Page 33 - medorledor45
P. 33
מגזין מדור לדור לא שייך לקבוצה שלהם) .אני נדחה מספרות שאתה מרגיש
איך שהסופר לוקח כול מילה ומשייף אותה ומלקק אותה ואז
מה אומרים בני המשפחה על תחביב משבץ אותה במשפט שלו .ובכן ,מה שמייחד את הכתיבה שלי
הכתיבה שלך? הוא ניסיון לכתוב פשוט וזורם .אך ,להפתעתי הרבה מספר
סטודנטים שקראו את גב הספר האחרון שאלו אותי לפשר
"אשתי אביבה היא הקוראת הראשונה והמבקרת הכי קטלנית מספר מילים המופיעות שם – זה פשוט הדהים אותי .או שאני
שאני מכיר .היכולת הלשונית שלה גדולה משלי והיא מתקנת כבר לא שם לב שרמת השפה שלי גבוהה מדי ,או שהסטודנטים
לי ליקויים רבים (אבל היא אומרת שעם השנים הטעויות שלי
הולכות וקטנות) .כתבתי מקודם שבראש ובראשונה אני כותב היום באים לאוניברסיטה עם הכנה מועטה ביותר".
לעצמי ,זה נכון ,אבל במקום השני אני כותב עבורה ,למרות
ואולי בגלל הביקורת שלה .יתר בני המשפחה הבת והבן קוראים ומהו סגנון הכתיבה החביב עליך?
מדי פעם את מה שאני כותב ובאים לכנסים שבהם משיקים
" מצד אחד ,אני משתדל לכתוב בשפה פשוטה וזורמת שלא
רומן חדש שלי. תכביד על הקורא (כולל אותי ,אין לי סבלנות וכוח לרוץ למילונים
פרופ' סם ש .רקובר מספר כי הוא סיים לאחרונה לכתוב רומן ולחפש פירושי רשי למילים יפות ומתיפיפות); מצד אחר ,כדי
חדש "השליחה" ,רומן בסוגה של מדע בדיוני ,והוא כיום באמצע להביע איזה רעיון טוב וחשוב או להביע הומור אני שובר את
כתיבת רומן חדש ,שיהיה ספרו ה" .12 -היות וזה באמצע קשה
לספר מה הנושא והעלילה שלו .אני רק יכול לומר ,ש'שוש הראש על ניסוח מיוחד ועל מילים נכונות".
לוגסי' מהרומן הנוכחי מהווה את האינספירציה לרומן ה12 -
האם לדעתך יש לאפיין כול גיבור בשפה-
שבכתיבה". אופיינית?
"זו שאלה קשה ביותר ומספר התשובות לה כמספר האנשים
ששוחחתי איתם עליה .הנה מה שאני חושב :כדי להסביר את
התשובה ,עלי להבהיר את המושג 'שפה-אופיינית' .אני סבור
שניתן להציע למושג זה שני פירושים.
(א) שפה-אופיינית לשכבה חברתית .השפה (כולל ,מבטא,
שיבושי תחביר ומילים) משמשת כלי ספרותי לאפיין את מוצאו
או את שייכותו של הגיבור לשכבה חברתית מסוימת( .אפשר
להשתמש בכלי זה ליצירת מצבי הומור וסאטירה ).טולסטוי,
למשל ,מאפיין את האצולה הרוסית ברומן שלו מלחמה ושלום
כמי שמדברת תערובת של רוסית וצרפתית.
(ב) שפה-אופיינית לגיבור .לפי פירוש זה ,יש לאפיין את הדמות,
את האופי של כל גיבור וגיבור בשפה מיוחדת וייחודית לו.
לדעתי זו דרישה שקשה מאוד לקיים אותה .ישנן לפחות שתי
סיבות לכך שקשה לאפיין דמות של גיבור בעזרת שפה ייחודית
משלו .ראשית ,בחיים עצמם בני אדם אינם נוטים לפתח שפה
ייחודית ,כי פיתוח של שפה מיוחדת השונה משל בני המין
והשכבה החברתית שאליה משתייך היחיד ,עשויה רק לגרום
ליחיד צרות צרורות :מחוסר הבנתו ועד לדחייתו כמוזר
ומתנשא .קיים לחץ חברתי חזק להיות קונפורמי לערכים
החברתיים וגם ללשון המדוברת .שנית ,הדרישה הספרותית
לפתוח שפה ייחודית לגיבורי הרומן עומדת בניגוד לדרישה
לפיתוח סגנון ספרותי ייחודי לסופר .קשה לראות כיצד סופר
מסוגל לתזמר את כל צלילי השפות הייחודיות של כל גיבוריו
לכלל צליל אחד הרמוני וייחודי שיאפיין את סגנונו ובכך להימנע
מקקופוניה.
גיליון 33 45
