Page 6 - medorledor23
P. 6
'גבולות גזרה' ,אם כך מה הם? זהו דבר שאני מאמין שיתברר הראשון הוא ניקולאי (נוי) טבך ,מנהל ומייסד
תוך כדי עשייה ,תוך כדי תנועה ,כפי ששותפי ניר רייזלר "שבעים פנים לציונות".
טוען "בתנועה מתמדת" ,שכן אנו בכל זאת עדיין בתחילת
הדרך .בכל מקרה ,אנו שואפים שגבולות אלו יהיו רחבים "ניקולאי ,אלו מטרות אתם מתכוונים להשיג בטווח הקרוב?"
ככל הניתן וכפי המתחייב מעמותה בעלת רוח פלורליסטית. "המטרה שלנו היא להמשיך ולפתח פעילות חינוכית תוך
בעיני ,השיח הציוני מכיל מספר קווי מתאר המציירים את שיתוף פעולה עם גופים שונים .הרעיון הוא לקחת את לוח
האופי הרעיוני של הציונות כאידיאל יליד המודרניזם יחד השנה הציוני ,לפעול בשיתוף עם עמותות ולקיים פעילויות
עם מאפייניו ההיסטוריים המסורתיים .ביניהם אנו יכולים שמחברות בין העבר ,ההווה וגם העתיד ,באמצעות העברת
למנות את ההבנה היסודית שאין עליה ויכוח במסגרת שיח
ציוני לגבי מהותו וחשיבותו של ערך הריבונות המדינית הרצאות ,סיורים ,ימי עיון ויצירת תוכן חינוכי".
של העם היהודי בארצו ההיסטורית .וכן ,זה משלב את שני טלי מוסקל היא רכזת גיוס והשמה של מתנדבים בתנועה.
האלמנטים יחד – "ריבונות יהודית בארץ ישראל"' .ריבונות'
מהבחינה המדינית ,העם היהודי לאחר אלפיים שנות גולה "טלי ,ספרי לי קצת על מתנדבי התנועה"
"חזר להיסטוריה" ,הוא כבר לא גורם פאסיבי הנתון לשליטת "עמותת שבעים פנים לציונות שמה לה למטרה לשמר
מלכים ,קיסרים ,אימפריות או חסדי אפוטרופוסים ונדיבים ולחדש את השיח הציוני על גווניו .אנשים הם בסיס הרוח
למיניהם .הוא בעל 'ממלכה' משלו' ,ממלכה' במובן המודרני והחומר שלנו .מאז יסוד העמותה אנו אוספים לחיקנו
של "מדינת לאום מודרנית" ,הוא בעל היכולת לקיים ישות מאמינים בדרך ונכונים לעשייה .עד כה הצטרפו עשרות
מדינתית-פוליטית שלתוכה הוא יוצק את ערכיו הלאומיים אנשים בגילאים שונים אשר משקיעים מזמנם החופשי
האותנטיים .ו"ריבונות יהודית בארץ ישראל" ,כיוון בעיצוב החזון ,בכתיבת ופיתוח תכנים ,בהעברת ערבי לימוד,
שהציונות לא מכירה בטריטוריה אחרת מלבד ארץ ישראל באירוח פעילויות העמותה (עדיין אין לה משרדים) וביצירת
כטריטוריה ההיסטורית שלעם היהודי יש אליה זיקה עמוקה
– תרבותית ,לאומית ,דתית ורוחנית – רבת שנים כטריטוריה שיח אמיתי מעורר מחשבה על דרכה של הציונות בימינו.
עליה הוא יקיים את מדינתו העצמאית .כמובן שיש דברים החזון שלנו הוא לקבץ מחד אנשים שאכפת להם ומאידך
רבים עדיין בתוך תחום השיח הציוני ,אך כיוון שקצרה לאסוף אנשים ולטעת בהם את הרוח הציונית ,לקחת חלק,
היריעה ,רק אוסיף ואומר כי על אף המחלוקות הרבות שהיו להעביר את זה הלאה ולהשפיע על פני החברה שבה אנו
בתוך התנועה הציונית לאורך מעל מאה השנים לקיומה, חיים .מדי שבוע מצטרפים אנשים חדשים הנכונים לתרום,
בין הזרמים השונים ,הרי שבכל זאת היו קווי יסוד שעליהם כל אחד בתחומו ובהיקף זמנו לטובת העמותה .כרכזת
המתנדבים של העמותה ,משמח אותי לפגוש כל פעם
הסכימו כולם פה אחד. מחדש אנשים שרוצים ללמוד ,לעשות ,לפעול למען דברים
כעת אני עובר למושג האחרון בשאלה שהעלית" .עומק שהם מאמינים בהם .מפתיע אותי לטובה לגלות את רוח
רעיוני" .הנושא נחשב כאחד מעמודי התווך של העמותה ההתנדבות שמסתבר שעדיין לא פסה מן העולם ,ולהיווכח
בפעילותה האינטלקטואלית שכן בעוד שאנו עדים לכך שאידאולוגיה היא דבר שעדיין חי ובועט בכל גווני הקשת
שקיימת התעוררות ציונית מובהקת בקרב צעירי הדור
בעשור האחרון (זאת אנו רואים בדמותם של ארגונים ציוניים הישראלית".
