Page 6 - medorledor18
P. 6
מהמים ,והנחתי את היתר .הטעם היה מעולה והכי חשוב- האלכוהולית" ,היא מסבירה .אני לוגם מהמשקה הצונן.
שרדתי את החריף. המשקה הזכיר לי תערובת של ספרייט ושמפניה – אבל
"לא" ,היא אמרה לי" ,אצלנו זה לא מנומס .אתה צריך לאכול האמת -אין מה להשוות.
את כל מה שלקחת בפעם אחת ".בהתחשב בעובדה שהארוחה
הזו היא משותפת ל 2-3אנשים ,הוראת הנימוס הזו הגיונית אכלנו מאותו המסטינג ?
מאוד. כעת הניחו לפני סלסלה עם פלטות תבשילים שהכילה מנה
"אנחנו נוהגים להאכיל אחד את השני" ,היא הוסיפה .אני לא לשני אנשים .המראה היה צבעוני ומה שבלט בו במיוחד
זוכר שהיה אצלי דבר כזה אולי בהשפעת המשקה האלכוהולי היו שש גלילים .ישבתי מול העניין הזה חסר אונים .ממה
שלגמתי קודם לכן. מתחילים?
האינג'רה אוורירית וחצמצה ומשמשת בו זמנית גם לניגוב
התבשילים המונחים עליה .במחשבה שנייה ,גם פלאפל -אתה אתי עזרה לי להתגבר על המבוכה" .אוכלים בידים" ,היא
אמרה ,ורמזה לי לגשת וליטול ידים.
אוכל את מה שיש בפנים וגם את הפיתה.
ניגשתי לכיור המבהיק בניקיונו (בהזדמנות זו כדאי לציין כי גם
מבחינתה של אתי הדנה" -חבש" ,אינה סתם מסעדה של אוכל השירותים במקום מסודרים ונקיים).
אתיופי טוב ,אלא בעיקר מרכז תרבות ופולקלור של ארץ
הולדתה .מקום המביא את האתיופיות ,על צדדיה החיוביים כשחזרתי כבר שמעתי את המוסיקה האתיופית ברקע,
התיישבתי וראיתי לפני משהו ספוגי ונקבובי ,הכי דומה ללחוח
למרכז הבמה.
הדבר הזה בא לידי ביטוי אפילו בדף הפייסבוק הנקרא "חבש התימני שהכרתי -בתור פולני.
"זה אינג'רה" -היא הצביעה לעבר מצע הסלסלה ,התרגשות
מסעדה וגלריה". קלה אחזה בי לרגל המפגש עם אותו לחם אתיופי עשוי מקמח
הטֶף" .וזה אינג'רה מגולגלת" ,היא סימנה באצבע על ששת
כשיצאתי משם לרחוב ,הרגשתי שנחתתי מטיסה שהגיעה
מאתיופיה היישר לקיץ וללחות של תל אביב. הגלילים.
הרגלי האכילה המסורתיים הנהוגים במקום מחייבים שינוי "עכשיו את צריכה ללמד אותי מה עושים ",אני אומר לה.
קטן בנימוסי השולחן .כאן אוכלים בידיים .אגב -למי שמעוניין הדנה הסבירה לי לבצוע בידיים חתיכה מהאינג'רה ובעזרתה
מגישים כמובן מזלג וסכין .מצד שני גם כשאוכלים במסעדה
לקחת בכל פעם משהו אחר
סינית לא חייבים לאכול במקלות. מהמגש.
"כאן זה אפונה ,כאן תפוח
אדמה עם בשר וירקות
מבושלים ,כאן בשר טחון".
לרגע עצמתי את עיניי
ונזכרתי בסיפור המקראי
המתואר במגילת רות.
בועז ,גיבור הסיפור ,מציע
לרות המואביה לאכול
ו"צובט לה קלי"ַ .וּ ִי ְצּ ָבט-
ָלּה קָ ִליַ ,וּתֹאכַל ַוּתִׂ ְשּבַע
וַּתֹתַר (מגילת רות ב' י"ד)–
קלי הם גרעיני חיטה
קלויים .ה"צביטה" היא
הפעולה בה משתמשים
באצבעות כשלוקחים את
הגרעינים הקלויים.
מסעדת חבש הנגב 3תל אביב "כאן זה בשר חריף .איך
כשר אתה עם חריף ? " ,היא
אמרה והצביעה על אחת מערמות הבשר הקטנות.
077-210-0181 "אני מכין כוס מים" ,עניתי" ,כשפולני נתקל במשהו חריף,
בפייסבוק :חבש מסעדה וגלריה הוא נוקט אמצעי זהירות מתאימים ".הסברתי לקול צחוקה
המתגלגל .אף פעם לא הבנתי מה מצחיק בלהיות פולני.
