Page 11 - medorledor72
P. 11
מגזין מדור לדור להגיד 'לא' לאחרים לפעמים משמעותה
שאלתי מלא שאלות שאת החשובה שבהן השחלתי בין רבות. להגיד 'כן' לעצמי!!
והיא : ברגע שהתחלתי לשים גבולות ,הנישואין שלנו עלו על שרטון .הם
תוך כמה זמן ממועד המוות הילדים מקבלים לא צלחו את משברי הפיגוע .שם במדרכה מלאת הדם למרגלות
הר הזיתים ,הם נשברו לרסיסים .ובבוקר לא בהיר אחד אני עונה
את כספי הביטוח? לדפיקה על הדלת ,מולי עומד שליח עם מעטפה ובה הזמנה
התשובה הייתה שהמוות אסור שיתרחש חלילה בשנה הרא־ לקבלת גט בבית הדין.
שונה לתשלומי הביטוח .חלילה .וחס .וחלילה .וחס .וחלילה..... מיד לאחר גירושיי הייתי באופוריה של 'החופשיה והמאושרת'
באופן פרדוקסלי זה כמעט הזכיר לי את ההרגשה שהייתה לי
רק אחרי שנה ,אם חלילה וחס......טוב ,טוב ,טוב ,טוב,,, כשיצאתי לשוק העבודה ,או מיד אחרי שנישאתי .הנה ,אני סוף
בקיצור ,רק אחרי שנה אני רשאית למות!!!!!!!!!!
סוף נטולת המסגרת שכה העיבה על נפשי.
איזה חוש הומור שחור טוב יש לו ליושב מרומים!! מתה עליו!! ההרגשה הזו התפוגגה מהר מאד לנוכח המציאות .מציאות בה
אני בודדה ,עדיין במשבר זהות בגיל .41לא ידעתי עדיין מי זו
חתמתי לה על ביטוח החיים. באמת נאוה ,מה היא באמת אוהבת ,מה מסב לה אושר ,מה
ועכשיו, ממלא לה את הנשמה באור ובהתלהבות של צמיחה ועשייה.
יש לי שנה שלמה לעשות חיים בשארית החיים ויחד עם זאת יש לי חמישה ילדים ,חלקם מתבגרים ,חלקם
קטנים עדיין .האחריות היא עלי ,לטפל בהם ולפרנס אותם.
שלי .תכניות המוות נכנסו למגירה .לבינתיים.
ילדים שעוברים ועברו משברים נוראיים.
הדבר הראשון ברשימת המשאלות שלי לשנה הזו היה :לטוס הקטע הכי קשה היה ,שאני ,שאף פעם לא איבדתי את התקווה.
לאומן לרבי נחמן. שאם היה בדיל קטנטן של תקווה נאחזתי בה בכל כוחי עד
שהמשבר האיום עבר .בשלב הזה כבר לא היה לי את זה
ההיגיון אמר כך :יש לי שנה .אם אסע לרבי נחמן ,יש לו שנה שלמה
להתרוצץ בין שבעת הרקיעים שבמרום על מנת לסדר ולחולל לי יותר .איבדתי כל תקוה שהיא.
נס .אם יקרו לי במשך השנה הזו כמה דברים טובים -אז טוב .אם מבחוץ -אנשים הריעו ושמחו בשבילי .התגובות נעו בין' :איזה נס
שיצאת מפיגוע בשלום' לבין' :סוף סוף התגרשת נאוה! החיים
לא ,אז לפחות טסתי לחו"ל וראיתי עולם טרם מותי.
שלך דבש' .והנועזים יותר עוד הוסיפו' :שלא תעזי להתלונן!'
טסתי לאומן לרבי נחמן באשליה ובאמונה שלמה שאחזור לארץ אני ,נאמנה לנאוה הנושנה ,אכן סתמתי את הפה .שמרתי את כל
ואצעד מתוך המטוס לחיי אוטופיה של שלווה ,אהבה ושפע עד הכאב הצער והייאוש הנורא והשחור הזה בפנים .אף אחד לא
בלי די. הבין מה אני עוברת בתוך נשמתי.
ומול הקבר של האדם הקדוש הזה ,שדורות על גבי דורות הוא
המצב הנפשי שלי הלך והתדרדר .כבר לא היה ברור מי מטפל
קורה לנו להיות בשמחה תמיד ,ושאין שום ייאוש בעולם במי .אני בילדיי או הם בי .הגעתי לקצה .כבר לא רציתי לחיות יותר
כלל ,תוך כדי התפילה בעיירה הרחוקה ההיא באוקרינה כך .התחלתי לתכנן את המוות של עצמי .כבר היה לי רעיון כללי,
11
התחלתי לעבד אותו לפרטיו.
בוקר אחד קיבלתי שיחת טלפון מטלפנית של חברת ביטוח כל
שהיא .את שיחת המכירה שלה היא מיקדה בביטוח חיים .היא
דיברה בפאטוס על חובתי כהורה ובמיוחד הורה יחיד ,לוודא שיש
לילדיי כסף מחברת הביטוח במקרה שאולי אולי אולי חס וחלילה
חס ושלום ,ישמור האל ויציל ,אבל היי ,זה לפעמים קורה ,שאני
חלילהחלילה אמות .כמעט פלטתי לה שתפסיק להתפתל ,הכל
טוב ,זה באמת הולך לקרות ....נס שעצרתי את עצמי בזמן .רק
גיליון 72