות במה שכל כך‬
‫אהבתי‪ .‬למדתי רפואה משלימה‪ ,‬לימודי ‪ ,NLP‬לימודי אימון‪,‬‬ ‫מההתחלה‪ .‬יצאנו המון והיה לנו המון כיף וצחוקים ביחד‪.‬‬
‫בנוסף כמובן ללימודים שהכשירו אותי להיות דולה ותומכת לידה‬ ‫אולם היו דברים שלא עבדו בשבילי‪ .‬שלא רציתי‪ .‬שלא אהבתי‪.‬‬
‫רק שאני אישה מרצה‪ ,‬זוכרים? סתמתי‪ .‬לא פתחתי את הפה‪ .‬לא‬
‫מוסמכת‪.‬‬ ‫אמרתי כלום‪ .‬קברתי והדחקתי את כל מה שלא היה לי טוב‬
‫והמשכתי הלאה‪ .‬גם המעט שאמרתי‪ ,‬הוא לא הבין מה אני רוצה‬
‫התחלתי לראות קרן דקה של אור במסע ההישרדות של חיי‪.‬‬ ‫ממנו‪ ,‬אז בסוף פשוט בלעתי הכל‪ .‬זאת הייתה הדרך שלי לקיים‬
‫ואז הגיעה המפולת‪ .‬הצונמי‪ .‬רעידת אדמה תשעת אלפים בסולם‬ ‫את הנאמר לי משנות הלימודים ומהבית‪" :‬איזוהי אישה כשרה‪,‬‬
‫העושה רצון בעלה" הרגשתי רע ובודדה מאד רוב הזמן‪ ,‬ויחד עם‬
‫ריכטר‪.‬‬
‫גיליון ‪72‬‬
‫‪9‬‬