Page 18 - medorledor130
P. 18
השחרור והשיעבוד תרבות ואומנות
בכתיבה הספרותית
18
מאת :קטי פישר
סתירה לכאורה שמופיעה כבר בכותרת של המאמר
הזה ,מעוררת לא מעט סימני שאלה.ה
איך ייתכן שהשחרור שחווה הכותב תוך כדי הכתיבה
הספרותית ו"השעבוד" (אם אפשר לכנות זאת כך) לאותה
הכתיבה עצמה יכולים לדור בכפיפה אחת באותו התהליך
עצמו?
במאמר זה אנסה להראות שזה אפשרי ואף הכרחי ,ובכלל מי אמר
שסתירות לא יכולות לדור בכפיפה אחת? האם החיים עצמם לא
בנויים מרצף סתירות למיניהם?! אך לפני כן יש להבהיר מהו אותו
השחרור שחווה הכותב במהלך הכתיבה ומהו אותו השעבוד
לכתיבה.
ראשית ,אתחיל עם ההבהרה לגבי חוויית השחרור בכתיבה
אינטואיטיבית ,שהיא הרבה פעמים חלק מכתיבה ספרותית ,אם כי
לא בהכרח .הכתיבה האינטואיטיבית היא כתיבה שהכותב שופך
על הדף ,או על מסך המחשב את כל המילים שעולות וצפות במוחו
– מה שיוצא יוצא ,אין לכתיבה זו חוקים .זו כתיבה שנעה מנושא
לנושא ,מעוררת ומעודדת אסוציאציות ,מקבלת כל דבר שעולה
מתוכנו ,לא מקשיבה לקול של המבקר הפנימי ,ומגדילה את חוויית
הזרימה הפנימית.
בסוג כזה של כתיבה ,יקרו כמה דברים :הכתיבה תלך ותשתחרר,
החשיבה תתגמש ,שטף הרעיונות יגדל והמחשבות שלנו יזרמו אל
הדף .בגלל אותו השחרור ,כאשר הכותב יתבונן שוב במה שכתב,
הוא עשוי לגלות שם מספר לא מבוטל של רעיונות וחומרים
שיכולים לשמש אותו לכתיבה ספרותית מובנת כמו :סיפור ,שיר
וכו' ,אם רצונו בכך .אגב ,כתיבה זו מומלצת לכול אדם ,לא רק למי
שעוסק בכתיבה ספרותית.
