Page 25 - medorledor141
P. 25

‫מגזין מדור לדור‬                                                             ‫פרק ‪5‬‬

‫עייפות נחתה במרחב השקט ביניהם ועל פניה של אסנת‪ .‬אף מילה‬
‫מגשרת על פני השנים שלא נפגשו‪ ,‬אף מילה אודות הסיבה שבגינה‬

        ‫נקרא יואב לארץ‪ ,‬אף מילה על תום וגם לא על הגויאבות‪.‬‬

‫"יהיה לנו מספיק זמן לדבר"‪ ,‬קרעה אסנת את‬                       ‫מאת‪ :‬אפרת ננר‬  ‫חמסין‬
‫הדממה‪ ,‬קמה והובילה את יואב לחדר בו יגמור‬
‫את הלילה‪ .‬יואב לא עצם עין‪ .‬תמונת גב ידה‬                       ‫ואב התעשת‪ ,‬ניער את ראשו ושערו הכסוף נחת בחוסרי‬
‫הגרומה ארוכת האצבעות של אחותו לא משו‬
‫מראשו ולרגע והייתה היא‪ ,‬אמו‪ .‬שיערה מקורזל‬                     ‫סדר בולט על מצחו‪ ,‬אחז במזוודתו ו"חתך" הישר לאולם‬
‫אסוף ומתוח במרכז קודקודה‪ ,‬עמידתה יציבה‬                                                              ‫קבלת הפנים‪.‬‬

                    ‫וכולה עסוקה ללא הרף‪.‬‬

‫וריח הגויאבות‪ ,‬והקפה המהביל וכפות הידיים‪ ...‬בהן החלו לבלוט‬    ‫משב רוח חם ויבש קיבל את פניו‪ .‬החמסין של סוף הקיץ כאילו‬
‫עורקים כחלחלים‪ ,‬והאצבעות והציפורנים‪ ,‬וחיתוך הדיבור‪ ,‬חדר‬                   ‫חיכה רק לו‪ .‬הוא עצר לרגע וגמע בגעגוע את ארצו‪.‬‬

                   ‫המשפחה ועציץ סיגליות על מדף חום מט‪.‬‬        ‫יואב זיהה את ידו התמירה של נדב מונפת לעברו‪ ,‬הניף אף הוא‬
                                                              ‫וצעד במרץ לעבר חברו כשעיניו תרות אחרי אחותו‪" .‬בוא נצטרף‬
‫אסנת הייתה לשלומית‪ .‬בעל שדואג לילדים ולבית והיא לחברת‬         ‫לאסנת"‪ ,‬לחש נדב לאזן חברו בעת שהתחבקו‪" .‬היא ממתינה‬
‫הנוער‪ .‬אחדות המשפחה‪ ,‬החום והלכידות היו נר לרגליה‪ ,‬כמו‬         ‫במכונית"‪ .‬אסנת זיהתה את השנים ויצאה לקראתם בצעדים‬
                                                              ‫מדודים‪ .‬יואב שמט את ידית הטרול והגביר צעד לקראתה‪ ,‬אסף‬
                                       ‫שלומית אמה‪ ,‬אימם‪.‬‬      ‫את אחותו לחיכו וליטף את ראשה‪" .‬כמה טוב שהתקשרת‪ ,‬לולא‬
                                                              ‫עשית זאת לא הייתי סולח לך‪ ,‬וגם לא לי"‪ ,‬לחש יואב מעל ראשה‬
           ‫על המומחית‬               ‫אפרת ננר ‪ -‬מספרת סיפורים‬  ‫הכסוף‪ .‬עמוק בגרונה חנקה אסנת את כעס הנטישה‪ ,‬קולה נחנק‬

‫סרוק אותי‬              ‫‪[email protected] I 050-9282798‬‬                                              ‫ולא נאמרה אף מלה‪.‬‬

‫מבשחמקיבחשציבעה‬                                               ‫השעה נשקה לחצות ובעצה אחת הוחלט שנדב יוריד את השניים‬
    ‫עד גמרהמלאי ללחוץ‬                                         ‫בקיבוץ שבולים וייסע חזרה לביתו‪ .‬שעה וקצת והם בעמק‪ ,‬פניה‬
                                                              ‫שלישית מימין‪ ,‬השער הצהוב נפתח והם במרכז הקיבוץ‪ .‬הודו‬
  ‫למידע נוסף ‪054-7388825‬‬
                                                                           ‫לנדב ופנו רגלית דרך שביל צר לביתה של אסנת‪.‬‬
‫‪25‬‬                                                            ‫אין דומה השקט ששרר לפנות בקר בקיבוץ לשום פינת עולם‪.‬‬
                                                              ‫שקט כפרי אותו פילחה געיית פרה או ציוץ "אוח" בודד‪ ,‬רשרוש‬
                                                              ‫הרוח בעלי הצפצפה‪ ,‬ריח דשא מעורבב בריח תחמיץ חריף ואגלי‬

                                                                                                   ‫טל נוטפים כגחליליות‪.‬‬

                                                                                             ‫בוקר בקיבוץ שובלים‬

                                                              ‫אסנת חלטה תה צמחים אותם תלשה משיחי המרווה והיסמין‬
                                                              ‫הצמודים לדלת הכניסה והוסיפה צלוחית עוגיות‪ .‬הם ישבו‪ ,‬לגמו‬
                                                              ‫ושתקו‪ .‬יואב זיהה מיד את סלסלת הגויאבות וריחן נגע בו כברק‪.‬‬
                                                              ‫מכל המשפחה רק אמא אהבה גויאבות וכל האחרים התרגלו‬
                                                              ‫בלית ברירה לריח שאפף את הבית כולו‪ .‬אסנת חייכה לנוכח עיניו‬

                                                                                            ‫הבוהות על סלסלת הגויאבות‪.‬‬

                                                                             ‫גיליון ‪141‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30