Page 63 - medorledor68
P. 63
מגזין מדור לדור ספר הילדים "ליבי מגדלת מפלצת" בהוצאת הספרים אוריון,
הוא סיפור על המפלצת חרדה שרבים מאיתנו מגדלים.
וחצי ובתוכה גרה מפלצת לאורך הסיפור מקבלת הגיבורה כלים שמשיבים לה את
שהלכה וגדלה איתה לאורך תחושת המסוגלות ועוזרים לה להקטין את המפלצת
השנים ומייצור קטנטן הפכה שבתוכה .כולם חושבים שליבי ,ילדה בת שבע וחצי (אפילו
למפלצת ענקית שליבי כמעט קצת יותר) לא אוהבת לעשות דברים חדשים או להיות עם
שאינה יכולה להכיל .שמה של אנשים שהיא לא מכירה ממש טוב .אפילו ליבי חושבת כך.
המפלצת הוא חרדה והיא אף אחד לא יודע שליבי מגדלת מפלצת .זוהי מפלצת
מונעת מליבי לבצע פעולות מיוחדת ויוצאת דופן .גם ליבי לא יודעת שהיא מגדלת אותה
רבות שהיא הייתה שמחה עד שהיא פוגשת אישה שמכירה לה את המפלצת .לסיפור
לנסות :להתגלש במגלשה מצורפות המלצות להורים ולמטפלים ורעיונות לשימוש
הגדולה ,ללמוד לשחות ולומר שלום לדודים שבאים לבקר
אותה בבית ,שלמרות שהם קרובים ,אינם זרים לה והיא בסיפור ובבקבוק חיזוק לוכד חרדה.
פוגשת אותם לא מעט ,קשה לה לומר להם שלום .ליבי גם לא
ישנה אצל חברים או הולכת לחוגים כי המפלצת ,שגדלה למעשה ,חרדה פוגעת בתחומי חיים רבים של ילדים ושל
והפכה ענקית ממש ,מזהירה אותה שלא כדאי לה ,זה מפחיד סביבתם הקרובה .לעיתים היא "מתחפשת" ,וההורים לא
כי היא לא יודעת אילו דברים רעים עלולים להתרחש. יודעים שההימנעויות של ילדיהם מפעילויות מסוימות
נובעות מחרדה ,ולכן קוראים לה בשמות אחרים כמו עצלות,
הוריה של ליבי מחליטים לסייע לה להתמודד עם המפלצת ביישנות ואחרים .במקרים אחרים ההורים נוטים לרכך
ולוקחים אותה למטפלת שמכירה מפלצות חרדה .המטפלת קשיים במחשבה ותקווה שאם יתעלמו מהם הם ייעלמו או
מלמדת את ליבי על מפלצת החרדה ועל פחדים טבעיים יסתדרו מעצמם -מה שלא קורה .לרוב הקשיים מתעצמים.
ומסבירה לה שיחסי הכוחות בינה לבין מפלצת החרדה זה בדיוק המקום אליו נכנס הסיפור שמדגים מצבים מגוונים
יכולים להשתנות ,וכי היא זאת ששולטת על המפלצת .יחד הן בחיי הילדים בהם החרדה יכולה להרים ראש :במפגשי
לומדות איך ליבי תוכל להגיד שלום לדודים הזרים ,להתגלש משפחה וחברים ,בחוגים ובהתנסויות חדשות .זהו גם ייחודו
במגלשה הגבוהה ולהתנסות בדברים חדשים .כדרכם של של הסיפור – לא מוצג בו רק היבט אחד ,אלא מגוון מצבים
תהליכים בחיים ,שאנו המבוגרים מכירים מניסיון חיינו,
התהליך הוא הדרגתי ולא תמיד חד כיווני ,אך בסופו של דבר פוטנציאליים של חרדה.
בעזרת המטפלת ובתמיכת הוריה מצליחה ליבי להתגבר על
מפלצת החרדה ולהכניס אותה לבקבוק מיוחד ,שקיבלה הסיפור ייחודי גם בכך שהוא "קורא לילד בשמו" .לא
מתעלמים יותר ,לא מחפשים מילים מסוות ולא מחליקים או
במתנה מהמטפלת ,שלוכד את המפלצת. מעגלים פינות .עורכים היכרות מסודרת עם החרדה .מבינים
שהיא לא אנחנו ,שהיא לא מגדירה אותנו .והכי חשוב:
הבחירה של הסופרת להשתמש במושג מפלצת מתאימה לומדים שחוקי המשחק יכולים להשתנות ולכל אחד הכוח
לעולם הדמיון של הילדים והאיורים של ליבי ושל מפלצת לעשות זאת .אם עד עתה החרדה קיבלה מה שהיא הייתה
החרדה משלימים זאת .הספר מאוייר ומודפס בפונט גדול צריכה כדי לגדול ,כעת הילדים וההורים נוטלים לידיהם את
ומנוקד כדי שגם ילדים צעירים בבית הספר היסודי יוכלו
לקחת חלק בקריאתו .הוא מתאים לקריאה משותפת של המושכות ולומדים כיצד אפשר לצמצם את השפעתה.
הילד עם מבוגר .הם יכולים לעצור בין אירוע לאירוע כדי לדבר
על חוויותיה של הילדה ליבי והיכן פוגשת החוויה את הילד "'אוי ואבוי לך אם תדברי איתם .זה
מסוכן' ,הזהירה חרדה את ליבי .אבל
הקורא. ליבי רצתה לבדוק מה יקרה כשתגיד
לדודים שלום .היא רצתה לדעת אחת
בתה של ליאת ,מאיה שרמן ,תיכוניסטית ,שאוהבת לצייר, ולתמיד אם חרדה היא מפלצת שגרה
לשיר ,לשחק ולכתוב בזמנה ה(לא) פנוי ,איירה את הספר. בתוכה ,ולא היא עצמה" (מתוך הספר).
איורי הספר מוסיפים נדבך ויזואלי לעלילה בגוונים המשתנים
שלהם ,בעוד שהמוטיבים המרכזיים (ליבי וחרדה) נשארים במרכז הספר הנוכחי ניצבת דמותה של ליבי .היא בת שבע
קבועים בגווניהם ,מדגישים את התקדמות הסיפור ,משקפים
גיליון 68
63