Page 12 - medorledor153
P. 12
האור שנשאר
2023 - 1989
סיפור אחד מספר אולי יותר מכל מיהו דניאל .בבית הספר היהודי יש אנשים שבוחרים מקצוע ,ויש אנשים שמרגישים שזהו
בלימה הוענק מדי שנה “פרס מיס לאוריטה” לתלמיד שהוא “החבר הייעוד שלהם בעולם.
הכי טוב” .דניאל זכה בו שוב ושוב ,ולאחר מותו החליטה הקהילה
ד״ר דניאל לוי לודמיר ז״ל ידע מאז ילדותו שיהיה רופא .לא מתוך
לקרוא לפרס על שמו. רצון ליוקרה או תואר ,אלא מתוך שליחות אמיתית להיות שם עבור
ב־ 7באוקטובר 2023נרצח דניאל בבארי בזמן שרץ לטפל בפצועים. אחרים ,להקשיב ,להרגיע ולהציל חיים.
גם ברגעיו האחרונים פעל כפי שחי ,מתוך שליחות להציל חיים.
אולי דווקא בגלל זה הסיפור שלו נגע בי כל כך.
האור שנשאר ממנו הוא לא רק סיפור על מעבר להיותו רופא ואדם יוצא דופן ,הוא היה גם עולה חדש שהגשים
רופא מצטיין. חלום ציוני .כמוני ,הוא בחר לעזוב ארץ ,שפה ,תרבות ומשפחה
ולהתחיל מחדש בישראל מתוך אהבה למדינה ולשורשים היהודיים
זהו אור של אדם שבחר בכל יום מחדש
באנושיות ,באהבת אדם ,בעשייה ובתקווה. שלו.
אולי זו גם המשמעות האמיתית של להגשים חלום, ומי שעשה עלייה יודע שזו לא רק החלפת כתובת .זו למידה מחדש
לא רק להגיע למקום חדש ,אלא לבנות בו בית ,שייכות ומשמעות של החיים :שפה חדשה ,תרבות חדשה ,התאקלמות ,ולעיתים גם
בדידות והצורך להתחיל מחדש ,גם כשמאחוריך כבר חיים שלמים.
דרך הלב.
ודניאל עשה זאת בענווה ,בהתמדה ובלב גדול.
יהי זכרו ברוך.
בשבע שנים בלבד בארץ הוא הספיק ללמוד עברית שוטפת ,לשרת
כתבה :יהודית לוטואק כרופא בצה״ל ,לעבוד בבתי חולים ולהפוך למתמחה מצטיין
במחלקת אא״ג בסורוקה .אבל מי שהכיר אותו זוכר קודם כול
אדם ,איש של שלום ,כזה שלא שפט לפי דת ,גזע או מין ,ותמיד ידע
לתת מקום לאחר ולעזור מכל הלב.
12