7 לקחתי ביס אחד מהאינג'רה שבה היה בה בשר חריף ,לגמתי
שרדתי את החריף. המשקה הזכיר לי תערובת של ספרייט ושמפניה – אבל
"לא" ,היא אמרה לי" ,אצלנו זה לא מנומס .אתה צריך לאכול האמת -אין מה להשוות.
את כל מה שלקחת בפעם אחת ".בהתחשב בעובדה שהארוחה
הזו היא משותפת ל 2-3אנשים ,הוראת הנימוס הזו הגיונית אכלנו מאותו המסטינג ?
מאוד. כעת הניחו לפני סלסלה עם פלטות תבשילים שהכילה מנה
"אנחנו נוהגים להאכיל אחד את השני" ,היא הוסיפה .אני לא לשני אנשים .המראה היה צבעוני ומה שבלט בו במיוחד
זוכר שהיה אצלי דבר כזה אולי בהשפעת המשקה האלכוהולי היו שש גלילים .ישבתי מול העניין הזה חסר אונים .ממה
שלגמתי קודם לכן. מתחילים?
האינג'רה אוורירית וחצמצה ומשמשת בו זמנית גם לניגוב
התבשילים המונחים עליה .במחשבה שנייה ,גם פלאפל -אתה אתי עזרה לי להתגבר על המבוכה" .אוכלים בידים" ,היא
אמרה ,ורמזה לי לגשת וליטול ידים.
אוכל את מה שיש בפנים וגם את הפיתה.
ניגשתי לכיור המבהיק בניקיונו (בהזדמנות זו כדאי לציין כי גם
מבחינתה של אתי הדנה" -חבש" ,אינה סתם מסעדה של אוכל השירותים במקום מסודרים ונקיים).
אתיופי טוב ,אלא בעיקר מרכז תרבות ופולקלור של ארץ
הולדתה .מקום המביא את האתיופיות ,על צדדיה החיוביים כשחזרתי כבר שמעתי את המוסיקה האתיופית ברקע,
התיישבתי וראיתי לפני משהו ספוגי ונקבובי ,הכי דומה ללחוח
למרכז הבמה.
הדבר הזה בא לידי ביטוי אפילו בדף הפייסבוק הנקרא "חבש התימני שהכרתי -בתור פולני.
"זה אינג'רה" -היא הצביעה לעבר מצע הסלסלה ,התרגשות
מסעדה וגלריה". קלה אחזה בי לרגל המפגש עם אותו לחם אתיופי עשוי מקמח
הטֶף" .וזה אינג'רה מגולגלת" ,היא סימנה באצבע על ששת
כשיצאתי משם לרחוב ,הרגשתי שנחתתי מטיסה שהגיעה
מאתיופיה היישר לקיץ וללחות של תל אביב. הגלילים.
הרגלי האכילה המסורתיים הנהוגים במקום מחייבים שינוי "עכשיו את צריכה ללמד אותי מה עושים ",אני אומר לה.
קטן בנימוסי השולחן .כאן אוכלים בידיים .אגב -למי שמעוניין הדנה הסבירה לי לבצוע בידיים חתיכה מהאינג'רה ובעזרתה
מגישים כמובן מזלג וסכין .מצד שני גם כשאוכלים במסעדה
לקחת בכל פעם משהו אחר
סינית לא חייבים לאכול במקלות. מהמגש.
"כאן זה אפונה ,כאן תפוח
אדמה עם בשר וירקות
מבושלים ,כאן בשר טחון".
לרגע עצמתי את עיניי
ונזכרתי בסיפור המקראי
המתואר במגילת רות.
בועז ,גיבור הסיפור ,מציע
לרות המואביה לאכול
ו"צובט לה קלי"ַ .וּ ִי ְצּ ָבט-
ָלּה קָ ִליַ ,וּתֹאכַל ַוּתִׂ ְשּבַע
וַּתֹתַר (מגילת רות ב' י"ד)–
קלי הם גרעיני חיטה
קלויים .ה"צביטה" היא
הפעולה בה משתמשים
באצבעות כשלוקחים את
הגרעינים הקלויים.
מסעדת חבש הנגב 3תל אביב "כאן זה בשר חריף .איך
כשר אתה עם חריף ? " ,היא
אמרה והצביעה על אחת מערמות הבשר הקטנות.
077-210-0181 "אני מכין כוס מים" ,עניתי" ,כשפולני נתקל במשהו חריף,
בפייסבוק :חבש מסעדה וגלריה הוא נוקט אמצעי זהירות מתאימים ".הסברתי לקול צחוקה
המתגלגל .אף פעם לא הבנתי מה מצחיק בלהיות פולני.
7 לקחתי ביס אחד מהאינג'רה שבה היה בה בשר חריף ,לגמתי