מגוונים) ,אנו לא רואים התגבשות רעיונית מספיק מעמיקה,
אם בכלל .למעשה אפשר לומר שהעשייה שכבר מתרחשת קובי דנה ,עורך ורכז תחום תוכן ציוני.
בשנים האחרונות בשטח זקוקה ל"תורה" .זקוקה ל"תורה"
לא במובן של "נעשה ונשמע" אלא במובן שניסח זאת א.ד. "קובי ,מה שואפת העמותה להשיג בתחום חידוש השיח
גורדון "לבירור רעיוננו מיסודו" .ההתחברות המתחדשת הציוני ודיון העומק הרעיוני?"
של צעירים בני דורנו במאה ה 21-לציונות נובעת מצרכי
החיים של ממש ,לא התלהבות רומנטית ,אם כי גם זה קיים. "ישנם מספר מושגים המונחים לפתחה של השאלה שלך.
"ההתחלה מן היחיד" ,ולמעשה גם לפני מאה שנה נולדה ראשית ,מונח ה'חידוש' .בכל תקופה ,הדור הצעיר שואף
והתפתחה הציונות מתוך מציאות ,מתוך הוויה קיומית לא לחדש ,זהו דבר טבעי ובריא .הסופר העברי ,מייסד כתב
מספקת של יחידי העם שחשו כיחידים את צרת הכלל .הם העת 'השחר' במאה ה ,19-כתב כי "החפץ נטוע בלב האדם
הבינו כי לא תהיה להם נחת באופן אישי כל עוד המצב לחדש חדשות ,לפעול פעולות חדשות לבקרים" ,אולם גם
החברתי הכללי של הווייתם לא ימצא פתרון .הציונות של סמולנסקין הצביע על החשיבות של חידוש מצד אחד ושימור
ימינו נובעת מצורך מהותי שלנו .לכן העמותה שואפת עמודי היסוד והתווך של התרבות הלאומית שלנו מן הצד
לחדש את השיח הרעיוני המעמיק לחדור אל שורשי ההוויה השני .אני חושב שבכך יש בציונות ,גם בציונות המתחדשת
הישראלית של ימינו ,לנתח אותה ולהציע גם דרכים ממשיות שלנו במאה ה ,21-מעיין ייחודיות מרתקת ,פעולה הרמונית
להגשמה מעשית של אלטרנטיבות ריאליות וגם ערכיות. של שמירת קווי מתאר עתיקים המשתלבים עם מאפייני
הציונות שוב כאן ,היא חזרה לדיון ציבורי .אם בעשורים
האחרונים הרימו גבה או שתיים למשמע המושג 'ציונות', המודרנה וחיי ההווה ,וצרכי ההווה יש לציין.
חשבו שזו נוסטלגיה אנכרוניסטית שאין לה קשר ומקום מושג נוסף שעולה הוא 'שיח ציוני' .מה זה בכלל שיח ציוני?
במציאות היומיומית של ישראל ,היום היא כבר הפכה להיות מי נחשב ציוני? מי חלק מהשיח הזה ומי לא? בכל שיח
חלק מהותי במערכת הבחירות לכנסת – גם מדינית וגם תרבותי וציבורי יש היבטים של רלוונטיות ולגיטימציה .מה
חברתית .השאלה הגדולה העולה כעת היא – איזו 'ציונות' כן לגיטימי שיהיה במסגרת השיח ומה לא ,ומי קובע את
זו? איזו מין לאומיות יהודית-ישראלית מתחדשת כאן? זו הלגיטימציה הזו? אלו שאלות שהעמותה שואפת להתמודד
שאלה קריטית מאוד .כמובן שיש 70פנים לציונות ...ואותן איתן במסגרת אותו 'חידוש השיח הציוני' בימינו .חשוב
להבהיר כי בניגוד לגורמים אחרים הפועלים בימינו ,איננו
צריך לברר. רואים לנכון ולגיטימי לקבוע מי ציוני ומי לא .כאשר עושים
כך למעשה מדירים מן השיח גורמים שיכלו לתרום לשיח
הציוני גם אם איננו מסכימים עמם על כל סעיף וסעיף
בהשקפת עולמם .מנגד ,ברור שכן יש 'גבולות שיח' ,כן יש
6מגזין מדור לדור
